מצע 2024
תכנית הביטחון העירוני
המציאות שהתגלתה לכולנו ב-7 באוקטובר משקפת אמת פשוטה: לפני הכל, מגיע לאזרחי ישראל – ולתושבי ותושבות ירושלים – לחיות בבטחה. לדעת שעל ביטחונם מופקדים כאלה שאפשר לסמוך עליהם. לסמוך על כך שהרשויות יתנו את המענה הנדרש בעת חירום. לישון בהבנה שיש מי שערב לחייהם. ובעוד יש מיקומים בירושלים שהם דוגמה ומופת לדו קיום, צריך גם להיישיר עיניים למציאות: יש איומים על בטחון תושבי העיר. אלו כוללים איומים מעשה ידי אדם כגון פשיעה אלימה, פיגועי טרור, טילים ורקטות; אך גם פגעי טבע אפשריים כגון רעידות אדמה, מגפות ומזג אוויר קיצוני. סוגיות אלו הן אמנם בטיפול המערכות והרשויות הלאומיות, אך לרשות המקומית תפקיד קריטי בהשלמת כיפת המגן על בטחון העיר. ועל כן, תנועת התעוררות תפעל לשפר את מערך הבטחון העירוני מתוך הבנה שהביטחון הוא לפני הכל. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים).
מוקד חירום 24/7
העירייה תתחזק ותאייש מוקד חירום עירוני, שבו יתנהל ניטור מתמיד של מערכות העיר ואינדיקציות למימוש איומים מסוגים שונים. זאת, בשיתוף עם מוקדים של המשטרה, מערכת הביטחון ורשויות החירום הלאומיות (רח"ל ופיקוד העורף). המוקד ייערך לנהל אירועי חירום ואת התגובה הראשונית להם ולהפעיל צוותי חירום עירוניים וכיתות כוננות (ראו להלן). המוקד יחזיק במיטב הטכנולוגיות כדי לנטר את האיומים ולנהל את המענה.
תכניות חירום מתורגלות בשגרה
הבא יגיע, וכראוי לאירוע חירום יגיע בהפתעה, אבל זה לא אומר שהתגובות לא יכולות להיות מוכנות מראש. נוודא שהעירייה מחזיקה בתוכניות מפורטות ומתוקפות לתרחישי חירום שונים, ביניהם רעידת אדמה, מלחמה עצימה, מגפה, מזג אוויר קיצוני, זעזוע מהותי בשרשרת אספקה ואיומים נוספים על בטחון תושבי העיר. תוכניות אלו יכללו התייחסות להתנהלות העירייה, לתפקיד של המנהלים הקהילתיים ולהיערכות החירום השכונתית; לרציפות התפקודית של מערכות החינוך, הבריאות והתברואה בעת המשבר; לסיוע לאוכלוסיות מיוחדות ובהן אזרחים ותיקים, בעלי צרכים מיוחדים, נפגעי חרדה ומתמודדי נפש; ולחלוקת אספקה קריטית ומוצרי יסוד. היערכות זו תתואם ותנוהל בשיתוף עם רח"ל (רשות חירום לאומית) ופיקוד העורף מצד אחד והמנהלים הקהילתיים מהכיוון השני. כחלק ממוכנות העירייה למצב חירום, נוודא שעובדי העירייה ומערך המתנדבים של המנהלים הקהילתיים מכירים את התוכניות הללו ומבצעים תרגילים מרובים בעת שגרה לקראת רגע האמת. כמו כן, נקדם כמה שיותר פניות יזומות של העירייה אל האוכלוסיה לה היא רוצה לתת מענה, כדי להנגיש את השירות אותו היא מספקת.
דאגה למילואימניקים ולמילואמניקיות
שורות המילואים מלאות בירושלמים וירושלמיות, שבעת מלחמה עוזבים הכל כדי לתרום לבטחון המדינה. ירושלים צריכה לעשות כל מה שביכולתה כדי להקל עליהם ועל משפחותיהם. נמפה את המילואימניקים הירושלמים ונעקוב אחרי גיוסם ושחרורם באופן שוטף מול צה"ל, כך שנוכל לקיים קשרים עיתיים עם משפחותיהם בעת שירותם ועימם בעת שחרורם, באופן יזום מטעם העירייה, ולטובת הנגשת השירותים השונים אשר העירייה מציעה. במסגרת זאת, נציגי העירייה יתעניינו בצרכים של המילואימניקים ומשפחותיהם באופן יזום ועיתי, יפנו אותם לגורמים שיוכלו לטפל בהם בצורה יעילה ביותר, יסייעו למשפחות למצות את זכיותיהן וישתמשו במנופי העירייה כדי להיחלץ לעזרתן בעת משבר.
נוסף על כך, נפעל מול משרד הפנים כדי להגדיל את ההנחה המזערית שמקבלים מילואמניקים בארנונה כיום – כאות הכרה ותודה על שירותיהם.
מקלטים ראויים לירושלמים
מקלטים הם שכבת ההגנה האחרונה של התושבים לאיומי רקטות וטילים, שלמרבה הצער הפכו להיות איום נפוץ בשנים האחרונות. נוודא שכל תושב ותושבת יודעים בדיוק היכן המרחב המוגן למקרה של מתקפות טילים ורקטות באמצעות תקשורת עיתית יזומה והזמנה ל"מקלט פתוח" בימי שגרה. ניזום בדיקות עיתיות של פקחי העייריה כדי לוודא שהמקלטים נקיים, מאווררים, נגישים בקלות וראויים לשהייה ממושכת. בנוסף, נבנה מקלטים נוספים היכן שיש פערים.
כיתות כוננות – קו ההגנה הראשון
כיתות כוננות הן קו ההגנה הראשון של השכונות בפני תקיפות טרור. ולכן, נבסס את מערך כיתות הכוננות שהחל להיבנות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". נוודא כי חברי וחברות כיתות הכוננות הם בעלי רקע מתאים, מחזיקים בציוד ראוי, עוברים הכשרה באופן שוטף ומכירים תרגולות בעת פיגועי טרור; על כל אחזקה של נשק להיות מאושרת בצורה אחראית. נוודא כי כל התושבים יודעים כיצד ליצור קשר עם חברי כיתות הכוננות ולהזעיקם במקרה הצורך. בפרט, נוודא כי ישנה נוכחות משמעותית של כיתות כוננות בשכונות שבין מערב ירושלים למזרח ירושלים.
ביטחון שכונתי קרוב הביתה
כדי להעניק שכבה נוספת של בטחון בשכונות, לתת התרעה ראשונית לאירועים מתפרצים ולמנוע פשיעת נוער, נעבוד יחד עם המנהלים הקהילתיים ורכזי הביטחון הקהילתיים (רב"קים) כדי ליצור משמרים קהילתיים, המבוססים על מתנדבים (לא חמושים – בניגוד לכיתות הכוננות) שיסתובבו בשכונות במהלך הלילות, יתריעו על בעיות אפשריות, ימנעו פשיעת נוער ויתנו לתושבים תחושת ביטחון. נודא שנוצרים נהלים סטנדרטים לביצוע סיורי המתנדבים ושהמתנדבים יקבלו את הציוד המתאים שיוחזק בתוך כל שכונה. נוודא כי המתנדבים יעברו הכשרה ראויה ויקבלו הוקרה מהרשויות. לאור זאת שרעידת אדמה תגיע לירושלים במוקדם או במאוחר, ניזום, יחד עם המנהלים הקהילתיים, את הקמתם של צוותי מתנדבים שיהיו מוכנים גם למקרים של רעידת אדמה ואסונות טבע – תחת ההנחה הסבירה שהרשויות הלאומיות לא יוכלו לתת מענה במשך 72 השעות שאחרי פרוץ האירוע.
ביטחון ובטיחות גם במזרח ירושלים
למרבה הצער, השנים האחרונות ראו פיגועים קטלניים שיצאו ממזרח העיר. השכונות הירושלמיות שמעבר לגדר הבטחון, בפרט, הן מובלעות שבהן קיימים התנאים לטיפוח קיצוניות ואלימות. בשיתוף עם גורמי הביטחון הלאומיים ומומחים לנושא, נוודא שמתקיימים התנאים הביטחוניים כדי לוודא שלא מתפתחות מובלעות של קיצוניות באף פינה בירושלים. בהקשר זה, פרק המצע שעוסק במזרח ירושלים מפרט את הנתיב לשגשוג כלכלי של מזרח העיר, אדן נוסף של טיפוח מתינות ומאבק באלימות ובקיצוניות. לא יהיו מובלעות טרור בירושלים!
מעבר לכך, ההזנחה העירונית בשכונות הללו והיעדר הפיקוח על איכות הבניה היא כר פורה לאירועים רבי-נפגעים בעת רעידת אדמה או אסון טבע. נמפה את הפערים במזרח ירושלים, כמו בכל רחבי העיר, כדי לבנות מסלול לחיזוק הבניה במזרח העיר ולצמצום הפגיעה בנפש מראש.
אבטחה ובטיחות של מוסדות חינוך
כשהורים שולחים את ילדיהם למסגרות, הם צריכים לדעת שיקבלו אותם חזרה בבטחה. נמפה את צרכי האבטחה במוסדות הלימוד ברחבי ירושלים ונוודא שרמת האבטחה במוסדות הלימוד היא ראויה. בנוסף, נערוך ביקורות עיתיות כדי לוודא שמבני הלימוד נקיים מנקודות תורפה בטיחותיות.
התחדשות עירונית בטוחה
נוודא שבמסגרת פרויקטי ההתחדשות העירונית, הבנייה נעשית בצורה בטיחותית ביחס לעובדי הבנייה ולעוברים ושבים, ושהמבנים עומדים בתקנים מחמירים לתרחיש של רעידת אדמה חזקה. נמפה אזורים שבהם המבנים אינם עומדים בתקנים כאלה ונגבש מענה יחד עם רשויות המדינה לצמצום הפערים במהירות האפשרית.
ירושלים מוגנת במרחב הסייבר
נוודא שמערכות העירייה והמידע על תושבי העירייה מוגן מפני איומי סייבר בהתאם להמלצות מערך הסייבר הלאומי. כך, נוודא שהמערכות הממוחשבות של העירייה עומדות בתקנים ראויים להגנה במרחב הסייבר, שעובדי העירייה מודעים לפרקטיקות ששומרות על המידע העירוני, יש תוכנית למענה ראשוני לאירועי סייבר שפוגעים בתשתיות העיר ומערכות העירייה ושתושבי ירושלים מודעים לסיכונים נפוצים באינטרנט.
פני העיר
התכנון העירוני בירושלים של היום קובע איך היא תראה מחר. אם ירושלים תתוכנן ותיבנה נכון, הדורות הבאים יהנו מהפירות; אך אם ירושלים תתוכנן בצורה רשלנית, תושבי העיר בעתיד יסבלו. בירושלים של התעוררות חברי וחברות המועצה יקדמו בעיר תכנון עירוני ששם בראש סדר העדיפויות את טובת הציבור ואת צרכיו, ללא פשרות: "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה" (מן התפילה).
קידום תכנון הוליסטי לבנייה בירושלים – ולא בנייה אקלקטית
כיום הבניה בירושלים מתבצעת בצורה אקראית ומפוזרת, ללא תכנון הוליסטי ובלי מחשבה אמיתית על צרכי התושבים בעתיד. את ההתחדשות העירונית בעיר יש לבצע תוך התחשבות במאפייני כל שכונה, בצרכי התושבים בעתיד, בתשתיות הנלוות לבניה ובתמהיל הרצוי שלה: דירות לצעירים, דירות לשכירות ארוכת־טווח ודירות גדולות. נעצב תוכנית הוליסטית שתהיה החוט המקשר בין הפרויקטים, וממנה ייגזרו העקרונות ביעדי הפרק: ציפוף, בנייה לבני אדם, עירוב שימושים ובניית תשתיות ראויות.
ציפוף עירוני אחראי – ולא בנייה בשטחים פתוחים וירוקים
יש צורך בבנייה בירושלים. האוכלוסייה הירושלמית גדלה מהר, ויש כורח מהותי לבנות אלפי יחידות דיור חדשות בכל שנה, כדי לאפשר מקום בעיר גם לדור הבא ולהוזיל את מחירי הנדל"ן. עם זאת, בנייה בשטחים פתוחים תגזול מהדור הבא את השטחים הירוקים המועטים שנותרו. אי לכך, נקדם ציפוף של ירושלים והתחדשות עירונית, תוך מזעור הבנייה בשטחים הפתוחים.
בנייה שמותאמת לבני אדם – ולא מגדלים שיפגעו בירושלים של 2040
העירייה מקדמת כיום התחדשות עירונית ובניה בהיקפים של כ-16 אלף יחידות דיור, כאשר רבים מהליכי הבניה המתוכננים הם בתצורה של מגדלים בני 20, 30 ו־40 קומות. למגדלים אלו חסרונות משמעותיים: הם דורשים תחזוקה יקרה, שלא בהכרח תהיה בהישג יד התושבים – מה שיצור מגורים באיכות נמוכה. מגדלים גם פוגעים בקהילתיות השכונות, ומביאים לאינטראקציה עירונית מועטה. במקום זאת, נקדם בנייה שפויה, תוך למידה מערים שהפכו לדוגמה לעירוניות טובה, שבהן נבנתה העיר בסגנון של בנייה מרקמית: בנייה צפופה, אך לגבהים נמוכים יותר; מגדלים יהיו רק פתרון נקודתי, לא נורמה. בנוסף, הבניה תיקח בחשבון את השיקולים החברתיים הראויים, כולל שיתוף ציבור, הליכים נאותים מול דיירים, הסכמות בין שכנים וקרנות אחזקה.
קידום עירוב שימושים ברחבי העיר במקום "שכונות שינה"
הבנייה בעיר כיום היא של אזורים המוקדשים למגורים בלבד, אלא שהניסיון בעולם מלמד כי ערים מיטביות מתאפיינות בעירוב שימושים: מסחר, תעסוקה, חינוך, שירותי בריאות ואזורי הבילוי – ממוקמים כולם בתוך רחובות העיר ובמרחק התניידות קצר מהתושבים המתגוררים בהם. עירוב שימושים מפחית פקקים ומייתר נסיעה ברכב הפרטי לכל צורך קטן, מביא לשגשוג של עסקים קטנים כגדולים, מוביל לתחושת קהילתיות ומפרה מפגשים בין אנשים, שכן עיר נועדה לבני־אדם. זו היא סיבה מרכזית לכך שמרכז העיר שוקק חיים. בניה כזו תאפשר גם לפתור את המחסור האדיר בנדל"ן משרדי שפוגע בכלכלה.
בניית תשתיות התואמות לקצב הציפוף – במקום פקקי ענק בעתיד
בנייה דורשת לצידה פיתוח של תשתיות כגון תחבורה, חינוך, מוסדות ציבור ושטחים פתוחים. למרות זאת, כיום אין בעיר פיתוח תשתיות התואם את היקפי הבניה; למשל, בקרית מנחם אין פתרון תחבורתי למתחמי ההתחדשות העירונית, מה שיוביל לפקקי ענק; בקריית היובל לא יהיה היצע מספק של שירותים ציבוריים ושטחים פתוחים. נוודא שלצד כל בנייה מתוכננות התשתיות הנדרשות, כולל תחבורה, מוסדות חינוך ומבנים ציבוריים כגון מגרשי ספורט, גני משחקים ומוסדות תרבות ודת.
תפעול הבנייה בצורה שממזערת פגיעה בחווית התושב
פרוייקטי הבנייה המתנהלים כיום גורמים לשיבוש עצום של חיי התושבים. נמזער את הפגיעה במרקם החיים של התושבים ונדאג לשמור על איכות חייהם, תוך למידה מהנהגים המיטביים (Best practices) בתחום. נגדיל את השקיפות ביחס להיקף הפרויקטים ולשיבוש הצפוי, ניתן לתושבים את היכולת להשמיע את קולם לגבי הבניה, ונוודא כי בכל פרויקט ישנה כתובת לפניות.
אפקטיביות מערכת התחבורה העירונית היא קריטית לחוויה היומיומית של תושבי ירושלים ושל המבקרים בה. בעוד העירייה מנסה למתג את ירושלים בתור "העיר הראשונה לצאת מהפקקים", כיום סובלים הירושלמים מפקקים ממושכים, ממערכת תחבורה ציבורית שאינה אפקטיבית דיה, ממרחבים עויינים להליכה ומניתוק בין שכונות. בירושלים של התעוררות, המטרה של מערכות התחבורה תהיה התניידות נוחה ויעילה של אנשים, ולא רכבים. לפיכך, יש לקדם הליכתיות ומערכת איכותית של הסעת המונים כמוקדים המרכזיים של פעילות העירייה בתחום התחבורה, ולהגדיל את השימוש בתחבורה ציבורית איכותית. "כל הדרכים, השבילים, הכבישים, השלטים מובילים לירושלים." (אברהם פריד).
הפיכת ירושלים לעיר שכיף ללכת בה
נהפוך את ירושלים לעיר שכיף, נעים ונוח ללכת בה – לעבודה, למשפחה, לבילויים, לסידורים ולכל צורך אחר. כיום, יש בירושלים שדרה מרכזית בעלת הליכתיות מספקת (למשל, רחוב יפו) ורחובות מועטים שנעים ללכת בהם (למשל, מדרחוב בן־יהודה), בעוד יתר העיר אינה הליכתית בעליל ומתאפיינת במדרכות צרות המתוחזקות באופן לקוי, ללא צל, ועם נגישות חלקית בלבד. נרחיב משמעותית את המדרכות וננגיש אותן בצורה מלאה למעבר עגלות וכסאות גלגלים; ניטע עצים שיעניקו הצללה מירבית כל 5 מטרים (ראו על כך עוד בפרק המצע המלא אודות הגנה על הסביבה והאקלים) וכן נדאג להצללה באמצעים מלאכותיים במקומות מסוימים כפתרון ביניים; נציב ספסלים למנוחה ברחבי העיר; נציב דרגנועים בעליות ובירידות תלולות; נוסיף מעברי חציה מרובים; נגדיר באופן הדרגתי ומושכל מדרחובים חדשים במקומות שבהם מספר הולכי הרגל עולה על גדותיו, כגון רחוב אגריפס; נבצע אכיפה כנגד חניה על המדרכות; נתקין תאורה נאותה ברחובות; נשפר את זמני הרמזורים לטובת הולכי הרגל; נרחיב באופן נקודתי איי תנועה להמתנה נוחה יותר במעברי החצייה; וניצור שבילי הליכה נוחים בין שכונות.
