תמונה ראשית

מטרות העמותה

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר…"

(ישעיה ס"ב, א)

המישור החברתי:

  • התנועה תפעל בכדי לעודד ולקדם מעורבות פעילה ולקיחת אחריות של תושבי ירושלים על הנעשה בעיר דרך יזום, תמיכה ומיסוד של מפעלים חברתיים.
  • התנועה תשאף לשמש כמכפיל כוח לפעילויות חברתיות בירושלים, תשתף פעולה עם ארגונים אחרים ותהווה כתובת ליוזמות.

המישור המוניציפלי:

  • התנועה תפעל בכדי להעלות את אחוזי ההצבעה הכוללים בבחירות המוניציפליות.
  • התנועה תפעל בכדי להביא לבחירתו של ראש עיר מהזרם הציוני.
  • התנועה תפעל בכדי להביא לשינוי בהרכב מועצת העיר.
  • התנועה תפעל בכדי להביא לבחירת נציגיה למועצת העיר בכדי להציב את ערכיה ומטרותיה בעמדות השפעה.

המישור הלאומי:

  •  התנועה תפעל לשם הגברת מחויבותן של הרשויות המחוקקת והמבצעת לירושלים במטרה לגרום להפניית משאבים ממלכתיים לעיר הזקוקה להם.
  • התנועה תפעל לשם שיפור ותיקון תדמיתה של ירושלים בעיני הציבור הישראלי.

חברי התנועה

עופר ברקוביץ'

עופר ברקוביץ'

סגן ראש העיר ויו"ר התנועה

יליד 1983, נשוי לדינה ואב לאריאל, תושב נחלאות. מחזיק תיק הפיתוח הכלכלי והתעסוקה ומרכז העיר ומחזיק תיק התרבות, ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים, נציג העירייה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, מ"מ יו"ר חברת עדן. מייסדה של תנועת "התעוררות בירושלים" וממקימיה של תנועת "מתפקדים", שמטרתה לעודד מעורבת פוליטית של צעירים במפלגות השונות. בצבא שירת שש שנים ביחידת זיק, יחידת יבשה מובחרת. כיום רב סרן במילואים, ועושה שירות מילואים של יום בשבוע ביחידה. בוגר תואר ראשון בלימודי פילוסופיה כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית.

חנן רובין

חנן רובין

חבר מועצת העיר

חבר מועצת העיר. יליד 1982, דתי, נשוי להלל ואב לשישה ילדים. מחזיק תיק הצעירים והמשפחות, יו"ר ועדת התמיכות העירונית, חבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, חבר הוועד המנהל של חברת מוריה לפיתוח ירושלים וחבר הועד המנהל של מוזיאון ישראל. בעל תואר שני בחינוך מהאוניברסיטה העברית. ייסד והוביל את הכובע ההפוך, ח' זה חינוך! ותנועת המורים והיה שותף להקמה של רוח חדשה בארגון המורים ושל התוכנית החינוכית "דרך ארץ".

עינב בר

עינב בר

חברת מועצת העיר

חברת מועצת העיר. ילידת 1987, מחזיקת תיק קידום העסקים הקטנים, מ"מ יו"ר ועדת ההקצאות, חברה בוועדת התכנון והבנייה ובוועדת הכספים, נציגת התעוררות בדירקטוריון חברת "אריאל". סטודנטית למשפטים באוניברסיטה העברית בשנתה האחרונה ללימודים. נולדה ומתגוררת בשכונת רמת שרת. פעילה למען שמירת הצביון של השבת הירושלמית ובמסגרת זו הובילה את המאבק נגד סגירת המרכולים בשבת. שירתה 5 שנים בצה"ל ובתפקידה האחרון כיהנה כראש מדור מקצועות בביסל"ח.