הפיכת ירושלים לעיר ידידותית לאופניים ולפתרונות מיקרו-מוביליטי
נפעל לפתח את רשת שבילי האופניים המוגבלת כיום ברחבי העיר, ולייצר קישוריות מלאה בין השבילים ובצמתים כדי לאפשר רכיבה נוחה באופניים ובפתרונות מיקרו-מוביליטי כגון קורקינטים. נפריד את השבילים פיזית ככל הניתן מהכבישים ומהמדרכות ליצירת תחושת בטיחות ונסלול שבילי אופניים במיקומים שבהם מבחינה טופוגרפית יותר נוח לרכב עליהם, למשל במקביל לרכבת הקלה. את שבילי האופניים עצמם נסלול באופן מיטבי: שבילים רציפים, הבנויים מריצוף נוח שאיננו מחליק (למשל לא באבן ירושלמית) והמובחנים באופן ברור מהכביש. בנוסף, נבנה תשתיות נלוות לרשת שבילי האופניים: נציב מתקני קשירת אופניים בסמוך למרכזים ציבוריים ובהם בתי ספר, קניונים, אתרי הממשלה, מוזיאונים ועוד; נהפוך את שירות השכרת האופניים ("ירופאן") לנפוץ יותר; נבנה תשתיות לרווחת הרוכבים, כגון ברזיות ושירותים; ונציב עצים מטילי צל לאורך המסלולים.
העצמת רשת הרכבות הקלות, זירוז השלמתן ותיאום הבניה בהתאם לתכנון העירוני
כאמצעי עיקרי לחיזוק התחבורה הציבורית בירושלים, נדאג לכך שרשת הרכבות הקלות (J-Net) תיבנה בזמן מהיר ככל הניתן ותחבר באופן מיטבי בין קצוות העיר, ובפרט בשכונות שעוברות התחדשות עירונית שלא יהיו נגישות לרשת הרכבות הקלות בתכנון הנוכחי. נגדיל את תדירות ושעות הפעילות של הרכבות הקלות כדי שיהיו פתרון נוח וזמין יותר להתניידות ונוודא כי הן מקבלות זכות קדימה בצמתים. לבסוף, נגדיל את הקישוריות אל הרשת באמצעות אוטובוסים מזינים ושבילי אופניים והליכה.
חיזוק מהותי של רשת האוטובוסים בתוך העיר
נפעיל את מלוא המנופים כדי לחזק את רשת האוטובוסים בירושלים ולהסיר חסמים שמונעים את התפתחותה: נגדיל את התדירות ואת שעות הפעילות של קווים בעלי ביקוש גבוה ושל קווים מזינים לרכבות הקלות; נגדיר נת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית); נעצב ונממש תוכנית לפתרון מצוקת חניוני האוטובוסים, כולל חניונים תת-קרקעיים; נבנה חדרי התרעננות נוחים לרווחת נהגי אוטובוסים; נקדם תחנות אוטובוס מוצלות ומוגנות מהגשם; ונפעל להחלפת האוטובוסים לחשמליים ככל הניתן.
חיזוק הנגישות בתחבורה ציבורית אל ירושלים וממנה
נפעל לחזק את החיבוריות ואת הנגישות של העיר אל מוקדי אוכלוסייה ותעסוקה אחרים ברחבי ישראל. במסגרת מאמץ זה, נקדם ונזרז את הקמתן של תחנות רכבת כבדה במרכז העיר, באזור מתחם התחנה ובאזור תלפיות (שבו אין כרגע תכנון לתחנת רכבת כבדה) כך שאזורי המגורים והתעסוקה בירושלים יהיו נגישים בקלות אל מוקדים מחוץ לעיר. נדאג לכך שרכבות אלה יצאו ויגיעו לירושלים בתדירות גבוהה יותר מאשר כיום ובמשך כל שעות היממה. בנוסף, נוודא שרשת האוטובוסים הבין־עירונית תואמת את צרכי התושבים. יש חשיבות רבה במיוחד לקידום קשרי התחבורה של ירושלים אל ערים ואל יישובים אחרים במטרופולין. לכן נבנה מערכת מטרו אל יישובי המטרופולין תוך 20 שנים ונשפר מיידית את מערך האוטובוסים אליהם.
שיפור חוויית הנוסעים בתחבורה ציבורית ותמרוץ השימוש בה
נקדם חוויה טובה יותר של נסיעה בתחבורה ציבורית בירושלים. כחלק ממגמה זו, נפעל לקידום מוקד עירוני לבקרה ופיקוח על איכות התחבורה העירונית, שייתן מענה מהיר ואיכותי לפניות ציבור בנושאי תחבורה, במסגרת מוקד 106 וקודי QR שיוצבו בתחנות, למשל בנוגע לאיחורים של אוטובוסים. כחלק מכך, יוגדרו בעלי תפקידים בעירייה שיהיו אחראיים על הקשר עם הציבור וייצוג הצרכים המקומיים מול משרד התחבורה. כמו כן, נתגבר את ניקיון האוטובוסים והתחנות, ונצא בקמפיין הסברה ציבורי לשמור על נקיונם. בנוסף, נעודד שימוש בתחבורה ציבורית בקרב עובדי העירייה והתאגידים העירוניים באמצעות השוואת התמריצים הכלכליים של השימוש בתחבורה ציבורית לתמריצים שמקבלים עובדים המשתמשים ברכב פרטי. כאמצעי משלים לתחבורה ציבורית, נפעל לחזק את הנוכחות של פתרונות להשכרה קצרת־טווח של רכבים ברחבי העיר, כדי לייתר במקרים רבים את הצורך בבעלות על רכב פרטי.
תחבורה שיתופית בסופי שבוע
נמסד את פיילוט מיניבוס הסופ"שבת של "התעוררות", כך שיספק תחבורה שיתופית בסופ"ש, במתכונת המאזנת בין הצרכים של אלו המעוניינים לנסוע בה לבין אלה שלא ותוך התבססות על עקרונות אמנת גביזון-מדן. נעשה זאת באמצעות מיניבוסים שאינם מרעישים ושלא עוברים בשכונות חרדיות ובקביעת מסלולים גמישים לפי הזמנה מראש, ולא קווים קבועים. נשמור על פרויקטי השכרת הרכב והאופניים פתוחים גם במהלך סוף השבוע, ונבחן את האפשרות להפעיל את הרכבת הקלה בסוף השבוע על־פי מודל "מעלית שבת אופקית" בשיתוף פעולה ושקיפות מול המגזר הדתי והחרדי בעיר.
אפס נפגעים בתאונות דרכים בירושלים
למרבה הצער, מאז 2017 אירעו בירושלים מעל ל־5,000 תאונות דרכים, שבהן נפגעו מעל ל־8,000 איש ונהרגו מעל ל־80 אנשים, לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. למרות זאת, לירושלים אין תוכנית כוללת למניעת תאונות דרכים. ברוח "חזון אפס נפגעים" (Vision zero), נבנה תוכנית אסטרטגית להפיכת העיר לבטוחה, כולל צעדים למיתון פיזי של התנועה בכבישים, הוספת מעברי חציה מרובים ובטוחים ופעולה ייעודית באזורים שבהם יש תדירות גבוהה של תאונות דרכים.
תחזוקה מיטבית של תשתיות התחבורה וטיפול במפגעים בכבישים
מפגעים ובורות בכבישי העיר מהווים סכנה לחיי אדם, פוגעים בתנועת כלי־הרכב ומביאים גם להאטה בתנועת התחבורה הציבורית. כדי למנוע זאת, נקצה תקציב שנתי לטיפול מערכתי בבעיות תחזוקה בכבישים, נוודא כי אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) מזהה במהירות מפגעים חדשים ונציב יעד לטיפול תוך 48 שעות בכל מפגע.
ירושלים כרשות תחבורה מטרופולינית
נפעל מול גופי ממשלה ויחד עם רשויות אחרות במטרופולין לייסד רשות מטרופולינית לתחבורה בירושלים, שתקבל סמכויות לתכנון ולתפעול התחבורה הציבורית באזור המטרופולין, אשר מצויות כיום בידי משרד התחבורה בלבד. ביזור הסמכויות יאפשר לירושלים לקדם אף עוד יותר את התחבורה הציבורית בעיר, תוך ראיה הוליסטית של הצרכים הייחודים של תושבי המטרופולין והעיר. הרשות הירושלמית שתוקם תתבסס על המוסדות הקיימים בעיר כיום, לרבות צוות תוכנית אב לתחבורה.
חובה לתת לתושבי ירושלים תחושה שרואים אותם ואת צרכיהם. העיר היא לא של העירייה, היא של התושבים ושל התושבות. חרף השיפור המסוים שחל בשנים האחרונות במצב הניקיון בעיר, עדיין נותרה כברת דרך מהותית במוקדים אחרים של השירות לתושב. ירושלים של התעוררות תהיה עיר שנוח לחיות בה – עיר שהיא באמת למען תושביה: "אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהילים).
קשב אמיתי לתושבים ולתושבות
העירייה מפעילה את מוקד 106, שאמור להיות המוקד לפניות של תושבי העיר. עם זאת, המענה שמתקבל בקו 106 הוא לעיתים קרובות איטי ולא מספק ומוביל לתסכול רב בקרב התושבים. נשפר את קשב העירייה לתושבים באמצעות וידוא עמידה ב"הסכם תנאי השירות" (SLA – Service Level Agreement) שהעירייה מתחייבת אליו פומבית כלפי התושבים. על העמידה בהסכם כזה לכלול זמני טיפול מהירים, שקיפות מלאה לגבי שלבי הטיפול בכל פניה ורמת טיפול מספקת. מידת העמידה בהתחייבות זו תימדד ותפרסם באופן שוטף.
ירושלים דיגיטלית
ירושלים מפגרת אחרי ערים אחרות בישראל בכל הקשור להנגשה דיגיטלית של עדכונים, אירועים ושירותים. אומנם העירייה מפעילה אתר, אפליקציה ודפים ברשתות חברתיות, אך בשנת 2023 אפשר הרבה יותר. נהפוך את השירות לתושב לדיגיטלי בצורה מלאה, וניצור אפליקציה לכלל האינטראקציה עם העירייה: עדכונים ברמת השכונה של כל משתמש/ת, המלצות לאירועים על פי העדפות המשתמש/ת, מידע זמין על השירותים העירוניים, ריכוז התשלומים הנדרשים (למשל ארנונה ודוחות חניה), עדכונים על תהליכי בנייה ושיבושים שונים בשכונות הרלוונטיות, שיתוף ציבור קל וזמין והתרעות או תזכורות על כל אלו לפי העדפות התושבים. בנוסף, נמנף את התפוצה הרבה של אפליקציית וואטסאפ וניצור מוקד וואטסאפ עירוני וקבוצות שכונתיות להפצת עדכונים רלוונטיים (ולא ספאם או תעמולת בחירות) מטעם העירייה.
קופה ייעודית ליוזמות של תושבים ותושבות
ניצור קופה ייעודית לתקצב יוזמות והצעות של התושבים לשיפור פני העיר והשירות. כך, למשל, הקופה תממן פיתוח של גינות קהילתיות, ריהוט רחוב במקומות רלוונטיים, פרויקטים לייפוי פני העיר, הצללה, ברזיות, שירותים ציבוריים ומתקנים אחרים לשיפור החוויה העירונית. העירייה תנגיש את המידע על הקופה הייעודית ותשיק תהליך יעיל לקבלה מוצדקת של תקציב ממנה.
הבאת השיפור בניקיון ובתברואה לכלל חלקי העיר
בעוד חל שיפור בניקיון של חלק משכונות ירושלים, שכונות רבות לא ראו שיפור משמעותי בתחום זה, בפרט השכונות שאינן בקרבת מרכז העיר. בנוסף, לצד שכונות שנהנות מתשתיות מודרניות לניקיון, ישנן שכונות שבהם נפוצים עדין פחי "צפרדע". נוודא שהעירייה מביאה את השיפור בניקיון ובתברואה לכל הירושלמים, כולל פינוי אשפה, ניקיון הרחובות, שדרוג הנראות של כיכרות ואכיפה נגד השלכת פסולת. במקביל, נוודא כי קיימת פריסה מספקת של פחים מוטמנים ברחבי העיר, נבצע קמפיינים להסברה על החשיבות בשימור ניקיון, ונוודא כי העירייה עונה בזמן מהיר לפניות בנוגע לניקיון של שכונות ופארקים. רמת הניקיון בכל שכונה תימדד ותתפרסם באופן שוטף.
אכיפה נגד מפגעי רעש
נביא לאכיפה ברורה של החוקים והנהלים כנגד מפגעי רעש שמפריעים כיום לתושבים, בשיתוף עם המשטרה ובמקביל לקמפיין ציבורי בנושא. כך נוודא כי בנייה, מוזיקה קולנית (שלא בשעות ואזורים מותרים ומוגדרים) ומטרדי רעש אחרים לא משבשים את חייהם של התושבים. רמת התלונות על מטרדי רעש בכל שכונה תימדד גם היא ותתפרסם באופן שוטף.
"יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ" (תהילים) – העיר, המעיינות וההרים שסביבה, הם בלתי נפרדים אלה מאלה, אך השטחים הירוקים מסביב לעיר מאוימים בתוכניות בנייה שיש להן חלופות טובות יותר, ובתוך העיר יש מאבק על כל אתר טבע עירוני המאפשר לתושבים לצאת למרחב הפתוח. בירושלים של התעוררות, שמירה על הסביבה היא צו השעה. אסור לוותר – למען הדורות הבאים.
הכרזה על גן לאומי שיגן על הרי ירושלים
כנציגים בוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה נאבק נגד תוכניות הבנייה המאיימות על השטחים הירוקים הסובבים את ירושלים. בתוך כך, נתמקד בהגנה על שטח סובב הדסה, ושינוי ייעוד הקרקע בו ליער, כמו גם במאבק נגד כביש הטבעת המערבי מחמד לאורה, ותכניות ההפרדה המפלסית. בנוסף, מתוך אחריות לדורות הבאים ולנכסיה הטבעיים של העיר, נפעל למען הכרזה על גן לאומי רחב ידיים מרכס לבן ועד מצפה נפתוח, שיבטיח את ההגנה על השטח בטווח הארוך. לא ניתן לתכניות לעבור בהליך מזורז בוועדות, ונילחם כדי שלציבור תהיה הזכות להתנגד ולהשפיע עליהן.
ירוק בעיניים – שטחים ירוקים מתחת לבית של כולנו
בעשור האחרון נהרסו כ-30% מהשטחים הירוקים בעיר. נתקן את תוכנית המתאר המקומית לטבע עירוני, כך שיהיה לה מעמד מגן רשמי. נטפח את אתרי הטבע הקיימים, ונקים אתרי טבע עירוני חדשים, כמו "עמק הצבאים הדרומי", הסובב את הר חומה, ובו חיים צבאים רבים. נקדם אישור תכניות מתאר כוללניות לכל שכונה, שישמרו על השטחים הפתוחים שלצידן ובתוכן בטווח הארוך. נתעדף שכונות הנושקות להרים ובהן עין-כרם, רמות, הר חומה, גבעת משואה, קרית-היובל, עיר גנים-קרית מנחם וגילה.
אוויר הרים צלול כיין – עץ כל 5 מטרים
העצים שומרים על האוויר נקי, על צל ברחובות ועל טמפרטורות נמוכות. נאבק בכריתות העצים הבוגרים על ידי הצבת יעדי מינימום כריתות ומגבלות לפקיד היערות. ניישם מדיניות עירונית לפיה יישתלו עצים מזנים מקומיים מגוונים בכל 5 מטרים במדרכות חדשות בשיתוף אגפי העירייה הרלוונטיים. כמו כן, נבצע שתילה הדרגתית במדרכות הקיימות לפי מיפוי השכונות שבהן יש כיום הכי פחות צל, וריבוי הולכי רגל. בנוסף, נשתול שיחים ופרחים מקומיים וחסכוניים במים, שלא דורשים החלפה תדירה.
מכניסים אנרגיה וחיים לעיר
נגביר את העצמאות האנרגטית בעיר באמצעות חוק עזר עירוני שיקבע כי על כל גג של מבנה ציבור יותקנו פאנלים סולאריים, או שהגג יהיה גג ירוק שייפתח לציבור; נאסור על הקמת קמיני עץ חדשים ועל שימוש באלה הקיימים תוך 3 שנים, כיוון שהם פולטים חומרים מסרטנים; ונפעל מול הממשלה בכדי לאפשר אכיפה מוגברת. נחייב חוקית את אכיפת היעד העירוני המחייב להפחתת פליטות של גזי חממה, ולא רק נכתוב תוכניות היערכות לשינוי האקלים שמעולם לא יושמו בשטח. נבטיח את ביצוע התוכניות תוך מעקב חודשי של נבחרי ציבור העוסקים בנושאי הסביבה יחד עם אנשי המקצוע הנוגעים לכך בעירייה. נערך באופן מוגבר להחמרת תדירות ועוצמת אירועי קצינון אקלימיים כגון גלי חום, שריפות, הצפות וסערות שלג, בכדי לשמור את תשתיות העיר החיוניות פעילות ולתמוך באוכלוסיות מוחלשות. כמו כן, נשמור על בעלי החיים בעיר ונפעל לאכיפה של חוק צער בעלי חיים בתוכה, ולניהול איכותי של האכלה, עיקור וסירוס של כלבים וחתולים בעיר.