אלעד מלכא

אלעד מלכא

חבר מועצת העיר

חבר מועצת העיר עד ליום 31.5.16. יליד 1985, דתי, נשוי לטל ואב לשניים. החזיק בתיק הנוער והיה חבר ועדת הכספים ונציג התעוררות ברשות לפיתוח ירושלים. בעל תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה. שימש כראש צוות דת ועיר בתנועה ופעל, בין השאר, לשינוי ושיפור שירותי הדת בעיר. עבד כמדריך טיולים ומנחה קבוצות. לאחר מכן שימש ככלכלן במשרד האוצר, ככתב כלכלי במקור ראשון ובאתר 'מידה', וכן כחוקר כלכלי בפורום קהלת. כיום משמש כיועץ עסקי.

יואב ייבין

יואב ייבין

מועמד מספר 5 ברשימת התעוררות בירושלים למועצת העיר

חבר מועצת העיר החל מיום 1.6.16. יליד 1986, נשוי לטלי. גדל בקרית יובל ומתגורר כיום בגבעה הצרפתית. פעיל בנושאי השכונות והקהילות, וניהל יחידת נוער במנהל קהילתי גינות העיר. ממובילי המאבק על קולנוע לב סמדר. עוסק בנושא הבטחון האישי בשכונת הגבעה הצרפתית. שימש בעבר יועץ פוליטי ומקצועי של חבר הכנסת עמרם מצנע. בשנת 2014 הקים את חברת 'גג' הירושלמית שעוסקת במיתוג, פרסום ועיצוב, בה הוא משמש כמנכ"ל וכבעלים.

אורלי ג'קסון-כהן

אורלי ג'קסון-כהן

מועמדת מספר 6 ברשימת התעוררות בירושלים למועצת העיר

מועמדת מספר 6 ברשימת התעוררות בירושלים למועצת העיר. ילידת 1981, נשואה ואם לשתי בנות, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית. מתגוררת בשכונת קטמון ועוסקת בניהול ופיתוח תוכניות חינוכיות. פעילה רבות בנושאי גני הילדים ובקרב המשפחות הצעירות, והייתה ממובילי הטיפול בנושאי הצהרונים בירושלים.

ערכים

3pic-View

תנועת "התעוררות בירושלים" מחזיקה בעקרונות הבאים כקווי יסוד לפעילותה:

התנהלות תקינה ושקיפות: התנועה תחתור למימוש עקרון שלטון החוק תוך שמירה על טוהר מידות, התנהלות תקינה ושקיפות מלאה הן במסגרת פעילותה והן כדרישה מהרשות המוניציפלית.

עידוד מעורבות ושיתוף פעולה: התנועה דוגלת במעורבות, סולדיריות, התנדבות ושותפות קהילתית ותפעל לקידום נושאים אלו בקרב תושבי העיר וכנגד מגמות ניכור ואינדיבידואליזם בחברה.

דוגמא אישית: חברי התנועה בפעילותם מקיימים את ערך הדוגמא האישית תוך הבנה כי מעורבותם של צעירים חיונית בשיח הציבורי ושואפים כי צעירים נוספים ילכו בעקבותיהם.

לקיחת אחריות: התנועה קמה מתוך ההבנה כי על אזרח בחברה דמוקרטית לקחת חלק פעיל בחברה בה הוא חי.

פלורליזם: התנועה דוגלת בפלורליזם תוך הידרשות לעקרון "חיה ותן לחיות". התנועה תחתור לפשר בין המגזרים והקבוצות השונות ולמצוא את דרך המלך שתאפשר לכלל החברות בעיר להתפתח זו בצד זו תוך הכרה והתחשבות הדדית.

אופי ירושלמי: חברי התנועה מוקירים את אופייה הייחודי של העיר ואינם מבקשים את שינויו אלא את שימורו ופיתוחו.

קונצנזוס רחב: התנועה מבקשת לנתק סוגיות מדיניות-לאומיות מהעשייה המוניציפלית ושואפת לייצג קהל רחב ומגוון ולייצר מכנה חברתי משותף שיאפשר התקדמות ופיתוח של העיר.

 

תחנות בזמן

יום הבחירות ב-22.10.13 היווה את קו הגמר של חודשים ארוכים, של עבודה קשה ואינטנסיבית של עשרות פעילים מתנדבים. קו הגמר של מאות שעות ברחובות, בצמתים, במפגשים עם תושבים, בפאנלים, בחוגי בית, בתליות שלטים ומה לא. ביום הבחירות עצמו היו פרוסים ברחבי ירושלים 500 מתנדבים בכל שכונות העיר, נאבקים על כל קול, משכנעים כל תושב לתת תקווה לירושלים, להביא בה להתעוררות. בזכותם, הוכיחה התעוררות ביום זה, ועם תקציב הבחירות המינימאלי ביותר, שאין תחליף לרוח, לאמונה בצדקת הדרך, לכוחם של פעיליה המתנדבים, המסורים עד עמקי נשמתם, לירושלים.

22 באוקטובר 2013 בחירות – ארבעה מנדטים להתעוררות

בשנה וחצי האחרונות, ולאחר מחקר מקיף ומעמיק, בנה צוות תעסוקה של התעוררות תוכנית ליצירת אשכול תעסוקתי חדש בירושלים – כלכלה יצירתית. אשכול שיתרכז בחברות טכנולוגיות יצירתיות, חברות חברות שיתבססו על ההון האנושי האדיר בתחומי המחשב, האומנות והעיצוב הקיים בירושלים, וכן חברות שיתבססו על השינוי במרחב הציבורי במרכז העיר, על ההשקעות בתרבות, על הנוכחות של מכללת הדסה ועל המעבר המתוכנן של בצלאל למרכז העיר. במסגרת התוכנית הותווה סל תמריצים וכלים שייצור אקוסיסטם ויתמוך ביזמים צעירים וחברות קטנות חדשות, ויביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים, איכותיים, שישתלבו במרחב האורבני במרכז העיר. בעקבות פעילותו האינטנסיבית של צוות תעסוקה של התעוררות, יחד עם ארגוני יזמות משמעותיים מאוד בעיר כמו סיפתח, JVP, רוח חדשה, צעירים במרכז, מט"י, "האבים" שונים ומכללת הדסה, החליטה הרשות לפיתוח ירושלים לבנות תוכנית משמעותית בהיקף של מספר מיליוני שקלים לעידוד יזמות בירושלים ולהשארתם של יזמים הפותחים חברות בעיר.

יולי 2013 החלטת הרשות לפיתוח ירושלים לעידוד יזמות בעיר

לאחר מאבק של כשלוש שנים, בו יזמה והובילה תנועת התעוררות את המאבק הציבורי להעלאת המס על דירות רפאים (הנפוצות במיוחד בעיר ירושלים), התקבלה החלטה דרמטית של שר הפנים להכפלת הארנונה על דירות הרפאים. המאבק שהוביל להחלטה זו, התנהל כחלק ממערך הפתרונות שהתעוררות מקדמת למען דיור בר השגה לצעירים בירושלים, ומטרתו הייתה לעודד חלופה בדמות בניית דירות קטנות שיספקו מענה לאוכלוסייה זו. המאבק הנרחב כלל עבודת מחקר מעמיקה, גיבוש ניירות עמדה, פעולות תקשורתיות ומפגשים עם מקבלי החלטות במשרד הפנים. כאמור, המאבק נשא פרי, וב-מאי 2013 חתם שר הפנים גדעון סער על הצו להכפלת הארנונה על דירות רפאים.

מאי 2013 ההחלטה על העלאת המס על דירות רפאים

בפברואר 2012 שוב התעורר ויכוח ציבורי על ציביונן של שכונות מערב העיר, והפעם רמת שרת. זאת לאחר שמועצת העיר החליטה כי שטח בגבול רמת שרת-בית וגן יוקצה לבניית מוסדות חינוך חרדיים. תנועת התעוררות, בשיתוף תושבי השכונה, הביאה להצעת פשרה לפיה השטח יחולק וישמש את תושבי בית וגן ואת תושבי רמת שרת. ההצעה נתקבלה וכיום התעוררות ממשיכה לקדם את חלוקת השטח בצורה שוויונית. בשטח צפויה לקום שלוחה של המינהל הקהילתי שיכלול בין היתר צהרונים, חדרי אומנות וכיתות שיתנו מענה לתושבי השכונה. התעוררות השיגה את מבוקשה: הבטיחה שבשטחה של רמת שרת ייבנה מבנה משמעותי לצרכי החינוך, התרבות ולטובת טיפוח הקהילתיות של השכונה, ונתנה מענה לצורך אמיתי של הציבור החרדי בכיתות לימוד בשטח השייך והסמוך לבית וגן. המבנה שיוקם בשטח רמת שרת צפוי לכלול אולם תרבותי קהילתי שאירח אירועים משמעותיים ל400 איש, חדרי אומנות, כיתות גן ועוד.