ירושלים עיר הנצח היא לא חד פעמית
בכל יום נטמנים בירושלים 300-250 טון אשפה שמפעל המיון הירושלמי לא יכול להכיל, ומזהמים את הקרקע. נאבק בכך ונאסור על שימוש בכלים חד פעמיים בעירייה, כולל בגני הילדים ובבתי הספר למען בריאות הילדים, ונכניס מדיחים למוסדות הזקוקים להם. נקדם הצבת קומפוסטרים תעשייתים בבתי החולים, הקניונים ואזורי התעשייה, שימנעו בזבוז אשפה אורגנית, ונגדיל את תקציב תכנית "מהפח ירוק" להצבת קומפוסטרים שכונתיים. ננגיש את מפת מתקני המיחזור ונרחיב את פעילות התכניות החינוכיות על חשיבות צמצום הפסולת. בנוסף, נפעל לצמצום השימוש בדשאים סינטטיים שמהווים מפגע בריאותי מזהם.
בירושלים של התעוררות לעיריית ירושלים, יש אחריות לשרת את כל תושביה באופן שווה, ללא קשר לשכונת מגוריהם, לשפתם, לזהותם הלאומית או למעמדם האזרחי. האוכלוסייה במזרח ירושלים, המהווה כ-40 אחוזים מסך תושבי העיר, סובלת מתנאי מחיה ירודים ומפער עצום ברמת התשתיות. מצב זה הוא חסם מפני שגשוג של כלל העיר, שכן הוא מוביל לכך ששיעור ניכר מתושבי מזרח העיר אינם חלק מהכלכלה העירונית. סגירת הפערים הללו היא חשובה למען תושבי מזרח העיר והיא גם מפתח לשגשוגם של כל תושבי ירושלים: "יְרוּשָׁלַ͏ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".
ראיית תושבי מזרח ירושלים כחלק אינטגרלי מכלל תושבי העיר
נוודא כי העירייה רואה במזרח ירושלים חלק מהותי מהתהליכים לתכנון פיתוח כלל העיר. נפרסם חזון כולל לאינטגרציה של העיר; נוודא כי העירייה מנהלת בצורה מקצועית את המשאבים והליווי של פיתוח מזרח העיר; נוביל להקמתה של יחידת תכנון, רישוי ופיקוח נפרדת לשם ייעול ההתמודדות עם האתגרים התכנוניים כיום באזורי מזרח העיר. כל זאת, תוך שיתוף הציבור המזרח-ירושלמי והתנהלות בשקיפות מלאה. בנוסף, נקדם פתרון יצירתי של רישום הקרקעות במזרח העיר תוך עירוב גורמי ממשל מקומי, הממשלה הלאומית ומומחי משפט.
סגירת פערי התכנון והתשתיות החמורים במזרח העיר
במזרח ירושלים יש כיום פערים רבים ומחסור בתשתיות, כולל כבישים, תשתיות התחבורה הציבורית, נדל"ן משרדי, חשמל, מים, חינוך, רפואה ושטחים ציבוריים. אלו מונעים צמיחה כלכלית במזרח ירושלים (החלטה 3790) וכתוצאה מכך גם של העיר כולה; תוכנית החומש למזרח ירושלים סייעה לסגור במעט את הפערים, אך אלה עוד נותרו עצומים. נדאג למפות את פערי התשתיות הנותרים במזרח העיר באופן מפורט ונקדם את סגירתם הן באמצעות תוכנית החומש הלאומית שזה עתה אושרה, והן באמצעות משאבי העירייה עצמה.
שוויון בשירותים עירוניים לתושבי מזרח העיר
נוודא שהעירייה מביאה לשוויון ברמת השירותים העירוניים בין מערב העיר למזרח העיר. למרות שיפור מסוים, אזורים במזרח העיר עדין סובלים מפערים בשירותים בסיסיים, כמו ניקיון, תברואה, תחזוקה, פיקוח ומענה מטעם העירייה. נדאג שהמצב ימשיך להשתפר: בשיתוף עם מנהיגים קהילתיים במזרח העיר נוודא כי השירותים העירוניים מגיעים לאותה רמת שירות שמעניקה העירייה גם במערב העיר. העלאת רמת השירותים במזרח העיר תאפשר גם לשתף יותר ויותר מתושבי מזרח העיר בתשלומי הארנונה העירוניים, מה שיביא לעלייה ברמת הרווחה בכלל העיר.
קידום שקיפות וזמינות נתונים על המתרחש במזרח ירושלים
שקיפות היא עיקרון מרכזי בדמוקרטיה – זכותם של כל אזרח ואזרחית לקבל מידע מהרשות המקומית על פעולותיה. על אף שחל שיפור בנושא בשנים האחרונות, עדיין אין שקיפות מלאה על אודות המתרחש במזרח ירושלים ונתוני העירייה הנוגעים בכך. נשאף לסגור את הפער הזה על-ידי פעילות מרוכזת של העירייה והממשלה יחד עם החברה האזרחית ועם מנהיגי הקהילות במזרח העיר.
קידום החינוך במזרח ירושלים – הפורמאלי והבלתי-פורמאלי
נדאג לכך שכלל בתי הספר במזרח העיר יהיו מתוקצבים ומפוקחים, כולל מעורבות מקיפה של העירייה בפיתוח ושיפור רמת המורים, התכנים המוקנים לתלמידים, רווחת התלמידים, חווית הלימודים, רלוונטיות החינוך לשוק התעסוקה, רמת לימודי השפה (ערבית, עברית ואנגלית) ומצבם הפיזי של מוסדות החינוך. כמו כן, נתמרץ את בתי ספר במזרח העיר לעבור לתוכנית לימודים המותאמת לבגרות הישראלית. נוסף על כך, נשקוד על פיתוחן של מערכות חינוך בלתי-פורמאליות כגון תנועות נוער, תנועות חברתיות, תוכניות מנהיגות, חוגים ולימודי העשרה המיועדים לתושבי מזרח ירושלים.
קידום מעורבות קהילתית, התנדבות ויזמות חברתית במזרח העיר
בירושלים, כפי שנקדם אותה, כלל התושבים יהיו מחוברים למרחב שבו הם חיים, ישאפו לקדם אותו חברתית וקהילתית ויהיו מודעים אליו ולאפשרויות ההתפתחות בתוך המרחב. במסגרת זאת, ניצור פלטפורמות התנדבות חדשות בתחומים שונים לצעירי מזרח העיר ונשדרג פלטפורמות קיימות; נפתח רשתות חברתית להתנדבויות במזרח העיר; נפתח מסגרות קהילתית לפיתוח תחביבים לצעירים; נקים מרחבים קהילתיים פיזיים לפעילות חברתית; ונקיים הכשרות למעורבות חברתית לתושבי מזרח העיר.
שילוב בתעסוקה בתעסוקה
נשלב את תושבי מזרח ירושלים בפעילות הכלכלית בעיר כגשר כלכלי בין מזרח העיר למערבה. נשים דגש על קידום פתרונות איכותיים לתעסוקה באמצעים מגוונים: קידום תחום ההייטק על-ידי בניית שטחים ייעודיים לחברות הייטק וליזמות; סיוע לעסקים במזרח העיר להתבסס על-ידי סגירת פערי תשתיות והקלה על בירוקרטיה עירונית; תמיכה בתיירות בינלאומית במזרח ירושלים על-ידי תחזוקת אתרי תיירות, תמיכה במוסדות תיירות ועידוד יוזמות מקומיות, כולל תרגום ITravelJerusalem גם לערבית, בניגוד למצב כיום; מיטוב התחבורה הציבורית בין מזרח העיר למערבה; קידום הכשרות מוכווני-תעסוקה לצעירים ולמבוגרים תוך התייחסות למגבלות הקיימות כיום, כגון שפה, נסיון תעסוקתי, תארים מחו"ל והעדר קשרים; וחיזוק תוכניות להשמת עובדים במקצועות מגוונים.
פיתוח כלכלי
ההייטק הוא הפוטנציאל הגדול ביותר לפיתוח הכלכלה הירושלמית, שלא ממומש כיום. למרבה הצער, בירושלים מגזר הייטק חווה קפאון בשנים האחרונות – 12 חברות הייטק בלבד נוסדו בירושלים בשנת 2022, חסרות בעיר חברות הייטק גדולות ואין בשנים האחרונות צמיחה משמעותית בשיעור המועסקים בהייטק. המחסור במקומות תעסוקה בתחום ההייטק בירושלים מוביל להיעדר הזדמנויות כלכליות בעיר ולהגירה שלילית. בירושלים של התעוררות, פיתוח מגזר ההייטק יקבל דגש מיוחד. "בכל מקום שהיה אחד מבני ירושלים הולך למדינה היו מציעין לו קתדרה לישב עליה, בשביל לשמוע חוכמתו" (מדרש רבה).
הקמת רשות להעצמת ההייטק במטרופולין ירושלים ולהסרת החסמים לצמיחתו
נקים רשות מטרופולינית פעילה שתבסס את ההייטק הירושלמי ושתעצים אותו. רשות זו תפעל, תוך למידה מהעולם, בשיתוף עם גורמי עירייה, תעשייה ואקדמיה כדי ליצור אקו-סיסטם הייטק במטרופולין ירושלים; תקים מרכזי מצויינות בתחומים שבהם יש לירושלים יתרון יחסי (ביוטק, AI, רכבים אוטונומיים וכיוצא בזה); תבסס תוכניות הכשרה לכוח אדם במטרופולין ירושלים לעבודה בהייטק; תיתן תמריצים מחושבים שמותאמים לצרכי החברות שפועלות בירושלים; תפעל לשפר דרמטית את הגישה בתחבורה ציבורית למוקדי ההייטק כמו הר חוצבים; ותקדם מוקדי בילוי ומסחר בסמוך למוקדי ההייטק העירוניים.
פתרון החסם האקוטי לפיתוח ההייטק בעיר: משרדים
נדאג לבניית משרדים המותאמים להייטק ברחבי השכונות, מבלי לחכות להשלמת רובע הכניסה לעיר, שייתן רק מענה חלקי. נחדש את מוקדי ההייטק הקיימים, כולל בהר-חוצבים, בגבעת-שאול, בתלפיות, בגן הטכנולוגי ובגבעת-רם. בין היתר, נפעל ליצירת מסלול מהיר למתן אישורי בניה לשטחי תעסוקה ומשרדים, ונמפה נכסים נטושים שאותם ניתן להסב לחללי משרדים.
משיכת חברות רב-לאומיות לירושלים שיאפשרו תעסוקה גם לג'וניורים וגם לסניורים
נביא לכניסת חברות טכנולוגיה גדולות ורב-לאומיות לירושלים, מתוך הבנה כי רק אלו יוכלו להעסיק עובדי הייטק ללא ניסיון רב (ג'וניורים). חברות אלו לא נכנסות היום לעיר בגלל מחסור במשרדים מספקים, שיווק לוקה, תנאים לא מתאימים והיעדר קשב מהעירייה. נעבוד באופן צמוד עם הנהגת החברות כדי לזהות את המחסומים הקונקרטיים לכניסתן לעיר ולבנות חבילה ייעודית לכל חברה; נבצע את המשימות הנדרשות בדרך להגעתן לעיר; ונבנה קשרים בינלאומיים כדי לקדם את מיתוג העיר.
תמיכה בקהילה היזמית כדי להעצים מיזמי הייטק שמקורם בירושלים
נחזק את האקו-סיסטם היזמי בירושלים. כדי לעשות זאת, הרשות המטרופולינית שנקים תיצור תמריצים מותאמים ליזמים ירושלמים, בניגוד למצב כיום שבו התמריצים לא רלוונטיים ליזמי העיר ויש אתגרים בירוקרטיים רבים בדרך לקבלתם. הרשות תקים מאיצים שיסייעו ליזמים שיבחרו להקים את החברה שלהם בעיר, תעצים ארגוני חברה אזרחית שתומכים בקהילה היזמית בעיר, ותבנה חללי עבודה שיתופיים כדי לתמוך ביזמים בתחילת דרכם באזורים שונים ברחבי העיר. בנוסף, נייסד מנגנונים לחיבור בין יזמים, תעשייה, הון-סיכון ואקדמיה, אשר "ישדכו" בין סטודנטים, חוקרים ואמנים לבין חברות, יזמים והון.
פיתוח ההייטק במזרח ירושלים
נבנה תשתיות שחסרות במזרח ירושלים, ברמה אקוטית המונעת את צמיחת ההייטק באזור; התשתיות החסרות הן ברמת משרדים ראויים, חללי עבודה ותשתיות אינטרנט. ההזנחה של אזור מזרח העיר לא מאפשרת להייטק בו לצמוח. ניצור חיבורים עם גופי מימון כדי לתמוך בקהילה היזמית במזרח העיר ונפעל להקמת סניפים של חברות ישראליות ורב-לאומיות במזרח העיר.
חיזוק ההייטק בחברה החרדית
בקרב החברה החרדית בירושלים, נפעל לקידום היזמים, היזמיות, העובדים, והעובדות בתחום ההייטק. נקדם זאת באמצעות הכשרות ייעודיות לבוגרי החינוך החרדי, חללי עבודה ייעודיים בשכונות חרדיות והסרת חסמים שיזוהו להתבססותו של ההייטק בחברה החרדית. הצלחה במישור זה תהיה דוגמה לכלל המדינה לשותפות אמיתית של חרדים בכלכלה.
עשרות אלפי העסקים הקטנים והבינוניים בירושלים הם חלק מהותי מהמנוע הכלכלי העירוני, ובהם מועסקים עשרות אחוזים מהשכירים בירושלים. אלא שכיום עסקים רבים בירושלים נתקלים בקשיים הנובעים מהתפיסה הנהוגה ברוב הרשויות – לא לראות בקידום העסקים בעיר כיעד מרכזי, ולהערים עליהם קשיים מסוגים שונים. בירושלים של התעוררות, הצלחת העסקים תהיה במרכז: "שוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום" (תלמוד בבלי).
חיזוק העסקים כיעד מרכזי לעיר ומיתוג ירושלים כעיר מעולה לעסקים
נפעל לוודא שהעירייה תראה בהצלחת העסקים יעד מרכזי שלה. במסגרת יעד זה, העירייה תעצים את התמיכה שהיא מספקת לעסקים ברחבי העיר, תגדיל את מינון האירועים שמיועדים לחיזוק עסקים באזורים שונים בעיר, תמתג את ירושלים בישראל ובעולם כעיר ידידותית לעסקים, תקיים פורום בעלי עסקים כדי לשמוע את דעתם על סוגיות ואתגרים בדרך להצלחתם, ותעצב את מדיניותה העירונית כלפי עסקים בראייה שרואה את הצלחתם של העסקים כיעד המרכזי.
בניית "one-stop shop" אמיתי לעסקים חדשים כדי להקל על הקמה של עסק חדש
נייסד מרחב פיזי מוגדר, במיקום נגיש בעיר, שבו בעלי עסק חדש יוכלו לקבל את המענה ההוליסטי לכלל הדרישות המקדימות טרם פתיחת העסק. מרחב זה יכלול נציגים מכלל הרשויות שאיתן בעלי העסק נדרשים לאשר את פתיחת העסק, ויתן מענה מהיר, זמין ואיכותי לכל בעיה או סוגיה שעולה בעת פתיחת עסק חדש.
יוזמת קו טלפוני לעסקים – "106 לעסקים"
ניזום קו טלפוני שייתן מענה לעסקים שמתקשים עם הבירוקרטיה העירונית. המענה האנושי שיינתן בקו זה יהיה מוסמך לטיפול בסוגיות בירוקרטיות שונות הקשורות לעסקים, יעמוד בקשר עם כל אגפי העירייה הרלוונטיים לפתרון בעיות של עסקים ויחזיק מידע מקיף על אפשרויות הסיוע והמענקים לעסקים. קו כזה ייתן כתובת אמיתית לעסקים בעיר, ולא יגביל את ההצלחה רק לעסקים אשר להם יש קשרים בעירייה.
צמצום הבירוקרטיה העירונית שפוגעת כיום בעסקים
נוודא שהבירוקרטיה העירונית היא לא מכשול בדרך להצלחת עסקים. למשל, העירייה היום אמנם מציעה תוכניות ומענקים רבים המיועדים לקדם עסקים בעיר, אך התהליך בדרך לקבלתם הוא ארוך ומייגע. נוודא שהוא הופך להיות נוח וקצר. בנוסף, נוודא כי העירייה לא פועלת לפגוע בעסקים באמצעות קנסות שרירותיים לעסקים שעומדים בדרישות העירוניות, ונפחית אגרות שאינן נדרשות לבעלי עסקים.
מתן מענה ייעודי לעסקים שנמצאים באתרי בנייה ופיתוח תשתיות
בנייתן של תשתיות כמו קווי הרכבת הקלה היא אמנם בשורה משמחת לעיר, אך יש לה השפעות שליליות על העסקים שנמצאים בקרבתה במהלך הבנייה. היקף הבניה והימשכותה יפגעו עמוקות בהכנסות העסקים ובפרנסתם, ועל העירייה לתת לבעלי ובעלות עסקים אלה מענה ייעודי. נוודא כי העייריה תומכת בהם, בין היתר באמצעות שקיפות מלאה לגבי היקף העבודות ומשכן, תמיכה במענקים ייעודיים, סיוע בהגעה לפתרונות חלופיים כאשר הם רלוונטיים, מזעור ההפרעה לפעילות העסקית ככל הניתן והתגמשות בארנונה.
בינוי ותכנון שמוכוון להצלחת עסקים
נכווין את התכנון העירוני לסיוע להצלחת הפעילות העסקית. בכלל זה, נוודא כי התכנון העירוני מתאפיין בעירוב שימושי עסקים, מגורים ומשרדים; נבנה חללי עבודה שיתופיים בשכונות; נדאג לכך שהתחזוקה של אזורי מסחר תהיה מיטבית; נבנה מפרצי פריקת סחורות לרווחת העסקים; נקיים אירועים לחיזוק העסקים בשכונות; ונחזק את המנהלים הקהילתיים כך שיוכלו לתמוך בעסקים בשכונות.
תשלומי הארנונה הם הליך נדרש כחלק מתפקודה התקין של העירייה. בו בזמן, יש להכיר בכך שהארנונה מהווה סעיף מרכזי בנטל הכלכלי של משקי הבית בירושלים ואירוע שנתי שמעורר תסכול עצום בקרב תושבי ירושלים, שרואים בארנונה הגבוהה עול עצום, שלא תואם את רמת השירותים הירודה שהעירייה מעניקה. בירושלים של התעוררות, הארנונה תהיה שפויה וכלי מאוזן עבור העירייה לפעול אך ורק למען תושבי ירושלים: "כָל מִי שֶׁעוסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה" (מן התפילה).
איזון תשלומי הארנונה בין תושבי העיר
תושבי ירושלים משלמים כיום תשלומי ארנונה מהגבוהים בישראל. בהתחשב בכך שמדיניות הארנונה נקבעת ברמה הלאומית, נפעל מתוך העירייה מול רשויות הממשלה להענקת אוטונומיה לירושלים, שתאפשר לאזן מחדש את הנטל של תשלומי הארנונה בין תושבי העיר – נטל שכיום מתפרס בצורה לא שוויונית על פני ציבורים שונים. היעדר האיזון פוגע בעיקר בציבור העובד, שרואה את הכנסתו מצטמקת ללא תמורה ממשית. בנוסף, נמטב את גביית הריביות וההצמדה על הארנונה, שנתפסת על ידי תושבים כשרירותית.
התמודדות עירונית עם יוקר המחיה
יוקר המחיה בישראל ובירושלים הוא מהגבוהים בעולם המפותח, וירושלמים וירושלמיות כורעים תחת נטל המימון השוטף של החיים בעיר. נשתמש במנופים ברמה העירונית כדי להפחית את יוקר המחיה: הפחתת מחירי הדיור באמצעות בניה שפויה (פירוט בפרק העוסק בתכנון עירוני ודיור), הפחתת מחירי המסגרות לגיל הרך והצהרונים מהגיל הרך ועד לכיתה ד' (פירוט בפרקים העוסקים בגיל הרך ובחינוך) והפחתת מחירי החוגים, התרבות והפעילויות באמצעות חיזוק המנהלים הקהילתיים (פירוט בפרק העוסק במנהלים הקהילתיים).
הטמעה מהירה של מערכת נוחה לתשלום ארנונה, למעבר דירה ולדירות שותפים
תושבי ירושלים מודעים לחובתם האזרחית לשלם את הארנונה. עם זאת, בבואם למלא את חובתם, הם נתקלים בקשיים משמעותיים, כמו סרבול בהעברת חובת התשלום בעת מעבר דירה וחילופי מחזיקים, אתגרים בתשלומים עבור דירות שותפים (ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בצעירים), צורך באישורים נוספים על מידע שהעירייה כבר מכירה, אתגרים בקבלת החזרים והנחות ותסכול בהתנהלות מול גורמי העירייה. נפעל להפיכת חווית תשלום הארנונה לפשוטה, את תהליך חילופי המחזיקים ליעיל ומהיר, ואת קבלת ההחזרים ליעילה, זריזה והוגנת. זאת, באמצעות הטמעה מהירה של מערכת ייעודית לתשלום ארנונה, לקבלת החזרים ולתפעול ענייני ארנונה. לצד זאת, נפרסם וננגיש את המערכת לתושבים ולסטודנטים ברחבי העיר ובקמפוסים.
הארנונה חוזרת לדור הבא
מתן אפשרות לתשלום ארנונה פעם בחודשיים כמו בערים אחרות
בירושלים, תושבי העיר נאלצים לשלם סכום ארנונה גבוה בתחילת כל שנה (או להשתמש בהוראות קבע, מנגנון שבפועל תושבים רבים לא עושים בו שימוש), מה שמשית נטל תזרימי גבוה על תושבי העיר העובדים. נשנה זאת, ונאפשר תשלום נוח וקל פעם בחודשיים באמצעות כרטיס אשראי – כפי שמאפשרות ערים אחרות בישראל.
שקיפות והנגשה של תקציב העירייה והשימושים של כספי הארנונה
בעוד חובת תשלום הארנונה היא ברורה לתושבים שמשלמים אותה, אופן השימוש בכספי הארנונה שנגבים כלל לא ברור להם. מלבד חוברת שהתושבים מקבלים בדואר אחת בשנה, שמספרת את הישגי העירייה כפי שזו בחרה לספר אותם, התקציב העירוני לא נגיש לציבור הרחב. לכן, כשתישלח הדרישה לתשלום הארנונה נחייב את העירייה להציג פירוט מדוקדק ונגיש של תקציב העירייה, לרבות השימושים בכספי הארנונה, בצורה מילולית וויזואלית ובאופן ברור ואמין. הפירוט יכלול גם פירוט של תחומים שבהם העירייה מתכננת למנוע בזבוז ושימוש לרעה של כספי הציבור בתקופת התשלום הבאה.
סוף לעיקולים שרירותיים
תושבים רבים בירושלים חוו עיקולים בחשבונות הבנק ללא כל התרעה מוקדמת – אם בגלל טעות בתום לב ואם בגלל עיכוב בתשלום הארנונה הנובע מהיעדר קבלת דרישת תשלום מהעירייה. חוויה כזאת היא שלילית ביותר עבור התושבים ומפחיתה את אמונו במוסדות העיר. נמגר את התופעה המכוערת הזאת באמצעות מיסוד חובת תקשורת ישירה, ברורה וחזרתית מצד העירייה מול תושבי העיר טרם עיקול או צעדים אכיפתיים אחרים מטעם העירייה. בנוסף, נשים סוף לתופעה שבה, בדירות שותפים, מעוקל החשבון של האדם הראשון שרשום כשוכר בדירה, ולא של מי שלא שילם.
ירושלים מוגדרת כעיר הבירה של מדינת ישראל, ואמורה לכאורה להיות המוקד של פעילות הממשלה בישראל. אולם, ניכר כי למרות הגדרתה כעיר בירה, ירושלים היא איננה למרבה הצער מרכז פעילות הממשל במדינה. לפי נתוני מכון ירושלים, רק 12 אחוזים מעובדי המדינה גרים בירושלים, ורק 23 אחוזים מהמשרות הציבוריות הן בעיר. מדובר בפספוס עצום של פוטנציאל לשגשוג. בירושלים של התעוררות, ירושלים תהיה הבירה האמיתית של מדינת ישראל: "עתידה ירושלים להעשות מטרופולין" (מדרש רבה).
משיכת גופי ממשלה לירושלים כך שיסייעו בהקפצת הכלכלה העירונית
נפעיל את כל המנופים של העירייה – התכנוניים, המשפטיים, הכלכליים, הציבוריים והתקשורתיים – כדי למשוך משרדי, גופי ורשויות ממשלה לעבוד בירושלים, כפי שמחייב החוק. העברתם של גופים אלו לירושלים תהיה מנוע לצמיחה כלכלית עבור העיר ומוקד לתעסוקה עבור בוגרי ובוגרות אוניברסיטה. כמו כן, נדאג לכך שהעירייה תפעל בצורה פרטנית מול כל אחד מגופי הממשלה כדי לפתור חסמים בדרך להעברתם לעיר.
שינוי פיזי של קריית הלאום כך שתהיה חלק מהמרקם העירוני
כיום, קריית הלאום היא אזור בלתי-מזמין לגופי ולעובדי ממשלה. האזור מנותק מיתר העיר ומתאפיין בגדרות ובחומות, בניתוק מהשכונות מסביב, בהליכתיות מוגבלת ובאפס מקומות מפגש, הסעדה ובילוי, וזאת בניגוד מובהק לערי בירה מוצלחות בעולם – ובאופן שמרתיע גופי ממשלה מהגעה לעיר. נפתח תוכנית אב מקצועית לשינוי פני קריית הלאום כדי למשוך לעיר פעילות ממשלה ופעילות נלווית על פי העקרונות הבאים:
- יישום עירוב שימושים בקריית הלאום ומתן אפשרות להקמה של מוסדות תרבות, מקומות מסחר, בתי קפה ומסעדות במרחב.
- שיפור ההליכתיות באזור, למשל באמצעות שתילת עצים, שינוי פיזי של המדרכות, הוספת ספסלים וריצוף נוח.
- הורדת הגדרות והחומות שמסביב למתחמי משרדי הממשלה, תוך שימוש בעקרונות אבטחה שפותחו בערי בירה מקבילות בעולם שבהן גופי הממשלה משולבות במרקם העירוני.
- פיתוח מרחבים פתוחים ומזמינים בקרבת גופי ממשלה למען פיתוח שיח אזרחי, הפגנות ומחאות כדי לחזק את האפשרות להביע את הקול הדמוקרטי בעיר.
- חיבור פיזי נוח של מרחב קריית הלאום לשכונות שמסביב אליה להולכי רגל ולתחבורה.
תוך כדי שמיושמת תוכנית האב, נדאג לממש פתרונות זמניים להפיכת האזור למזמין יותר לעובדי הממשלה ולמבקרים גם בטווח הקצר, כולל הצללה, הקמת דוכני מסחר ארעיים, הבאת משאיות אוכל לצד מקומות ישיבה, הסרת גדרות ככל הניתן והסדרת תחנות האוטובוס באופן שמקל על המגיעים לאזור.
ביסוס ירושלים כמוקד מוביל ותוסס לחברה אזרחית
נפעל כדי להפוך את ירושלים למוקד תוסס גם לשחקנים אזרחיים באקו-סיסטם הממשלי – חברה אזרחית, עמותות ומכוני מחקר. כחלק מכך, נפעל להקמת מרחבים פיזיים, בסמוך לקריית הלאום, לאירוח עמותות וארגוני חברה אזרחית שנוצרים בירושלים או שעוברים אליה מערים אחרות ונתמרץ עמותות לפעול מהעיר.
בניית רכיבים משלימים לאקו-סיטסם הממשלי הירושלמי
נפעל כדי להביא לעיר מרכיבים נוספים של אקו-סיסטם ממשלי תוסס, כולל תמרוץ והסרת חסמים להגעת חברות טכנולוגיות-ממשל (gov-tech) לעיר, לצד גופי תקשורת ישראליים ובינלאומיים וגופי לובי ציבורי ופרטי.
מיתוג ירושלים בישראל ובעולם כעיר הממשל של ישראל וכמוקד מחקר בנושאי ממשל, דת ומדינה
נמתג את ירושלים כעיר ממשל בתוך ישראל, וכן נשקוד על מיתוגה בזירה הבינלאומית כעיר הממשל המרכזית של מדינת ישראל – כדי למשוך נציגויות זרות שכיום כמעט שלא קיימות בעיר. בנוסף, נחתור להפוך את ירושלים למוקד אקדמי מוכר בעולם בתחום מחקר הממשל וסוגיות של דת ומדינה – נוכח ניסיונה הייעודי בתחום זה.
"עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ" (מדרש רבה): שלושה מיליארד יהודים, מוסלמים ונוצרים נושאים את עיניהם לירושלים. גם בקרב יתר אזרחי העולם רבים רואים בירושלים כיעד מסקרן, מרגש ומעניין. עם זאת, ניכר כי ירושלים איננה ממצה את הפוטנציאל של מגזר התיירות שלה, שעשוי להיות מקור לתעסוקה עבור עשרות אלפי ירושלמים ומנוע לצמיחת כלכלת העיר. ירושלים של התעוררות תדאג להעצמת מגזר התיירות הירושלמי ולהכפלת מספר התיירים המגיע לירושלים עד 2028.
ירושלים עם תשתיות תיירות לכל כיס
בירושלים יש אמנם מלונות מפוארים אך חסרות תשתיות תיירות שמותאמות למגוון התיירים שיכולים פוטנציאלית להגיע לירושלים, ובפרט מקומות לינה זולים כגון הוסטלים, בתי הארחה ומלונות במחירים סבירים. העלויות הכרוכות בטיול לירושלים מרתיעות תיירים ומבקרים פוטנציאליים. נסגור את הפער הזה באמצעות הסדרה ותמרוץ של בנייה משמעותית של תשתיות תיירות בני-השגה.
ירושלמים שמסבירה פניה לתיירים
לא קל להיות מטייל בירושלים. המחשה מובילה לכך היא היעדרן של מוקדים נוחים לתיירים; אמנם קיימות מספר לשכות תיירות, אך אלו אינן בסטנדרטים שאליהם רגילים תיירים בעולם. בנוסף, קיים קושי להשיג מידע ברור באנגלית ובשפות אחרות על מוקדי התיירות או על אירועים שיתרחשו בעיר. נקים ונשדרג את מוקדי התיירות העירוניים וננגיש את המידע על אתרים ואירועים באופן ברור ומקיף לתיירים במגוון שפות – באופן שיביא את ירושלים לשורה הראשונה של ערי התיירות בעולם. נערב את ספקי השירות הירושלמים בתחום התיירות בתהליך זה.
תחזוקה טובה של אתרי התיירות
התחזוקה של אתרי תיירות בירושלים לוקה בחסר, כפי שמעידים דוחות מבקר המדינה ועדויות של ספקי השירותים בתחום זה; אתרי התיירות של ירושלים כיום מתאפיינים בלכלוך, הזנחה וסרחון. נוודא כי העירייה מתחזקת כיאות את אתרי התיירות המיוחדים של ירושלים, מנכסיה גדולים ביותר של העיר, ונפעל מול הממשלה בכדי שתתקצב את העירייה באופן נאות לאור אחריותה על רבים מאתרי המורשת הלאומיים.
העצמת שיתופי הפעולה בתחום התיירות
נעצים את קשריה של ירושלים עם ערים אחרות בישראל, במזרח התיכון (תוך מינוף "הסכמי אברהם") ובעולם. באמצעות קשרים אלו, נציע חבילות תיירות משותפות לתיירים מהעולם וכן נחזק את התיירות ההדדית בין תושבי הערים.
הנגשת חוויות תיירות שאפשר למצוא רק בירושלים
בירושלים אפשר למצוא חוויות שלא קיימות בשום מקום אחר בעולם. דוגמאות לכך הן חווית ההליכה בירושלים בשבת, וסעודת שבת עם משפחה ירושלמית שפותחת מבחירה את ביתה. אלו, יכולות להיות חוויות ייחודיות שמושכת תיירים להגיע לעיר; אך כיום, אין נגישות ממשית של חוויה כזאת לתיירים. ננגיש לתיירים את החוויות הירושלמיות המיוחדות האלה באמצעות בניית פלטפורמה ייעודית לכך באופן שיוכל להיות מקור פרנסה נוסף למדריכים ולמשפחות מארחות.
שיווק ירושלים כעיר תיירות: "בקרו במרכז העולם!"
נפתח בקמפיין שיווק רחב-היקף ומתמשך להבאת תיירים שיגוון את הקהלים שמגיעים לירושלים. נשווק בקמפיין זה את יתרונותיה של העיר, כולל אתריה הדתיים, מורשתה ההיסטורית ותרבותה המיוחדת. בנוסף, נשווק את ירושלים כעיר שכדאי לקיים בה כנסים עסקיים בינלאומיים.
ירושלים רב-דורית
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם, גם לילדי הגיל הרך. מעל 10 אחוזים מתושבי ותושבות ירושלים הם בגילאי לידה עד 6. הם אזרחיה העתידיים של העיר. כל המחקרים מוכיחים כי אופן ההשקעה בתקופת הגיל הרך, ישפיע באופן הניכר ביותר על איכות חייהם. המצב כיום שבו ישנו מחסור חמור במוסדות, והעלויות הבסיסיות ביותר מרקיעות שחקים, אינו יכול להימשך. "התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים" (תלמוד בבלי).
גני ילדים בני-השגה – בצמוד לעבודה שלך
נתנה אישורי בנייה של מתחמי תעסוקה חדשים בירושלים בהקמה של גני ילדים במתחם אזורי התעסוקה, וניתן מענק עירוני חד-פעמי למפעילים שיתחילו להפעיל את גנים אלו. אל הגנים יוכל להירשם ילדים של שני הורים עובדים הגרים בירושלים, כאשר לפחות אחד מהם עובד/ת באותו אזור תעסוקה. נתמרץ את מקומות התעסוקה לסבסד את תשלום ההורים בגובה 25 אחוזים, ו-25 אחוזים מעלות הסבסוד תקוזז בהנחה בארנונה שהעירייה תיתן לעסקים המשתתפים במיזם.
כל המידע – בידיים של ההורים
נמפה את מוסדות הגיל הרך הקיימים בירושלים, ונזהה את המענים המשמעותיים ביותר החסרים. נגביר את השקיפות בנוגע להיצע הקיים, ונפתח בקמפיין להעלאת מודעות בקרב ההורים בנוגע למיצוי זכויותיהם, תוך שנפתח מוקד תמיכה עירוני עבור ההורים, שגם יסייע להם במציאת מסגרות פנויות. בנוסף, נייסד פורום מומחים קבוע לנושא שימשיך להתכנס ברמה העירונית, בשיתוף ההורים, ויעניק תו תקן איכות למוסדות ירושלמיים. לבסוף, נקים סיירות הורים-מטפלות לחיזוק האמון ופיתוח הגיל הרך בעיר, ונפעיל קו פתוח להורים.
הזדמנות שווה בכל שכונה
נפעל להקמת מוסדות לגיל הרך בשכונות שבהן היצע המוסדות חסר, תוך בנייה בעירוב שימושים – מגורים לצד גני ילדים, שיאפשרו למשפחות חינוך קרוב לבית. לא נאפשר סגירת גני ילדים ממלכתיים בשכונות המעורבות (ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בצביון השכונות). נחזק את עצמאות וחופש הפעולה של הגנים והמעונות, ונתמרץ תוכניות יצירתיות ומעשירות. כמו כן, נדרוש הוזלת העלויות של הקייטנות ומסגרות אחר הצהריים הנתונות לפיקוח העירוני. בנוסף, נרחיב את מספר הגנים שלוקחים חלק בתכנית בשיתוף המנהלים הקהילתיים, נגדיל את מספר מרכזי הפעילות לגיל הרך, ונפתח את הקיימים.