פברואר 2013 המאבק על שטחי ציבור ברמת שרת

בשנים האחרונות החלה מגמה של יציאת אלפי חרדים ללימודים אקדמאיים במטרה להשתלב במעגל התעסוקה. רבים מהם חווים אתגרים לא פשוטים במהלך לימודיהם, בין היתר משום שלא למדו לימודי ליבה. "ובליבה חומה" הינו פרויקט חלוצי ופורץ דרך במארג החברתי המורכב של ירושלים, ומדינת ישראל כולה. התעוררות, בסיוע שותפים אמיצים מהמגזר החרדי, יזמה פרויקט שעניינו שבירת חומות הבורות והשנאה, באמצעות יצירת שותפות אמת עם הציבור החרדי המתון. במסגרת הפרויקט נבנה מערך חונכות, שמטרתו לסייע לסטודנטים החרדים לצלוח את התואר האקדמי בדרך להשתלבות בעולם התעסוקה. סטודנטים מהאוניברסיטה העברית חונכים סטודנטים חרדים המתקשים במקצועות הליבה, ובנוסף לומדים יחד יהדות. היום פרויקט "ובליבה חומה" יצא לדרך חדשה וכיום הוא מתקיים דרך עמותה עצמאית, ברחבי הארץ.

ינואר 2012 פרויקט "ובליבה חומה"

פרס רשות הנוער המצטיינת ניתן לעיריית ירושלים לאחר כשנתיים וחצי בהן החזיק יו"ר התעוררות, עופר ברקוביץ', בתיק הנוער, והביא, תוך שיתוף פעולה פורה ומלא עם הדרגים המקצועיים בעירייה, לשינויים נרחבים ומעמיקים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי בעיר: הכפלת התקציב לתנועות הנוער, הגדלה משמעותית של תקציבי מחלקת הנוער בעירייה ושל החטיבה לנוער בסיכון, גידול שכרם של מנהלי יחידות הנוער, תוכנית הצטיידות למועדוני נוער בשכונות, תוכניות כניסה לבתי ספר של תנועות הנוער, תקצוב הארת מגרשי הספורט בעיר ועוד. למעלה מכל אלו- תוך שנתיים נרשם גידול פי 6 בהיקף המשתתפים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי בעיר, כאשר ב- 2008 השתתפו בהן כ-8000 בני נוער ואילו ב- 2011 עלה מספרם ל- 50,000. על כל אלו, זכתה עיריית ירושלים בפרס רשות הנוער המצטיינת.

מאי 2011 רשות נוער מצטיינת

לראשונה בירושלים, התמודדה קבוצת רכישה המורכבת מתנועות חברתיות, במכרז לבניית יחידות דיור. היה זה שיתוף פעולה בין התעוררות לתנועת רוח חדשה, במכרז לבניית יחידות דיור במורדות רח' קוסטה ריקה שבמערב העיר. לימים זכתה הקבוצה במכרז ובימים אלו נבנות דירותיהן של מאות זוגות ירושלמים במסגרת הפרויקט.

גם כיום, כחלק מפעילות התעוררות ליצירת דיור בר השגה בירושלים לצעירים, מקדמת התעוררות קבוצות רכישה של צעירים בשכונות שונות בעיר, במטרה להוזיל את עלויות הרכישה של דירות 3-4 חדרים לציבור פלורליסטי ויצרני . שתי קבוצות רכישה נוספות שהוקמו ביוזמת התעוררות מתמודדות בימים אלה במכרזים ליחידות דיור בשכונות הר חומה ורמות.