פיקוח מציל חיים
נעודד בניית מסגרות עירוניות מפוקחות, וכן הכנסה של מסגרות קיימות תחת פיקוח. נפעל להכשרה של מפקחים ומפקחות בעלי מנדט להיכנס לגנים, אשר ידרשו לדווח את ממצאי הפיקוח באופן שקוף. נקדם הכשרת רופאי ורופאות הילדים לדווח על חולי חוזר ונשנה של ילד שמקורו עלול להיות במסגרת החינוכית, ונפעל לבניית שיתופי פעולה עמוקים מול טיפת חלב. נפקח על התכנים אליהם הילדים נחשפים, בדגש על מניעת כניסת חינוך חרדי לגנים חילוניים, מסורתיים ודתיים-לאומיים.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם לנוער, שמתחנך כאן מילדות, וסופג את הייחודיות של העיר. הנוער בעיר הוא אקטיבי ומתנדב, ולא מפסיק לתרום לציבור ולסביבה. זו התקופה שבה מתאהבים בירושלים, ובונים את הדור הבא של ההנהגה. את הנוער הירושלמי יש להעצים, בעיר שטוב לגדול בה: "וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה).
תנועות הנוער וחינוך בלתי פורמאלי
תנועות הנוער ומסגרות החינוך הבלתי פורמאלי מעצבות רבים מהערכים עליהם גדלים בני ובנות הנוער, ומהוות קרקע להפוך לאקטיביים ולמתנדבים למען החברה. נגדיל את תקציבי תנועות הנוער, נעודד מינוי רכזים בבתי הספר שיעמדו איתן בקשר, נשדרג ונעצב את מבני התנועות הישנים תוך זירוז הבירוקרטיה, ונעצים את שבוע תנועות הנוער בעיר כך שיהיה נגיש לכולם. בנוסף, נחזק את התיאום שבין המנהלים הקהילתיים לתנועות, כדי לשקף תמונת מצב שכונתית של הפעילות, ולפתח פרויקטים חדשים. נתמרץ כלכלית את התנועות לשלב בפעילותן חינוך ירושלמי – על המורשת, ההיסטוריה, השכונות והגיוון של העיר.
כיף זו לא מילה גסה
נשקיע בפיתוח פעילויות ספורט ופנאי לנוער בשכונות, במיוחד בשעות הערב ובימי הקיץ, ובבניית מקומות בילוי ייעודיים חדשים לנוער. נרחיב את התחבורה הציבורית גם בשעות הלילה, שתסייע בהגעה של הנוער אל מקומות הבילוי מכל רחבי העיר. ונשקיע בבניית מקומות בילוי ייעודיים לנוער. נפרסם את השירותים והפעילויות העירוניות המיועדות לנוער ברשתות חברתיות חדשות, ונתייעץ עם קבוצות נוער מובילות על הדברים החדשים שיש לפתח. נגדיל את הסיוע העירוני במציאת עבודות בחופשים לבני ובנות הנוער, תוך חיבור לעסקים ירושלמיים הנזקקים לעובדים.
נוער פעיל הוא נוער מוביל
נתמרץ יוזמות של נוער מוביל ומנהיג ברחבי העיר, ונלווה אותן עירונית. נעצים העשרות עירוניות בבתי הספר, בתחומי מנהיגות חברתיות, ונפתח מסגרות התנדבות במיזמים קהילתיים עירוניים מוסדרים במסגרת תכנית "מוחוייבות אישית". יתר על כן, נצא בקמפיין הסברה אודות חשיבות השימוש בתחבורה הציבורית המגוונת לנוער, תוך מיפוי הצרכים הייחודיים לנוער בתחום זה. נעודד הכנסת חינוך סביבתי רחב גם לבתי הספר – עוד על כך ראו בפרק המצע המלא אודות הגנה על הסביבה והאקלים.
שומרים על הנוער
נרחיב את הכשרת צוותי מסגרות החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בנושאי מניעת עישון, המאבק בסמים, צריכת אלכוהול נכונה, אובדנות ומיניות בריאה. נתמקד בהכשרות הצוותים של החינוך הבלתי פורמאלי למתן מענה במצבי חירום, בשיתוף עם הרווחה, המשטרה ומוסדות החינוך הפורמאליים. כמו כן, נפעל מול הממשלה לשיפור תנאיהם של עובדי קידום נוער, נעודד פעילות של סיירות הורים במוקדי בילוי לילה של הנוער בעיר – ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק במשפחות.
שנות שירות ומכינות – משקיעים במתנדבים הירושלמיים
ירושלים מלאה בשנות שירות (ש"ש) ומכינות, אליהן מגיעים מכל רחבי הארץ. נפיק יריד עירוני כדי לחשוף יותר מהנוער הירושלמי לכך, נקדם פורום רכזים שיהיה בקשר שוטף עם העירייה, ונארגן אירועי הוקרה נוספים למתנדבים. נשלב את החניכים בהתנדבויות עירוניות משמעותיות, נפתח מסגרות נוספות בעיר, ונעודד את המשתתפים בהן לחזור ולגור בירושלים גם בעתיד.
מצדיעים לחיילים – ירושלים מתגייסת
נתמרץ בתי ספר ירושלמיים שבהם אחוזי גיוס גבוהים בתקציבים ייעודיים, ונלווה תכניות הכנה לצה"ל הפועלות בבתי הספר דרך מנח"י. נשפץ את תחנות ההסעה המרכזיות לבסיסים ונקים מסוף המתנה נוח ומוצל בתחנות ההסעה המרכזיות בגבעת התחמושת וטדי. כמו כן, נשקיע בהנגשת מרכזי הצעירים העירוניים למשתחררים הטריים, ונציע להם הרצאות מומחים לקראת האזרחות ויועצי לימודים וקריירה, עם הטבות ייעודיות למי שיחזור לגור בירושלים לאחר שירותו הצבאי.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם לצעירים והצעירות שבה, המהווים כרבע מהאוכלוסייה. הצעירים הם המנוע העירוני, שמניע את התרבות והכלכלה. הם הסטודנטים שמגיעים ללמוד כאן ובני הנוער הירושלמיים שהתבגרו; אלו מייצרים את הדור הבא של ההנהגה הירושלמית שלוקח אחריות, ממש כמו בהתעוררות. "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ" (ישעיהו).
שותפים על מלא – להפסיק את סבל הארנונה בדירות שותפים
עיריית ירושלים מחייבת היום את הגרים בדירת שותפים לשלם את הארנונה כל אחד בנפרד, כדי לצמצם את ההנחות הניתנות, אך מפסיקה לראות אותם כאינדיבידואליים ברגע שיש כל בעיה בתשלום. נעצור את הסירבול והבירוקרטיה הבלתי נגמרת בתשלום הארנונה של דירות שותפים; נפסיק את עיקולי החשבונות של המשלם הראשון בחשבון גם אם שותף אחר לא שילם; נבטל את פתיחת חשבון הארנונה החדש בכל פעם שמתחלף שותף בדירה; ונייצר חשבון ארנונה דיגיטלי אישי ונגיש תוך זירוז הטעמת מערכת הארנונה החדשה. עוד על איך נהפוך את חווית תשלום הארנונה לפשוטה – בפרק המצע המלא העוסק בארנונה.
תרבות צעירה בלילה וביום
לא לפני הרבה שנים, צעירים מכל רחבי הארץ היו מגיעים לירושלים, לסצנת מועדוני וחיי לילה אדירה. כיום, לבעלי הברים והמועדונים בירושלים קשה לשרוד, ואלו הולכים ומתמעטים. נשנה את המגמה הזו, נעודד פתיחת ברים שכונתיים חדשים ונשקיע משאבים למען הצלת חיי הלילה הירושלמים – ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בחיי הלילה. נפתח תרבות צעירה גם ביום, ונגביר את תדירות האירועים לצעירים בהפקת העירייה, כך שנייצר רצף אירועי תרבות ומסיבות צעירים לאורך כל השנה. נעודד יוזמות תרבות מהשטח שצעירים יצרו, ונקצה תקציבים לתמוך ולהעצים אותן בפרסום.
ברקס למחירי השכירות המשתוללים
מחירי השכירות בירושלים עולים ודוחקים את הצעירים החוצה, פשוט כי אי אפשר לגור כאן. נאבק במחירים המשתוללים ונבנה דירות בגדלים המתאימים לזוגות צעירים ודירות שותפים, כחלק מתמהיל דירות מגוון ברחבי השכונות. נשלב כחלק מההתחדשות העירונית בנייה של דירות לשכירות ארוכת טווח, וכאלו שמיועדות באופן ספציפי לצעירים – ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בתכנון עירוני ודיור. נרחיב את פרויקט "חוזה שכירות עירוני מומלץ", ונדאג ליחס הוגן בין שוכרים לבעלי דירות בעיר, ועל תנאים ראויים.
לא מסתפקים במינימום – מביאים תעסוקה איכותית
רבים מהסטודנטים הירושלמיים מרוויחים משכורות מינימום במשרות סטודנט ממשלתיות וציבוריות, בעוד חסרות משרות סטודנט איכותיות בתחומים אחרים. נעבוד מול הממשלה לשפר את התנאים של משרות הסטודנט במשרדים הממשלתיים בירושלים כחלק מהפיכת ירושלים לעיר ממשל (עוד על כך, בפרק המצע המלא העוסק בעיר ממשל). נבנה משרדים ונמשוך חברות הייטק גדולות שיוכלו להעסיק סטודנטים ומשרות ג'וניור איכותיות (עוד על כך בפרק המצע המלא העוסק בהייטק), ונפעל לפתיחת משרות סטודנט גם בתחומים נוספים. נעודד ונתקצב יזמות צעירה ומנהיגים צעירים, נפתח מרחבי למידה ויזמות נוספים בעיר, ונעצים את פעילות מרכזי הצעירים אשר תתמוך את היוזמות, ואת המלגות העירוניות לירושלמים.
נוסעים ומגיעים – תחבורה לכל יעד
נעמיד את התחבורה הציבורית למוקדי הבילוי, הלימודים והתעסוקה בראש סדר העדיפויות, נגביר את קווי האוטובוס, ונעצים את בניית שבילי האופניים בפרט גם בשכונות מרכז העיר, רחביה ונחלאות, כדי לאפשר תחבורה קלה ונוחה. נרחיב את שעות פעילות הרכבת הקלה והאוטובוסים גם ללילה בכל ימות השבוע, כדי לאפשר גמישות בכל שעה ויום. נאבק למען תחבורה בסופי השבוע והשבתות בירושלים, ונמסד את פיילוט מיניבוס הסופ"שבת של התעורררות. ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בתחבורה.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם למשפחות הירושלמיות שהן הבסיס לקהילות הפעילות בעיר, שהן בתורן הבסיס לשכונות ולכלל ירושלים. חובה להתייחס ברמה העירונית לאתגרי המשפחות, להפוך את ירושלים לידידותית לילדים ולהעצים את הקהילתיות הירושלמית שכל כך חשובה לחוויה המשפחתית: "יָפוֹת הֵן הַמִּשְׁפָּחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם" (יהודה עמיחי).
העצמת קהילות ירושלמיות
קהילות חזקות ומגובשות הן בסיס גם לשגשוג משפחתי, ויכולות להציע למשפחות טווח רחב ואיכותי של שירותים ותמיכה, כולל לוגיסטיקה, סיוע בעת משבר וצרכים רוחניים. נעצים את הקהילות המבוססות על אזור גיאוגרפי, מוסדות חינוך או על מכנה משותף אחר, באמצעות עיבוי מערך רכזי הקהילות במנהלים הקהילתיים; יצירת קופה ייעודית ליוזמות שמגיעות מהקהילות כגון גנים קהילתיים, מערכי שיתוף קהילתיים (כמו מערך שיתוף מנשאים לתינוקות) ושיפור פני השכונות; ותקצוב אירועים ותרבות למשפחות.
סיוע למשפחות בהתמודדות עם יוקר המחיה
יוקר המחיה בישראל ובירושלים הוא מהגבוהים בעולם המפותח, ומשפחות ירושלמיות כורעות תחת נטל המימון השוטף של החיים בעיר. כפי שפורט בפרק העוסק ביוקר המחיה ובארנונה, נשתמש במנופים ברמה העירונית כדי להפחית את יוקר המחיה למשפחות: הפחתת מחירי הדיור באמצעות בניה שפויה (פירוט בפרק העוסק בתכנון עירוני ודיור), הפחתת מחירי המסגרות לגיל הרך והצהרונים מהגיל הרך ועד לכיתה ד' (פירוט בפרקים העוסקים בגיל הרך ובחינוך) והפחתת מחירי החוגים, התרבות והפעילויות באמצעות חיזוק המנהלים הקהילתיים (פירוט בפרק העוסק במנהלים).
ירושלים עם איכות חיים ובטיחות לילדים
נשאף ליצור ירושלים עם איכות חיים טובה גם לילדיה. כחלק מכך, נשפץ ונחדש גני שעשועים; נעצים את המנהלים הקהילתיים לארגן אירועים תדירים לילדים ולמשפחות; נשדרג את הפארקים ואת מגרשי הספורט; נתמוך ביוזמות קהילתיות לילדים (כמו טורנירי ספורט ושעת סיפור); ונשדרג את הספריות העירוניות. בנוסף, ניצור סביבה בטוחה ובטיחותית יותר לילדים בירושלים. כחלק מכך, נוודא שהפיקוח העירוני ממפה ומטפל מיידית את כל המפגעים בשטחים ציבוריים, בפארקים, ברחובות ובמוסדות החינוך; נקדם בדיקות בטיחות קבועות במתקנים, בגנים ובבתי הספר; ונבדוק באופן שוטף את רמת הבטחון בכניסה למוסדות החינוך.
ירושלים עם ביטחון אישי לכלל משפחותיה ותושביה
נפעל לקידום ירושלים עם תחושת בטחון אישי לכל משפחותיה ותושביה. כחלק מכך, נקדם, בהובלת המנהלים הקהילתיים, סיורי שיטור קהילתי בלילות למניעת עבריינות ואלימות וסיירות הורים בשכונות למניעת עבריינות מטעם בני נוער. כך נוודא שכל תושבי ירושלים מרגישים בטוחים ללכת בעיר בכל שעות היממה.
תמיכה במשפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים
נתמוך באופן פרטני במשפחות עם ילדים עם צרכים מיוחדים. כחלק מכך, נציב לוחות תקשורת בגנים לילדים עם בעיות תקשורת; נכשיר ונתמרץ סייעות לילדים עם לקויות למידה; נחזק את מערך המסיעים והמלווים של ילדים עם צרכים מיוחדים ונפקח עליו; ונשקיע בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.
תמיכה במשפחות קשות-יום
נחזק את מערך הרווחה העירוני באמצעות שיפור תנאי השכר, העצמת מספר התקנים והרחבת ההכשרות המקצועיות – כך שיוכל לתמוך בצורה מיטבית במשפחות קשות-יום, בחסרי בית, באנשים שמתמודדים עם התמכרויות, בנוער בסיכון, באזרחים ותיקים שמתקשים להתפרנס ובאוכלוסיות אחרות בסיכון.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם, גם לאזרחי ואזרחיות הגיל השלישי, בני גיל הזהב, והדור הוותיק של העיר. הניסיון שיכולים להביא האזרחים הותיקים של העיר הינו יקר מפז. שמירה על איכות חייהם ומענה הולם לצרכיהם, הם קריטיים כדי לשמור על ירושלים כעיר רב-גילאית ומשפחתית, בה חיים הדורות זה בצד זה: "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים" (זכריה).
דרוש: ניסיון
נעודד את החיבור של אוכלוסיית גיל הזהב לקהילות שכונתיות ועירוניות דרך הרחבת העסקת גמלאים בשכר סימלי או בהתנדבות במערכים עירוניים בתחומי החינוך, התיירות, שפ"ע (גינון קהילתי) ועוד. נרחיב את פעילות מרכזי התעסוקה וההשמה לאזרחים ותיקים, בשיתוף משרדי הממשלה והמגזר השלישי. בנוסף, נפעיל פרויקטים המייצרים שיתופי פעולה בין מוסדות חינוך למוסדות לאזרחים ותיקים, ונשלב מתנדבים גמלאים במערכת החינוך העירונית כסייעים, מורים מחליפים ומורים אישיים לתלמידים מתקשים.
רב גילאית – רב תרבותית
נעודד את מוסדות התרבות להציע פעילויות והטבות מיוחדות לאוכלוסיית הגיל השלישי, תוך הנגשתם לאוכלוסייה מוגבלת בתנועה. ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בצרכים מיוחדים. נגדיל את תקציב הפרויקטים לאוריינות דיגיטלית לבני הגיל השלישי, תוך שננגיש אותם לכל הזקוקים להם בלא עלות השתתפות. נשים דגש על סיוע בהסתגלות האוכלוסיה הוותיקה לשינויים טכנולוגיים הנוגעים בתחבורה הציבורית המתפתחת בעיר, ונפתח אותה תוך תשומת לב לצרכי אוכלוסייה זו.
שומעים את השטח
נפעל לקיים קבוצות מיקוד ובקרה על איכות השירותים שמקבלים בני ובנות הגיל השלישי בירושלים. נקבל את ההחלטות על אופן שיפור השירותים תוך שיתוף ציבור, ונעצים את "מועצת הגמלאים" הפועלת בעיר. בנוסף, ננגיש את הזכויות, השירותים והמענים שמספקת העירייה לבני הגיל השלישי, באמצעים המותאמים לאוכלוסייה זו. זאת, תוך פיתוח אמצעים חדשים שיאפשרו מתן מענה רחב, וגישה פרו-אקטיבית הפונה אל אוכלוסיית הגיל השלישי עם מידע וסיוע הרלוונטיים לה.