אוקטובר 2010 קבוצת רכישה ברחוב קוסטה ריקה

במרץ 2010 הגישה הועדה המחוזית לתכנון ובניה למשרד הפנים תוכנית מתאר לשכונת רחביה, שעשויה הייתה לשנות את אופייה של השכונה מן הקצה אל הקצה במכלול רחב של משתנים כגון גובה הבניינים בשכונה, שימור המבנים, החזיתות המסחריות, החניונים ועוד. בשלב ההתנגדויות, מסגרת בה ניתנת אפשרות לציבור להציע שינויים בטרם תתקבל החלטה בדבר אישור התכנית, לקחה על עצמה תנועת התעוררות לייצג את האינטרסים של הצעירים הבוחרים הבוחרים בשכונה כמקום מגוריהם.

מרץ 2010 התנגדות לתוכנית מתאר רחביה

בקיץ 2009 ריחפה סכנת סגירה מעל בית הקולנוע המיתולוגי האחרון שנותר בעיר, לאחר שבית משפט שדן בתביעת ירושה בעניינו של המבנה הורה למוכרו. במכרז לרכישתו התמודדו גופי נדל"ן שתוכניתם כיוונה לשינוי ייעוד המקום, ולמעשה הפסקת פעילות הקולנוע. התעוררות הובילה מאבק ציבורי חריף ונרחב, יחד עם המינהל הקהילתי ותושבי השכונה, שמטרתו הכרה בבית הקולנוע כמבנה הראוי לשימור. במרכז המאבק עמד אירוע להצלת הקולנוע, שקיימה התנועה בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים ומרכז תרבות עמים ונוער, בו השתתפו מאות אנשים. האירוע סוקר בכלי התקשורת השונים, ולאחר כחודש של מאבק ציבורי חריף, קיבלה ועדת השימור של עיריית ירושלים החלטה סופית להכיר בקולנוע עצמו כראוי לשימור.

אוגוסט 2009 המאבק על קולנוע סמדר

קרה משהו אחר בירושלים. פסטיבל הסיר הירושלמי, אליו הגיעו כ-15,000 מבקרים, מכל רחבי הארץ, שינה משהו, לתמיד, בתפיסת התרבות הנוצרת בעיר. במסגרת הפסטיבל, אותו יזמה והפיקה התעוררות, התחרו סבתות ירושלמיות ממגוון עדות ומכל רחבי העיר, על התואר "הסיר הירושלמי". בתחרות לקחו חלק שפים ירושלמים שעבדו יחד עם הסבתות כצוות עד לערב הפסטיבל. הפסטיבל, שהתקיים בינות הבסטות של שוק מחנה יהודה, היווה חגיגה אמיתית-אירוע שונה, ייחודי ורב קסם, שיכול היה לקרות רק בירושלים.

22.3.09 פסטיבל הסיר הירושלמי והתעוררות במחנה-יהודה

התעוררות עשתה את הבלתי יאמן ונכנסה למועצת העיר עם שני מנדטים, ברשימה משותפת עם תנועת הירושלמים.
יום זה היה שיאו של תהליך ארוך וקשה, מעורר השראה ועוצמתי, בו לקחו חלק עשרות מתנדבים, ירושלמים באשר הם, דתיים וחילוניים- אנשים טובים, שעשו למען המטרה לילות כימים בתקציב מינימאלי וכנגד כל הספקנים, התעוררות הצליחה לא רק לעורר את הרחוב הירושלמי, אלא גם להביא אותו לקלפיות, לקחת אחריות ולהצביע. נציגה הראשון של התנועה במועצת העיר היה יו"ר התנועה, עופר ברקוביץ', אז בן 25 בלבד חבר המועצה הצעיר ביותר במועצת העיר ירושלים, מאז ומעולם.

11.11.08 הבחירות למועצת העיר

הישגים

בתחום הדת והעיר

בתחום הדת והעיר

בראש ובראשונה שמרה התעוררות על ירושלים כעיר פלורליסטית, המאפשרת "חיה ותן לחיות", גם לטובת הציבור החילוני והמסורתי בעיר:

נאבקנו והצלחנו לפתוח את החניונים קרתא וספרא
פעלנו בזהירות ובאחריות להבטחת התנועה החופשית ברחוב הנביאים
עמדנו לצד אינטל כדי שתוכל לפעול באופן חופשי בעיר
כיום אנחנו פועלים לרווחת תושביה החילוניים של העיר והציבור הלא יהודי
מאידך, לא ויתרנו על ההידברות, על שיתוף הפעולה עם ההנהגה החרדית המתונה, על פרויקטים שמחזקים מגמות חיוביות בחברה החרדית וכן על קיומם של אירועים המחברים בין המגזרים השונים:

אירוע תשעה באב המסורתי – הנערך מזה שנה כאירוע המיועד לכלל הקהלים, ומאפשר לירושלמים רבים להתחבר לערב המשמעותי הזה, בסיורים בעיר ובקריאת מגילת איכה
"בליבה חומה" – פרויקט חונכות של סטודנטים חרדים, כדי לסייע בהתאקלומתם בקמפוסים ובהשתלבותם במסלול הלימודים האקדמי;
פאנלים – שיח ציבורי פתוח בהשתתפות דוברים מהמגזרים השונים, לליבון סוגיות דת ועיר בהדברות ושיתוף פעולה

בתחום החינוך הבלתי פורמלי

בתחום החינוך הבלתי פורמלי

גידול בתקציבים : למעלה מהכפלת התקציב לתנועות הנוער ( 2008 – 1.7 מליון ₪, 2011- 4.55 מליון ₪), הגדלה משמעותית של תקציבי מחלקת הנוער (2008 – 2.1 מליון ₪ , 2011 – 3.5 מליון ₪) והחטיבה לנוער בסיכון (2008 – 24.6 מליון ₪ , 2011 –.30.14 מליון ₪)
גידול שכרם של מנהלי יחידות הנוער, יצירת תוכניות למבני נוער בשכונות (גבעת משואה, הר חומה, קריית יובל, פסגת זאב), יצירת תקציב הצטיידות למועדוני נוער בשכונות, תוכניות כניסה לבתי ספר של תנועות הנוער ופעילות בתוכם
גידול פי 6 בהיקף המשתתפים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי –ב- 2008 השתתפו 8000 בני נוער במסגרות חינוך בלתי פורמלי. ב- 2011 עלה מספר בני הנוער המשתתפים ל- 50,000 בני נוער
המלחמה באלימות בני נוער – בנייה והטמעה של תוכניות למניעת באלימות בני נוער בעיר, ישום תוכנית "עיר ללא אלימות" במזרח העיר ועוד
מגרשי הספורט – תקצוב הארת מגרשי הספורט ברחבי העיר במיליון ₪ לשנה
פיתוח מנהיגות נוער בירושלים – מודל ראשון מסוגו בישראל, הקמת מועצת הנוער בועטת ומבצעת, בהליך דמוקרטי בן 10,000 משתתפים לראשונה מאז ומעולם, שהולידה מנהיגות נוער משמעותית, חיובית ומעורבת ומשיגה יעדים – כרטיס לנוער ירושלמי, יריד תעסוקה לבני נוער, אירועי תרבות ולימוד
בשנת 2011 נבחרה ירושלים לרשות הנוער המצטיינת בישראל

בתחום התעסוקה

בתחום התעסוקה

בעלי עסקים קטנים ובינוניים- סיוע ותמיכה רציפים מול המשטרה והבירוקרטיה העירונית במגוון נושאים, החל מתברואה, אכיפה, וכלה ברישוי וביוזמות תיירותיות
משרות ממשלתיות – דחפנו למימוש החלטות ממשלה בדבר העברת 3000 משרות ממשלתיות לירושלים, כמשרדי ממשלה ופעילות ערוץ 10
הפיכת ירושלים לקריה הלאומית לכלכלה יוצרת – התעוררות פועלת בימים אלו לקידומה של תוכניות פיתוח כלכלי משמעותיות, שייצרו תעסוקה איכותית במגזר הפרטי בתחומי הניו מדיה, אינטרנט וקריאטיב
המאבק בחוק הרעש – התעוררות בלמה חקיקתם של חוקי עזר עירוניים אשר עלולים היו לפגוע במהלך העסקים השוטף של מרכז העיר, והביאה לשינוי מתווה חוק הרעש