בריאות ורווחה – ביחד עד 120
נפעל לסייע לבני ובנות הגיל השלישי לייצג את האינטרסים שלהם אל מול מערכות הבריאות והרווחה הארציות, ונקדם השקעה ממשלתית נרחבת בעיר בתחומים אלו. נפעיל פרויקטים עירוניים למניעת בדידות של אזרחים ותיקים החיים בגפם, ותוך הבטחת מגורים ראויים ומזון מזין. נתכנן את פני העיר תוך שימוש בעיקרון "התכנון המשלב", שיאפשר לאוכלוסייה הותיקה שילוב מלא בקהילה ובחברה.
ירושלים של כולם.ן
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם, ולכולן. גם לנשים, החילוניות, המסורתיות, הדתיות, החרדיות והערביות, שמהוות 50% מאוכלוסיית העיר, אבל לא מקבלות 50% מהזכויות. שוויון היא זכות בסיסית. השחתת שלטים, הדרה באוטובוסים, והיעדרות מעמדות הנהגה, זו לא מציאות שאפשר לקבל: "נשים שייכות לכל המקומות שבהם מתקבלות החלטות" (רות ביידר גינסבורג).
על כל השחתה – ייתלו 5 שלטים חדשים
תופעת השחתת השלטים שבהם תמונות נשים בירושלים התרחבה עד כדי, שזו כבר לא שאלה של אם, אלא שאלה של מתי, יושחת שלט שבו מופיעה אישה. אין לכך קשר ללבוש, או למיקום ברחבי העיר – זוהי אלימות ויציאה כנגד מקומן של נשים במרחב הציבורי. אסור שיהיה לכך מקום בירושלים. נדרוש מהעייריה לגנות בחריפות כל השחתת שלטים, ונתלה חמישה שלטים שבהם מופיעות נשים, מתקציב העירייה, על כל שלט שיושחת. נשים דגש על הטיפול בעבריינים, תוך שנרחיב את הצבת המצלמות במקומות בהן יש השחתות חוזרות, ונשקף לציבור את כמות התפיסות של המשחיתים על ידי המשטרה. במקביל, נכפיל את מספר הפקחים והשוטרים העירוניים העוסקים ייעודית בנושא, בכדי שיבצעו סיורים יזומים במטרה ליצור הרתעה ונראות בשטח.
נשים מובילות – לא רק כסיסמא
בקרב חברות וחברי המועצה, נשים מהוות מיעוט, אך לא רק שם. הפער המגדרי נמשך גם במיעוט בעלות תפקידים בכירים בעירייה ובחברות העירוניות. כאשר נשים לא נמצאות במרחב הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות – הן אינן נלקחות בחשבון, הן לא נספרות. קולותיהן לא נשמעים ולא ניתן לתת מענה ראוי לצרכים של נשים. נשיק תכנית "עיר שווה – עירייה שווה", אשר תהפוך את העירייה למעסיק רגיש מגדרית דרך הכשרות לנותני ונותנות השירות, ותציב יעד של 50 אחוז נשים במשרות הבכירות בעירייה ובזרועותיה, תוך 3 שנים. בכדי לגדל את הדור הבא של הנשים המובילות בירושלים, נגדיל את התקציבים לתכניות מנהיגות נערות ונשים ירושלמיות.
מאירות את ירושלים – ביטחון אישי לכולן
אלימות מגדרית והפחד מפניה מעצבות את חייהן של נשות ירושלים – מנערות ועד לותיקות. נפעל נגד זאת בשיתוף פעולה בין כל מוסדות העירייה והמשטרה העירונית, ותוך אכיפה ביד קשה כנגד הפוגעים. כדי להיאבק בכך, נמפה את המקומות החשוכים ברחובות ירושלים, ונדאג להתקנת תאורת רחוב בהם, בכדי לייצר ביטחון בהליכה בשעות הלילה. נדאג לקליטה סלולרית מלאה בתוך החניונים העירוניים, ונכשיר את נהגי ונהגות התחבורה הציבורית בנושא טיפול באלימות מגדרית על התחבורה הציבורית. נקיים קמפיינים להסברה והעלאת המודעות בציבור הירושלמי כנגד אלימות מגדרית, ונתקצב דרך מנח"י שיעורים מרחיבים בבתי הספר בנושא שוויון מגדרי ומניעת אלימות.
הפרדה היא הדרה
נאכוף, ללא פשרות, את האיסור על הפרדת נשים או שליחתן אחורה ברחובות העיר ובתחבורה הציבורית. נחייב את האירועים המתקוצבים על ידי העירייה לקהל הרחב להכיל נשים וגברים על הבמה בתפקידי מפתח, ולאיסור על הפרדה מגדרית שהיא לא וולנטרית ונעשית מתוך הבחירה של הנשים עצמן בלבד בזמן האירוע, ולא באופן מתוכנן מראש. נפעל לשוויון במספר הנשים גם בעיטורים אותם העירייה מעניקה, ובבחירת הגברים ונשים שלזכרם.ן נקראים שמות מוסדות, רחובות ואתרים.
שוויון בחינוך, בתעסוקה, בתחבורה, בספורט ובתרבות
נשיק את "מדד השוויון" העירוני, שבו נמפה באופן רחב את מידת השוויון המגדרי בירושלים, תוך שימוש בשיתוף ציבור, סקרים, מכוני מחקר ואדמיה המומחים בתחום, וקבוצות מיקוד. נשקף את הנתונים מידי שנה החוצה, בתחומים כגון חינוך, תעסוקה, תחבורה, ספורט ותרבות. באמצעות המדד, נמקד תכניות הכשרה העוסקות במתן שירות רגיש מגדרית, תקציב מאוזן במשקפיים מגדריות, וניצור סביבה שוויונית. נקדם עסקים, אירועים ויוזמות בבעלות נשים, ונתמרץ את כל המוסדות והספקים עימם לעירייה יש התקשרות שיישמו תוכנית לעידוד שוויון מגדרי בתחומם.
"אַלְפֵי גוֹלִים מִקְּצוֹת כׇּל תֵּבֵל, נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינָיִם" (אביגדור המאירי). ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם לעולים חדשים, עולים ותיקים ותושבים שאינם דוברי עברית; עולים כיום מהווים כ-13 אחוזים מהיהודים בעיר ומהווים חלק משמעותי מהאוכלוסייה העובדת. על ירושלים לשלב את העולים בצורה מלאה בירושלים ולתת ביטוי מיטבי לשאיפותיהם וצרכיהם.
הקלה על הבירוקרטיה לעולים, הנגשת המידע העירוני לעולים ומתן מענה טלפוני בשפות שונות
נוודא שהמידע העירוני החשוב באתר העירייה, ברשתות חברתיות ובמוקדים עירוניים אחרים כתוב גם בשפות שנפוצות בקרב קהילות עולים בירושלים, בין היתר באנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית, ספרדית, ואמהרית. בנוסף, נדאג לכך שיהיו נציגים הדוברים שפות שונות הנפוצות בעיר במוקדים הטלפוניים של העירייה בכדי שיהיו מסוגלים לטפל בפניות העולים.
שילוב עולים בתעסוקה
הקושי הכי גדול של עולים חדשים בירושלים עלול להיות השתלבות בשוק התעסוקה. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בירושלים, עיר שבה מאתגר למצוא הזדמנויות רבות לתעסוקה מתגמלת ואיכותית, שתואמת את ההשכלה והניסיון של העולים. נשים את השילוב בתעסוקה איכותית כיעד מרכזי של מדיניות העירייה כלפי עולים, נשפר את מערך רכזי התעסוקה כך שיותאם לעולים ונשתף פעולה עם חברות, אקדמיה, בתי חולים, חברה אזרחית ועם לשכת התעסוקה בירושלים כדי "לשדך" בין משרות פנויות רלוונטיות לבין עולים ולדאוג להשמה. בנוסף, נשתף פעולה עם חברות ירושלמיות לקידום גיוסי עובדים מקרב קהילת העולים, תוך מינוף יתרונות השפה שלהם. במידת הצורך, נחבר את העולים עם תוכניות הכשרה רלוונטיות לשילוב בתעסוקה.
תמיכה ביוזמות קהילתיות של עולים חדשים
נסייע לקהילת העולים ליצור פעילות קהילתית סביב מוסדות חינוך, בתי כנסת, גנים קהילתיים, בתי קפה שכונתיים וכיוצא בזה. למרות רצון העולים ליזום פעילות כזו, לעיתים קרובות קיימת תחושה כי אין כתובת לתמיכה ביוזמות כאלה. לפיכך, נקצה תקציב ייעודי לתמיכה ביוזמות קהילתיות של עולים ונייצר מוקד עירוני נגיש שייתן מענה, בשפות הרלוונטיות, ליוזמות העולים.
הנצחת התרבות של קהילות העולים
ננציח את המורשת המגוונת של העולים החדשים באמצעות פעילות אקטיבית להכרה בה. כך, העירייה תכיר בימים ובחגים שחשובים לעולים (למשל Thanksgiving לעולים מארה"ב ומקנדה, נובי גוד לעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר וחג הסיגד לעולים מאתיופיה), תארגן אירועים שמנציחים את משמעותם לקהל העולים ותהיה קשובה ליוזמות התושבים להנצחת מורשתם.
קשר יזום של העירייה עם עולים חדשים
נמסד מנגנון שבו העירייה מקיימת קשר רציף עם עולים חדשים בחמש שנים לאחר הגעתם לעיר. אלו יקבלו שיחה טלפונית בשפתם מנציגי העירייה, אחת לשלושה חודשים, לצד הזמנות לאירועים ייעודיים שמארגנת העירייה. בשיחות ובאירועים הללו, העולים יקבלו מענה לשאלות וכלים להתמודד עם אתגרי ההשתלבות. נציגי העירייה הייעודיים יהיו זמינים גם ביתר הזמן.
הקלה על השתלבות במערכת החינוך
אתגר משמעותי של ילדי העולים הוא השתלבות במערכות החינוך. נקל על אתגר ההשתלבות במערכת החינוך באמצעות ימי עיון לסיוע להורים עולים להבין את מערכת החינוך, הגדלת הסיוע ללימודי עברית לילדי עולים וסיוע ליוזמות חינוך קהילתיות.
סיוע איכותי ללמידה מלאה של השפה העברית
נתמוך באולפנים ללימוד עברית, נתאימם לאנשים עובדים ונקדם מסגרות למידה מתמשכות לעברית גם לאחר סיום הלימוד באולפן. נתאים אותם לעברית הנדרשת להצלחה בתעסוקה ונפעילם בשיתוף עם מקומות עבודה שבהם עובדים עולים רבים.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם.ן. גם למאה אלף החברים והחברות בקהילה הגאה שבתוכה. רבים מהם מגיעים מקהילות שמרניות ודתיות, ונמצאים בסיכון משמעותי. למרות זאת, העירייה התחמקה לאורך השנים מלתת מענה ראוי ללהט"ב, ובכך יצרה תחושה שהעיר אינה מקום פתוח ובטוח לכולם.ן. זה יכול להיות אחרת, אפשר להיות גאים בירושלים. "עיר שהיא עושה כל ישראל חברים" (תלמוד ירושלמי).
ביטחון אישי לכולם.ן – אפס סובלנות ללהט"בופוביה
נפעל לחייב את העירייה לגנות באופן רחב אירועי אלימות ולהט"בופוביה בכל פעם שאלו יתרחשו, למציאת הפוגעים ולמיצוי הדין עימם והנגשת סיוע משפטי לנפגעים והנפגעות. נציב מצלמות אבטחה במקומות שהיו בהם מקרים אלימים להט"בופוביים חוזרים ונשנים בירושלים. בנוסף, נקדם הכשרות לשיטור העירוני, עובדי ונותני השירות מטעם העירייה, ובפרט במנהלים הקהילתיים, לטובת הכרת הקהילה הגאה בעיר וצרכיה, כולל עובדים חרדים וערבים. כמו כן, נקדם הצבת נאמני להט"ב במוסדות חינוך, השכלה גבוהה ורפואה.
חינוך לסובלנות – ירושלים פתוחה לכולם.ן
נפעל להכניס הכשרות לחינוך סובלני בנושאי הקהילה הגאה לבתי הספר הירושלמיים על ידי גורמים מקצועיים, עבור התלמידים והמורים, ולהטמיע את נוהל משרד החינוך בנושא תלמידי להט"ב ומשפחות הקשת בבתי הספר בעיר. נדרוש הוספת תקן אחראי.ת להט"ב בשירות הפסיכולוגי חינוכי, ונקדם אכיפה מוגברת של האיסור על הפנייה לטיפולי המרה ממערכת החינוך, ו/או התניית הגשה לבגרויות ושירותים נוספים של תלמידים ב-"גישה לטיפול פסיכולוגי", כפי שקורה רבות היום בירושלים, בניגוד לחוק.
רווחה לכל האוכלוסיות
נקדם הקמת ותקצוב שלטר לינת חירום למאבדי קורת גג לצעירים וצעירות מהקהילה הגאה, בני 30-18, שיתאים לכלל הקהילות הגאות הירושלמיות ובפרט לטרנסים.ות ולהט"בים מן החברה הדתית והערבית. נקדם סנכרון מקצועי שוטף בין אגף הרווחה העירוני לשירותי הרווחה של ארגוני הלהט"ב בעיר, ונפעל להוסיף תקן עו"ס להט"ב מזרח ירושלים דובר.ת ערבית לבית הפתוח.
תרבות וקהילה – ירושלמים גאים!
נדרוש כי עיריית ירושלים תתלה את דגל הגאווה לכל אורך מסלול מצעד הגאווה בירושלים, כפי שמתחייב מפסיקת בג"צ, ותשלח נציגות רשמית מטעם העירייה למצעד הגאווה בכל שנה. נקצה תמיכה עירונית להקמת מקום בילוי להט"בי חדש במרכז העיר ירושלים, המיועד בעיקרו לצעירים וסטודנטים. בנוסף, נפעל להקצאת מקומות התכנסות מתאימים לפעילות קבוצות הלהט"ב השונות בשכונות נוספות, בדגש גם על שכונות ערביות דתיות וחרדיות עבור תושבי אותן השכונות, בהתאם לדיסקרטיות הנדרשת. לבסוף, נדרוש הקצאת בית קבע בגודל הנדרש עבור הבית הפתוח מטעם העירייה, ותמיכה בקיום אירועי תרבות והפנינג למשפחות גאות בעיר.
נעורר גאווה בעירייה
נייסד את תיק הקהילה הגאה בעיר שיהווה כתובת לפניות של חברי וחברות הקהילה אל העירייה. נבצע מיפוי צרכים של הקהילה הגאה הירושלמית, ונקים וועדה ייעודית עירונית לטיפול וסנכרון הגופים הפועלים סביב סוגיות הקהילה הגאה בירושלים שיעלו ממיפוי הצרכים. נפעל בכדי שעיריית ירושלים תשתף פעולה עם מדד הגאווה הארצי ותשתפר בו לעומת דירוגה הנמוך כיום, נפרסם בערוצים העירוניים ובמוקדי השירות המתאימים את המענים שמספק הבית הפתוח עבור הקהילה הגאה בירושלים, תוך שנדחף את העירייה לקנות שירותים מארגונים להט"בים ירושלמיים ומהבית הפתוח בפרט, כפי שהיא עושה מול מנהלים קהילתיים אחרים. כמו כן, נכניס את עיריית ירושלים לתכנית לליווי מעסיקים – כדי שהעירייה תהיה מעסיק מכבד ללהט"ב. לבסוף, נייצר פעילות ייעודית לסיוע בהשמה עבור צעירים להט"בים, וטרנסים.ות בפרט, דרך מרכזי הצעירים.
"וְלֹא אָמַר אָדָם לְחֲבֵרוֹ צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּיְרוּשָׁלַיִם" (מסכת אבות). ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם לתושבים עם מוגבלויות, לירושלמים שמתניידים בכיסאות גלגלים ולירושלמים עם קשיי ראייה, ניידות, שמיעה ודיבור. אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות היא רב-גילאית ועם מוגבלויות מגוונות; ככלל, כל אדם באשר הוא הוא אדם עם מוגבלות כלשהי, ויש אנשים שקשייהם דורשים התייחסות ייעודית. כפי שמגדיר חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, יש להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות ולעגן את זכותם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה. כמו כן, יש לתת מענה הולם לצרכיהם המיוחדים באופן שיאפשר להם לחיות את חייהם בעצמאות מרבית, בפרטיות, בתעסוקה ובכבוד, תוך מיצוי זכויותיהם ומיצוי יכולתם. עם זאת, במצב כיום בירושלים, אנשים עם מוגבלויות מודרים וניצבים בפני מחסומים פיזיים, פסיכולוגיים ותפיסתיים שמונעים מהם את ההשתלבות ואת מיצוי יכולותיהם בחברה. על ירושלים לממש את העקרונות האמורים לעיל, להפחית סטיגמות ולעצב את המדיניות הזאת במעורבות מלאה של נציגים מהקהילה ("Nothing about us – without us").
ירושלים שנגישה לכולם בצורה מלאה לתושבים עם צרכים מיוחדים
נדרוש ונאכוף הנגשה פיזית מלאה של מוסדות ומבני ציבור, מדרכות, תחבורה ציבורית, פארקים, גנים ציבוריים ומרחבים ציבוריים אחרים בירושלים. אלו יהיו מותאמים לכלל הציבור, החל מהורים עם עגלות, ילדים עם מוגבלויות, נכים ועד לאזרחים ותיקים עם קשיי ניידות. נקדם בהם מאפייני הנגשה כגון ריצוף המאפשר התניידות בכסא גלגלים והליכונים, תאי שירותים נגישים, ריהוט רחוב מונגש (כגון שולחנות פיקניק), רמפות, שבילים נגישים ושילוט בולט וברייל לפי הצורך. בנוסף, נחזק את האכיפה כנגד מפגעים שמפחיתים את הנגישות במרחב הציבורי, כמו חסימת מדרכות ומעברים, ונוודא אכיפה כלפי שימוש בלתי-ראוי הפוגע בחניות הנכים. במקביל, ניצור השתלמות לפקחים ולעובדי עירייה נוספים בנוגע לנגישות ולבעיות שאיתן מתמודדים אנשים עם מוגבלויות במרחב הציבורי. לבסוף, באירועים שמארגנת העירייה תהיה התייחסות מפורשת לנגישות פיזית של האירוע.