בתחום הדיור

בתחום הדיור

הקמנו קבוצות צעירים לרכישת דירות מוזלות בעיר בקריית יובל , רמות והר חומה
מנענו יישום תוכניות עירוניות הפוגעות באוכלוסיות הזוגות הצעירים והסטודנטים (למשל, תוכנית המתאר החדשה לרח' עזה)
עבדנו בצורה שיטתית בועדות התכנון כדי לייצג את הציבור שלנו, וכדי להבטיח תכנון נכון ואחראי השומר על האינטרסים של התושבים
הובלנו את המאבק לדיור מוזל לאוכלוסייה עובדת ברמה הלאומית ובעיקר לשינוי קריטריוני הזכאות ל"מחיר למשתכן", על פי מיצוי כושר השתכרות
נלחמנו והצלחנו להביא למיסוי כפול על דירות הרפאים בעיר, כדי לעודד את השכרתן וכדי להגדיל את הכנסות העירייה

בתחום התחבורה

בתחום התחבורה

מרכז העיר – התעוררות הובילה בהצלחה את המאבק להשארת מוניות שירות במרכז העיר
אגריפס – התעוררות הובילה את המאבק לצמצום הפגיעה בתושבי השכונה ולהקלת עומסי התנועה שנוצרו ברחוב בעקבות הרכבת הקלה
הנגשת מידע – פעלנו להנגשת מידע על ההתנהלות התחבורתית בעיר, באנגלית ובעברית
קווי אגד – פעלנו לשינויי קווים ולהתאמתם לצרכים של הציבור שבחר בנו
סיטי פס – פעלנו למניעת פגיעה בתושבי העיר על ידי חברת סיטי פס באמצעות פקחיה בבית המשפט ואנחנו מקווים להצלחה שם

בתחום התרבות

בתחום התרבות

הבאנו לפיתוח המרחב הציבורי הן בפיתוח תשתיות בשדרוג המרחב הציבורי למתחמי פנאי בגן סאקר, בגן העצמאות, ובבן מימון, והן ביציקת תוכן ואירועים (הפקות פסטיבל הקולנוע, חצרות בירושלים, אמנים וירידים במרחב הציבורי)
התעוררות הייתה שותפה מובילה במאבק למניעת סגירתו של בית הקולנוע המיתולוגי סמדר
הבאנו להקמת מנהלת קולנוע לראשונה בעירייה לטיפול בהפקות
הבאנו לעיגון החלטה על מתן עדיפות בהתקשרויות העירייה עם יוצרים ירושלמים, להקצאות חללים עירוניים לקבוצות אמנים, לבניית סדנאות, ולהעברת החלטה במועצת העיר לשימוש רב תכליתי במבני ציבור
דחיפה וביסוס מיזמי תרבות יחודיים לירושלים – לדוגמה: פסטיבל הסיר הירושלמי, ולאחריו באלבסטה (בהפקתו של קובי פריג' בעונת התרבות) דיפרוסט (בהפקת עינת גומל, גיורא ישראל ועידו לויט)
לך לעזה – פעלנו להפיכת רחוב עזה לרחוב אסטרטגי בתחום התרבות לצעירים

להצטרפות

בואו להיות חלק אמיתי ממעגל הפעילים הערכי והאיכותי של ירושלים

 

תרומה

תנועת התעוררות היא עמותה הפועלת ללא כוונות רווח.
כדי להמשיך ולפעול ביתר שאת למען ירושלים, התעוררות צריכה אתכם. 

 

תרומה חד פעמית

כמה תרצו לתרום?

אנא הקלידו מספר תעודת זהות:





הוראת קבע
אנא הקלד מס' תעודת זהות



 

**על תנועת התעוררות, בהיותה סיעה פוליטית, חלות מגבלות חוק מימון בחירות (רשויות מקומיות), תשנ"ג-1993. על פי החוק, יכולה התעוררות לקבל תרומות עד לגובה של 5000 ₪, מאדם פרטי בלבד, ולא יותר מתרומה אחת לכל בית אב. על פי החוק, התעוררות אינה יכולה לקבל תרומות מתאגידים או ממי שאינו אזרח ישראל.