הקמת סיירת הרגישות לנגישות
נקים את "סיירת הרגישות לנגישות". הסיירת תרד לשטח ותבחן את רמת הנגישות בכל רחבי ירושלים, הן בקרב המוסדות הציבוריים והן בקרב עסקים. סיירת זו תיצור "תו ידידותיות" ותעניק לעסקים את תעודת "אות העסק הנגיש", אם יעמדו בפרמטרים של נגישות, ותיזום מאמץ הסברה מתמשך לחשיבות שבהנגשה גם של מוסדות פרטיים. הסיירת גם תתחזק ותפרסם באתר העירייה מפה עירונית של מקומות ומוסדות נגישים בעיר. מקומות אלו יזכו לפרסום באתר נגישות ייעודי שתקדם העירייה.
דאגה לילדים עם צרכים מיוחדים
נדאג לירושלים שהיא מונגשת ומזמינה עבור ילדים עם צרכים מיוחדים. במסגרת זאת, נקים מתקנים נגישים ייעודיים לילדים עם צרכים מיוחדים בגני השעשועים ברחבי העיר, נעשיר ונחזק את מערך החינוך המיוחד ומערך ההסעות לילדי החינוך המיוחד ונשפר את התפקוד של מערך עובדי הסייעות, כולל סייעות רפואיות והמלווים לתלמידי החינוך המיוחד והמשלב . בנוסף, נעשיר את תוכניות ופעילויות העירייה והחוגים השונים בשכונות כך שיותאמו לילדי הצמי"ד בירושלים.
נגישות בשירות ובמיצוי זכויות
נפעל להקים משרד וצוות בין מחלקתי בעירייה עם מוקד ייעודי לפניות של תושבים עם צרכים מיוחדים בכלל הנושאים השונים, כולל הכוונה והפניה ליתר המחלקות בסגנון "one stop shop". שירות זה יהיה מונגש גם דרך מוקד טלפוני ומייל ייעודי.
נגישות לדיור
בפרויקטי התחדשות עירונית שהעירייה מקדמת, נקדם התייחסות לנגישות פיזית לדירות תושבים עם צרכים מיוחדים, למשל בכל הקשור לכניסת הבניינים, מעליות וכיוצא בזה. בנוסף, נפעל לעידוד תוכניות לזכאים לדיור ציבורי בירושלים לתושבים עם מוגבלויות, ונפעל עם הוועדה המחוזית שיוגדר תקן לשיעור הדירות שיוקצו להם מתוך היצע הדיור הציבורי.
ירושלים של התעוררות שייכת לכולם. גם לתושבים מתמודדי נפש והלומי קרב. כחלק מכך, יש לפעול ברמה העירונית לשילוב מירבי של מתמודדי נפש בקהילה ובמערכות העירוניות בירושלים, למטב את מערכת בריאות הנפש בעיר ולהסיר סטיגמות של הציבור ביחס לבריאות הנפש כמודל גם לערים אחרות: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה" (ישעיהו).
קידום חלופות אשפוז ומוסדות לשילוב מתמודדי נפש בקהילה
כחלק מהיעד לשלב את מתמודדי הנפש בקהילות בעיר, נקדם עבור מתמודדי נפש חלופות לאשפוז במוסדות בריאות הנפש; כיום חלופות כאלו נמצאות במחסור בירושלים. לפיכך, נפעל להקמה של בתי מאזן, מעונות יום ומוסדות דומים בירושלים – באופן שיאפשר שילוב מקסימלי של מתמודדי הנפש בעיר ותוך מינוף והעצמת גופי החברה האזרחית העוסקים בתחום. בנוסף, נחזק את המוסדות לשילוב מתמודדי נפש בקהילה, כגון מועדונים ובתים ייעודיים שנמצאים בתוך השכונות בעיר. יתר על כן, נקדם מקומות להקניית כלים לקהילת מתמודדי הנפש, כגון מקומות לעיסוק באומנות וביטוי עצמי. לבסוף, נוודא כי במסגרת המוסדות השונים שקיימים ברחבי העיר ניתן מענה למתמודדי נפש כך שלא יהיו לבד בשבתות ובחגים.
קידום חינוך ומודעות לשבירת הסטיגמה כלפי מתמודדי נפש
במוסדות החינוך בירושלים, נקדם מערכי שיעור, הרצאות וערבי שיח שמטרתם להפחית את הסטיגמות הקיימות סביב ענייני בריאות הנפש בגילים צעירים ולהכין את בני הנוער לחיים בקהילות מגוונות, שכוללות שילוב מתמודדי נפש. בנוסף, נקדם אירועים, בתמיכת העירייה, לקידום המודעות בקרב הציבור הכללי על החשיבות בשילוב מתמודדי נפש בקהילה ושבירת סטיגמות. אירועים אלו, למשל, יוכלו לכלול אירועי תרבות בהובלת מתמודדי נפש באזורים ברחבי העיר (ולא רק במוסדות בריאות הנפש), ומעגלי שיח לציבור הכללי.
קידום תעסוקה למתמודדי נפש במוסדות הציבור ובמגזר הפרטי
נקדם תעסוקה למתמודדי נפש בעירייה, בתאגידים העירוניים ובמוסדות ציבור אחרים בירושלים, תוך מטרה לשלבם באופן מלא בתעסוקה במוסדות אלו. בנוסף, נפעל לקדם גם תעסוקה של מתמודדי נפש במגזר הפרטי תוך תמיכה בחברות וארגוני חברה אזרחית המסייעים למתמודדי נפש להשתלב במקומות עבודה עם יתר תושבי העיר.
שילוב מלא של מתמודדי נפש בפעילות כללית של העירייה
נקדם שילוב של הפעילות של מתמודדי נפש גם במערכות ואירועים בירושלים שאינם מוכוונים בלעדית למתמודדי נפש. למשל, נחתור לכך שפעילות כללית לקידום אומנות ותרבות בירושלים תערב גם אמנים ואנשי תרבות מקהילת מתמודדי הנפש, כמו גם פעילות לקידום עסקים – בתנאים ששווים לאמנים ולבעלי עסקים שלא נמנים על קהילת מתמודדי הנפש.
סגירת פערים ברמה העירונית במערכת בריאות הנפש
בישראל כיום יש משבר במערכת בריאות הנפש והטיפול בהלומי קרב, כולל זמני המתנה ארוכים לפסיכולוגים ופסיכיאטרים, שיכולים להגיע אף לשנה. אמנם האתגר הוא במערכת בריאות הנפש הלאומית שיש לטפל בו גם ברמה הממשלתית, אך ניתן גם לקדם ברמה העירונית פתרונות חלקיים – שאינם מושלמים – ושלוקחים בחשבון את המשבר הקיים כיום ברמה הלאומית. למשל, טיפולים שניתן לקדם ברמה העירונית כוללים טיפול במוזיקה, טיפול באומנות, טיפול בדרמה, טיפול בוידאו ובצילום, טיפול בכתיבה וטיפול מפוקח על ידי סטודנטים לפסיכולוגיה.
דאגה לילדים ובני נוער מתמודדי נפש ועם הפרעות תקשורת
נדאג לשיפור המענה העירוני לילדים מתמודדי נפש ועם הפרעות תקשורת, כולל סיוע למשפחותיהם, השקעה בשילובם המיטבי במוסדות החינוך בעיר והצבה של לוחות תקשורת בגנים ציבוריים ובגני שעשועים.
אופי וצביון העיר
בירושלים של התעוררות יש מקום לכולם. חובה שכל ירושלמי וירושלמית ירגישו בבית ויחושו בטחון שגם דור ההמשך ימצא מקום בעיר. מדובר בנושא שהוא בנפשם של ירושלמים רבים, שחוששים שבירושלים העתידית לא יהיה להם מקום. חובה לוודא שיהיו שכונות שונות שבהן חילונים, דתיים, מסורתיים וחרדים ירגישו בנוח. במדיניות של התעוררות הנושא יקבל ביטוי במתווה שכונות שצופה פני העתיד ושלוקח בחשבון את צרכי כלל האוכלוסיות ויגרום להן להרגיש בבית: "בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה, וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ" (זכריה).
הגדרת אופי שכונות ל-30 שנים בהתאם להרכב הנוכחי של האוכלוסייה
כדי לוודא שבירושלים יהיה גם בעתיד מקום לכולם, כל שכונה תקבל את אחת מההגדרות הבאות: חילונית, כללית (חילונית ודתית), דתית, חרדית, או מעורבת (חרדית, חילונית ודתית) בהתבסס על התפלגות האוכלוסייה כיום. הגדרה זו של השכונות תוגדר באופן סטטוטורי כקבועה וכלא ניתנת לשינוי 30 שנים קדימה. חמש שנים טרם תום התקופה הזאת, יוקם צוות בשיתוף תושבים וגורמי מקצוע שיבחן את חידוש מתווה השכונות לעשורים הבאים כך שישמור על העקרונות של מתווה זה.
קביעת מפתח קבוע ל-30 שנים של מבני הציבור לפי הגדרת השכונה
מבני הציבור בכל שכונה (כמו בתי ספר, גנים, מבני דת וכיוצא בזה) יוקצו בהתאם להגדרה לעיל שתינתן לכל שכונה. כך, למשל, בשכונות חילוניות בתי הספר יהיו חילוניים ולא יוקצו מבנים לכוללים ולישיבות, בעוד בשכונות חרדיות בתי הספר יהיו כולם חרדים ותהיה הקצאה משמעותית של מבנים לישיבות ולבתי הכנסת. בשכונות מעורבות המפתח ייקבע למשך 30 שנים באופן יחסי להתפלגות האוכלוסייה בעת הנוכחית.
קביעת צביון המרחב הציבורי של כל שכונה לפי הגדרת השכונות והרכב האוכלוסייה
ההתנהלות במרחבים הציבוריים של כל שכונה תיקבע בהתאם להגדרה של השכונות. בשכונות חילוניות, מוסדות ציבוריים בשבת (כגון בריכות ציבוריות) יהיו פתוחים בשבת, ותתאפשר פתיחתם של מקומות בילוי, תרבות והסעדה. בשכונות חרדיות מוסדות אלו יהיו סגורים. בשכונות מעורבות שבהן לפחות מ-10 אחוזים מהתושבים מגדירים עצמם כחילונים, ייפתחו בשבת גם מוסדות ציבור ומקומות בילוי, תרבות והסעדה באזורים של השכונות שמתאפיינים בשיעור גדול יותר של חילונים.
קידום התחדשות עירונית גם בשכונות חרדיות
ההפיכה של שכונות מחילוניות למעורבות וממעורבות לחרדיות נובעת, בין היתר, מהעובדה שהאוכלוסייה החרדית איננה מקבלת מענה מספק למגורים בשכונות שמוגדרות כחרדיות. כדי לאפשר גם לאוכלוסייה חרדית לקבל מענה ראוי לצרכי המגורים שלה ולמנוע מעבר לשכונות חילוניות, יקודמו במרץ פרויקטים להתחדשות עירונית בשכונות המוגדרות כחרדיות, בניגוד למצב כיום שבהם בקושי יש פרויקטי "פינוי בינוי" בשכונות הללו.
בירושלים יש מגוון מדהים של קהילות דתיות ושאינן דתיות. המנעד הרחב של אמונות, מנהגים וסגנונות חיים הוא חלק ממה שהופך את העיר הזאת למיוחדת כל כך. עם זאת, ירושלמים רבים חוששים שבעתיד לא יהיה מקום לשמר את אורח החיים שמתאים להם; ירושלים של התעוררות תהיה עיר עם מקום לכולם, ולכל סגנון חיים דתי ושאינו דתי: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" (תהילים).
עקרון אי-הכפיה כעקרון מרכזי במדינות העירייה ובמרחב הציבורי
נציב את עקרון אי-הכפייה, כפי שנוסח באמנת גביזון-מדן, כעקרון מרכזי של מדיניות העירייה ובמרחב הציבורי. העקרון מגדיר כבוד לזכותה של כל קבוצה לשמור על אורחות חייה לפי תפיסתה ופרשנותה.
השבת הירושלמית – עם מקום לכולם
נשמור ככל הניתן על צביונה של השבת ועל היותה יום מנוחה כללי. נקרא לתרבות חברתית-קהילתית שרואה את האחר, שמייצרת מרחב ציבורי שנעים ולא כופה לכל חלקי המגוון הירושלמי. נאזן בין הצרכים של מי שרוצים לנסוע בסופ"ש לבין אלו שלא – באמצעות מיניבוסים שאינם מרעישים, מסלולים גמישים לפי הזמנה מראש ולא קווים קבועים, והימנעות ממעבר בשכונות חרדיות. לשם כך, נמסד את פיילוט מיניבוס הסופ"שבת של התעוררות, באמצעותו נספק תחבורה שיתופית בסוף השבוע (ראו על כך בפרק המצע המלא העוסק בתחבורה). בנוסף, נמנע סגירה של צירי התחבורה ירושלמיים נוספים לתנועה בשבתות. נתמוך בפעילות של תרבות ופנאי בשבת, לצעירים, משפחות ומבוגרים ברחבי העיר. נעודד פרויקטי תרבות משותפים של דתיים וחילוניים, דרך פעילויות תרבות שומרות שבת המאפשרות לכלל המגזרים להיפגש ולבלות גם ביחד.
אפס סובלנות להדרת נשים ולמחיקתן מהמרחב הציבורי
נאבק ונגנה באופן חריף את השחתת שלטי הנשים בירושלים, ואת הדרתן מרחובות, אוטובוסים, במות ותפקידים ציבוריים. נבטיח כי מקומן של נשים, המהוות 50 אחוזים מאוכלוסיית העיר, יהיה שווה לחלוטין בירושלים. ראו על כך עוד בפרק המצע המלא העוסק בשוויון מגדרי המפרט את מרכביה של תוכנית התעוררות להיאבק בתופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי ובמוקדי קבלת ההחלטות.
מענה איכותי בשירותי הדת ששומר על המגוון הירושלמי
נפעל לשדרג את המענה שניתן מטעם העירייה ביחס לשירותי דת, כולל אתרי דת, בתי כנסת, רבני שכונות ומקוואות. במסגרת זאת, הקצאת מבני הציבור בשכונות השונות תתאם להגדרתה של כל שכונה ולצביונה הייחודי, כפי שפורט בפרק המצע המלא העוסק בצביון השכונות. בנוסף, נוודא כי המועצה הדתית בירושלים היא ישירה ונקיית-כפיים, שהיא פועלת בשקיפות ושהיא מייצגת את מגוון הזרמים והזהויות של הציבור הירושלמי. מעבר לכך, נדאג לכך שהמועצה הדתית תפעל בשירותיות כלפי הציבור ותקל על האינטראקציה של התושבים עימה. נתמוך במוסדות רוח ולימוד שבהם יש לימוד רבגוני המאפשר ביטוי למגוון זרמי היהדות ולפסיפס האנושי המורכב של העיר.
חופש, כבוד וסובלנות כלפי כלל הדתות בעיר
ירושלים היא עיר מקודשת לשלוש הדתות המונותיאיסטיות. נשמור על זכות הפולחן וחופש הדת של מוסדות ויחידים יהודים, נוצרים ומוסלמים ונפעל בנחישות נגד כל פשע שנאה כלפי כל קבוצה דתית בעיר.
קידום הידברות בין קבוצות האוכלוסייה בירושלים
הידברות ושיתוף פעולה הם האמצעים להבטחת הרמוניה ביחסי המגזרים בעיר. ניצור שיח מתמשך ברמת השטח וברמת ההנהגה בין קבוצות מקהילות דתיות ושאינן דתיות.
"מי שלא ראה ירושלים בתפארתה, לא ראה כרך נחמד מעולם." (תלמוד בבלי). הגיוון היפיפה של השכונות בירושלים הוא ממאפייניה המיוחדים של העיר. המנהלים הקהילתיים בירושלים הם מודל ייחודי בישראל, שבו הקהילה מעורבת בקבלת החלטות וניהול הפעילות השכונתית. עם זאת, כיום האוטונומיה של המנהלים הקהילתיים היא מוגבלת, באופן שלא מאפשר לרתום בצורה מיטבית את הכוח הקהילתי לשיפור העיר. בירושלים של התעוררות תושבים ותושבות יודעים יותר מכולם מה טוב להם – בואו ניתן להם להחליט.
העצמה תקציבית של המנהלים הקהילתיים
נעצים את התקציבים המוקצים למנהלים הקהילתיים כחלק מתקציב העירייה ונהפוך אותם למבוסס על קריטריונים ברורים (למשל מספר תושבים) – כך שאלו לא יהיו תלויים בטוב ליבם של גורמי העירייה. חלק מהתקציב הזה יהיה תקציב המיועד לסוגים ספציפיים של פעילות, וחלקו הנוסף, שהיקפו יעלה משמעותית מרמתו הנוכחית, יהיה מוקצה לשיקול דעתו של המנהל הקהילתי ובלתי-תלוי בהחלטות העירייה. בנוסף, נקצה שיעור ניכר (10 – 20 אחוזים) מתשלומי הארנונה של התושבים בשכונות אל המנהלים הקהילתיים כדי לחזק את היכולת של התושבים להשפיע על עתיד השכונות לפי המאפיינים המיוחדים של כל שכונה.
העצמת הסמכויות של המנהלים הקהילתיים
כיום אין למנהלים הקהילתיים כוח מתוקף חוק, והנושא אף נמצא במחלוקת בבתי המשפט. נקדם שינוי סטטוטורי שיעצים את מעמד המנהלים הקהילתיים כך שסמכויותיהם יתאמו לאלו של ועדי רובע בערים אחרות וועדים יישובים במועצות אזוריות. במסגרת זאת, נפעל למסד חובת היוועצות עם המנהלים באשר לפרויקטים שמתבצעים בשטחם ולהקצאות מבנים בשכונה שתחת אחריותם, ניתן עצמאות בארגון פעילות ואירועים ונגדיר זכות להופיע בכל דיון בעיר ובמדינה שעוסק בשכונה שתחת אחריות המנהל. יתר על כן, נמנע נוכחות של נציגי עירייה בהנהלת המנהלים, כיוון שאלו מחלישים את הדמוקרטיה המקומית ופוגעים באוטונומיה של השכונות. במקביל, יועצם הפיקוח הציבורי על המנהלים כדי למנוע שחיתות ושימוש לרעה בסמכויות ובכספים והם יחוייבו בדיני מכרזים ושקיפות של רשויות מקומיות.
קיום בחירות קבועות וממוסדות למנהלים הקהילתיים
נשאף לכך שאחוז ההצבעה של תושבי השכונות למנהלים הקהילתיים יעלה בסדרי גודל. כדי לעשות זאת, נצמיד את הבחירות במנהלים הקהילתיים לבחירות למועצת העיר. כך, ירושלמים יצביעו אחת לחמש שנים בשלושה פתקים: לראשות העירייה, למועצת העיר ולמנהל הקהילתי שלהם. באמצעות מיסוד מנגנון הבחירה למנהלים הקהילתיים, לא יתקיימו תקופות ארוכות שבהם אין בחירות למנהלים, כפי שאירע בעבר. בחירות סדורות, מפוקחות וממוסדות יגדילו את הלגיטימציה של המנהלים הקהילתיים כמייצגים אמיתיים של התושבים וכקול שלהם מול העירייה. במקביל, ייקבעו גם מנגנונים לדמוקרטיה השתתפותית ברמה השכונתית ובהובלת המנהל, שבהם התושבים ישפיעו על סוגיות שנוגעות אליהם.
מיסוד מטה עירוני למנהלים הקהילתיים
כדי להעצים את המנהלים הקהילתיים, נמסד מטה מאגד למנהלים הקהילתיים בירושלים שיהיה עצמאי מהעירייה והחברה למתנ"סים (במודל המרכז לשלטון המקומי שמאגד רשויות מקומיות). המטה יציע הכשרות לחברי המנהלים הקהילתיים, יאפשר בסיס לשיתוף שיטות עבודה ויתן פלטפורמה לתיאום מדיניות ברמה הבין-שכונתית.
מיסוד מרחבים לפעילות קהילתית
מהקהילות בירושלים צומחות יוזמות מעוררות השראה, כגון גינות קהילתיות, שווקים קהילתיים, אתרי טבע עירוניים ומקומות בילוי (כמו "בית הועד" בבית הכרם ו-"פאב המפלצת" בקרית היובל). נקדם הקצאה של מיקומים ייעודיים לפעילות מסוג זה ותמיכה תקציבית ביוזמות "מלמטה למעלה" של התושבים, כולל פאבים קהילתיים, גינות ואתרי טבע ויוזמות נוספות של תושבים, כאשר ההחלטה על ייעוד התקציב תתקבל על ידי התושבים.
חינוך הוא המפתח שמבסס את עתידה של העיר ומבטיח את המשך שגשוגה ואיכות חיי תושביה. כיום, אין בירושלים מדיניות חינוך – בתי ספר מאויימים חדשות לבקרים בסגירה, תכנים ליברליים נדחקים לשוליים, ויש מחסור אדיר במורים ומורות. בירושלים של התעוררות תהיה מדיניות חינוך מקיפה לירושלים, הנוגעת בערכים הנלמדים, בחיבור הקהילה אל מוסדות ההוראה, ובהעצמת בתי הספר הייחודיים בירושלים, בירת החינוך: "..נשר הנושא גוזליו על כנפיו" (עגנון).
חינוך ליברלי – מא' עד י"ב
נעודד הכשרה מתאימה של מורים ומורות מהמגזר הכללי לבתי הספר הממלכתיים, ולא נכניס מוסדות חינוך לשכונות שאינן תואמות את אופיים (ראו על כך בפרק המצע המלא העוסק בצביון השכונות). נטפח פעילויות בנושא חיים משותפים בין תלמידים ממגזרים שונים, ויצירת שותפויות קבע בין בתי הספר המגוונים מהם הם מגיעים. לשם כך, נשקיע בחינוך לסובלנות בכל בתי הספר, ונעצים את התקציבים המיועדים לכך. נתמרץ בתי ספר שילמדו לימודי ליבה ויגישו לבגרות הישראלית, במגזרים החרדי והערבי, ונחזק את החינוך הממלכתי החרדי. כמו כן, נפעל מול מנח"י לייסוד סל מסובסד של תכנים ליברליים בכמה אשכולות (דמוקרטיה, הומניזם, מגדר, חיים משותפים, סובלנות…) לבחירת מנהלי בתי הספר.
100% השקעה בצוותי ההוראה
נשלב את הסטודנטים להוראה בבתי הספר בעיר, עוד במהלך ההכשרה המעשית בלימודים, תוך קבלת מלגה וליווי שיאפשרו להם להיכנס למשרות הוראה מלאות לאחר מכן. נתמרץ הסבה להוראה לירושלמים המתמחים במקצועות האקדמיה, הממשל והמורשת. יתר על כן, נרחיב את מעגל המורים והמורות הותיקים אשר מקבלים תמיכה אישית ממנח"י, כגון דרך "ביתא מחנכים". בנוסף, ניזום תוכניות לשילוב מורים ממזרח ירושלים, שם יש אלפיים מורים חסרי תעסוקה, במערב העיר, שם יש חסר במורים.
חיזוק בתי הספר – יציבות חינוכית
נתווה מדיניות עירונית חדשה, מבוססת נתונים, שתגן על בתי הספר בשכונות ותחזק את בתי הספר הקיימים על פני הקמת בתי ספר חדשים, תוך מאבק נחוש בצפיפות בכיתות. נייצר ביטחון ויציבות למנהלים והמנהלות שיאפשר תכנון של חמש שנים קדימה ונפעל לסגירת גרעון כיתות הלימוד ברחבי העיר ובפרט במזרח העיר ובחינוך החרדי, אך לא על חשבון בתי ספר ממלכתיים. כמו כן, נשפר את השקיפות בעת הרישום לבתי ספר בנוגע למערכת השיבוץ למוסדות הממלכתיים, כולל פירוט הקריטריונים להעדפת תלמידים והגרלות פתוחות לציבור. בנוסף, נגדיל את הליווי והתמיכה העירונית למנהלים ולצוותי ההוראה, תוך דגש על פיתוח תחושת שייכות עירונית גם עבור המורים והמורות, והקשבה לצרכים והקשיים העולים מהם.
ירושלים כבירת החינוך
נייצר סביבה בטוחה ובריאה לילדים ולבני הנוער שבא לידי ביטוי במערך היסעים יעיל ומונגש, תשתיות ראויות בתוך סביבת בית הספר, וארוחות מזינות. בתוך כך, נתקצב שיפוץ בתי ספר ומבנים מוזנחים; נחזק ונרחיב את היצע המגמות העל אזוריות הירושלמית; נקדם תכנים חינוכיים אודות ירושלים, שכונותיה וההיסטוריה שלה בבתי הספר; ונחזק את השייכות של התלמידים אל העיר. במקביל, נעודד את בתי הספר לפתח את הייחודיות שבהם, דרך תקצוב ייעודי, תוך מתן עצמאות למנהלים והמנהלות. ומעבר לכך, נעודד שימוש רב-תכליתי במבני החינוך העירוניים בשעות הערב לטובת החינוך הבלתי פורמאלי, תוך היעזרות במנהלים הקהילתיים בשכונות לבניית תכניות וחוגי העשרה.
דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד – מהקהילה לחינוך
נייצר קהילות של בתי ספר שפועלים ביחד – צוותי ההוראה ידונו יחד בסוגיות מפתח, יכנסו לשיעורים אלו של אלו, ויחזקו בתי ספר בהם יש מיעוט הרשמה. נקדם את קהילות ההורים הירושלמיות, ואת התמיכה שלהן זו בזו, תוך מיקוד גם בפיקוח על תשלומי הורים מופרזים. בנוסף, נרחיב את מערך המתנדבים העירוני בבתי הספר, מתנועות הנוער והחינוך הבלתי פורמאלי, דרך ש"ש, בנות שירות, סטודנטים ועד הגיל השלישי. יתר על כן, נתקצב סבסוד צהרונים גם לתלמידי כיתות ג'-ד'. לבסוף, נחזק את הקשר שבין בתי הספר לשירות הפסיכולוגי החינוכי, ונבנה מעטפת שלמה לתלמידים הזקוקים לכך.
ירושלים היא העיר בעלת מגוון התרבויות הגדול בישראל. השקעה בתרבות היא השקעה המכפילה את עצמה בחברה, בכלכלה, באיכות החיים ובדימויה של העיר, שבעבר עלו אליה לרגל לבלות בה. בירושלים של התעוררות, יצירת שגרת תרבות בעיר, תוך העצמת קהילת האומנים המקומית, בתי הספר לאומניות והמוסדות – יבנו בירה תרבותית: "…הלא לכל שירייך אני כינור" (נעמי שמר).
תרבות ירושלמית עצמאית
נבטל את התלות העירונית במשרד התרבות בנושא התמיכות השוטפות באמנים ירושלמים, ונייצר עצמאות תרבותית תקציבית ירושלמית בעזרת יצירת קטגוריה נפרדת לגופי תרבות קטנים ובינוניים, כך שתאוזן ההשקעה בין המוסדות הגדולים והאמנים העצמאיים. נתקצב שיתופי פעולה בין מוסדות תרבות ותיקים ליוצרים ויוצרות ירושלמיים צעירים. כמו כן, נדאג לכך שמלוא הכסף שמשרד התרבות העביר לאחרונה לרשויות המקומיות לשימוש לבחירתן בעולם התרבות, ינוצל במלואו ובאופן שקוף, תוך מתן חשיבות להקניית יציבות לפעילות פרויקטים ופסטיבלי התרבות המתמשכים משנה לשנה.
גאים באמנים
נגדיל את התמיכה בפעילות של אמנים ירושלמיים עצמאיים ובקהילות אמנים, ונצא בקמפיין המציג אותם ומסייע להם בפרסום. נתמוך בהקמת פורום אמנים ירושלמיים בכל מקצוע (מחול, תיטארון, מוזיקה, קולנוע וכיוצא בזה), ועידודו על ידי העירייה, כך שיהווה פורום מומחים רשמי לייעוץ האגפים העירוניים בפעילותם. נוסף על כך, נשמיש מבנים לאומנים, ולהוצאה לפועל של תוכניות המגירה של העירייה הקיימות בנושא זה. כמו כן, נקים תכנית מנטורינג בין אמנים ירושלמיים ותיקים לצעירים, שתעודד את הצעירים להישאר בירושלים ותתמוך באמנים הותיקים כספית.
עולים לירושלים עם כל המשפחה
נגדיל את תקציב הפרסום לאירועי התרבות הירושלמיים הגדולים ברחבי הארץ, תוך שיתוף פעולה עם ערים אחרות, בכדי לעודד תיירות-פנים תרבותית אל ירושלים. ננגיש אירועי תרבות הקיימים בירושלים גם לשפות נוספות ולתיירים באופן שוטף דרך המלונות, ונעלה מדרגה ברמה בשיווק האירועים בחו"ל. נפעל להבאת חברי הוועדות הבוחנות של משרד התרבות גם לירושלים, בכדי שיחשפו לאמנים המקומיים בעצמם. בנוסף, נפתח תכניות המפגישות בין אירועי התרבות המגזריים השונים, בכדי לבנות אירועי תרבות המעודדים חיים משותפים.
תרבות לאורך כל השנה – ובכל השכונות
נשיק גאנט שנתי של פסטיבלי תרבות ירושלמיים, אשר יתומרצו על ידי העירייה לפרסם את עצמם בלוח השנה המרוכז, בכדי לייצר סנכרון ורציפות תרבותית לאורך כל השנה, ובחורף בפרט. נרחיב את פעילות התרבות בשכונות, לא רק עבור ילדים ומשפחות צעירות, אלא גם עבור אזרחים ותיקים וסטודנטים. נסייע בהפצת אירועי התרבות לירושלמיים נוספים, והנגשתם לציבור הרחב, תוך הגדלת החשיפה לתרבות ירושלמית. נתמוך בהקמת מתחמי תרבות גדולים, הפעילים גם בסופי השבוע – כפי שנמשיך להיאבק שיהיה גם מתחם לב סמדר. לבסוף, נעודד אירועי תרבות עצמאיים הצומחים מלמטה, ונדחף להקמת קרן אזורית חדשה שתתמוך את העשייה בעיר בנושאי תרבות ותאפשר את הגדלתה.
בירוקרטיה היא לא יצירת מופת
נקל את הנטל הבירוקטי הנדרש מהאמנים וממפיקי הפסטיבלים לשם קבלת תמיכות עירוניות, ונייצר one stop shop בו הם נדרשים להציג את המידע לטובת קבלת התקצוב, תוך ליווי וסיוע. נפעל לצמצום צווארי הבקבוק בתהליכי התמיכות והרישוי, תוך יצירת "הסכם תנאי השירות" (Service Level Agreement – SLA) עירוני לטיפול בפניות. כמו כן, נייצר העדפה במכרזים לאמנים ירושלמיים הפעילים בעיר, במסגרת אירועי תרבות עירוניים, ונצמיח דור חדש של מפיקי תרבות ירושלמיים.
חיי הלילה הם חלק מהותי וייחודי מהמגוון העסקי והתרבותי הירושלמי, ומהווים מרכיב מהותי בסביבה שיוצרת משיכה לצעירים ולאוכלוסייה עובדת. אולם, כיום יש קשיים רבים בתחום חיי הלילה בירושלים, שמפחיתים את התדמית של ירושלים כעיר שכיף להיות בה. בירושלים של התעוררות, יוסרו הקשיים הללו כחלק ממאמץ משמעותי להפוך את ירושלים למשגשגת ומושכת: "עוֹד יִשָּׁמַע עָרֵי יְהוּדָה, וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם… קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה" (ירמיהו).
הקמת צוות מקצועי לחידוש סצינת חיי הלילה הירושלמית
בשנים האחרונות, חיי הלילה בירושלים עברו הידרדרות ממושכת, כאשר מוסד אחר מוסד נסגר מסיבות שונות. נכנס אנשי מקצוע מהתחום בארץ ובעולם כדי למצוא את השיטה להחייאת הסצינה הייחודית בירושלים של מוסדות חיי הלילה.
מרימים לעסקים חדשים בחיי הלילה
נקל על פתיחת ורישוי עסקים בתחום חיי הלילה בירושלים. כחלק מכך, וכפי שהוזכר בפרק המצע המלא העוסק בעסקים בירושלים, נייסד "one stop shop" – מרחב פיזי ייעודי במקום נגיש בעיר שבו עסק חדש יוכל לקבל את המענה ההוליסטי לכלל הדרישות המקדימות טרם פתיחת עסק חדש. במרחב זה הנציגים יתמכו גם במהלך התהליך הספציפי לפתיחת עסק חדש בתחום חיי הלילה. בנוסף, נקל על דרישות הרישוי הרבות הקיימות טרם פתיחת מועדונים או התקנת במות להופעות.
שמים סטופ לדרישות הבירוקרטיות הבלתי נגמרות מהברים והמועדונים
העירייה כיום מערימה קשיים ודרישות בירוקרטיות על עסקים קיימים בתחום חיי הלילה, ומחייבת לדוגמא הגעה פיזית לעירייה מדי שנה כדי לאשר הצבת כסאות במרחב הציבורי. נפעל להקל את הדרישות על עסקי חיי הלילה הפועלים בירושלים – נפחית את הדרישות ככל הניתן ונהפוך את הנותרות לניתנות-ליישום בצורה יעילה ומהירה, כגון דרך מערכת דיגיטלית נוחה.
כאן מבלים בכיף – יצירת אזורים ייעודיים לצמיחת חיי הלילה
ניצור אזורים ייעודים לעסקי חיי לילה שבהם יחולו התנאים המיטביים להצלחתם. באזורים אלו, שיוגדרו בצורה מחושבת תוך לקיחת צרכי העסקים והתושבים בחשבון, העירייה תגדיר קולות קוראים להקמת ברים ומועדונים בתמיכתה, תאפשר רעש אל תוך הלילה בניגוד ליתר מוקדי המגורים, ותנגיש תחבורה ציבורית בלילות ובסופ"שים אל אזורים אלו ומהם.
עיריית ירושלים – ערה?
העירייה מפעילה תוכניות שונות לתמיכה בעסקים ובמוסדות תרבות שונים בעיר, ובכלל זה פעילות חיי לילה. עם זאת, ניתן להרחיב משמעותית את התמיכה התקציבית הקיימת כיום, ולהופכה לקלה להשגה, בניגוד למצב כיום שבו עסקי חיי הלילה נדרשים לבירוקרטיה מתישה טרם קבלת סיוע מהעירייה ולפיקוח הדוק וחונק על סוג הפעילות. בפרט, נקדם תמיכה תקציבית בסוגים של עסקי חיי לילה שנמצאים במחסור היום, למשל מועדונים ואתרים למסיבות.
הפסקת ההתעמרות העירונית במוסדות חיי הלילה
העירייה כיום מקשה על ההתנהלות של עסקי חיי הלילה באזורים שונים בעיר, למשל בשוק מחנה יהודה, ומשיתה עליהם קנסות כבדים שלעיתים קרובות לא מידתיים לפעילות של העסק. נפסיק את ההתעמרות במוסדות חיי הלילה ברחבי העיר ונקדם גישה של תמיכה באותם מוסדות במקום "חיפוש" המקומות שבהם ניתן להקשות על אותם עסקים.
