| מרצ התעוררות הרצל ומה שבינהם |
| Written by תומר דרור | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
"אנו נתונים בעיצומם של ימים קשים, מסובכים, מורכבים - ושוב פעם מסובכים. קודם כל בירושלים, אך גם בארץ כולה." כך רציתי להתחיל, אך אז עצרתי לרגע לחשוב, האם היו לנו זמנים בהם לא היינו מצויים בתקופה קשה, בימים מורכבים, בעיצומו של משבר זה או אחר? דומני שמעולם לא. ובכל זאת לאחרונה הייתי נתון במשבר ערכי מסוים. זה למעלה משנה שאני רואה את עצמי חלק אינטגראלי מהתעוררות ואת התעוררות כחלק בלתי נפרד ממני. ולראשונה נמצאתי בסימן שאלה גדול עם עצמי. סימן שאלה ערכי. יציאת מר"צ מהקואליציה - הליכה אמיצה אחר אמת פנימית ודרך ברורה, יש לציין (מעשה די נדיר בפוליטיקה שלנו כאן בארץ), השפיעה עליי קשות. איך אוכל להישאר ולהיות חלק מתנועה שמוכנה להישאר בקואליציה של ראש עיר שמוביל מדיניות ימנית ברורה, ובמושגים שלי מוביל את ירושלים לאבדון ולכאוס שאין לדעת איך אי פעם נצא ממנו? רציתי לחזק את ידי מר"צ, לתמוך, לעבור אליהם, לסייע במאבק האופוזיציוני ובמקום מסוים להציל את ירושלים מידיו של רב החובל חסר האחריות שמחזיק בהגה, לתפיסתי. עצם הייאוש תסכל אותי. המחשבה שאני מאוכזב ומיואש ממשהו שכה האמנתי בו, תסכלה אותי קשות והובילה אותי לתהליך ארוך של חשיבה. תהליך החשיבה החזיר אותי אחורה בציר הזמן. לימים שלפני ירושלים בירת ישראל; לימים שלפני מדינת ישראל; לימים שלפני שמנהיג זה או אחר נבחר בצורה דמוקרטית ע"י אזרחי מדינת ישראל; לימים בהם מנהיגים קמו מכורח אישיותם והנהיגו את העם היהודי על עבר מדינה יהודית; ימי הציונות המדינית, ימיו של הרצל, הקונגרס הציוני הראשון. דרך ההיסטוריה רציתי לבחון, לנסות וללמוד מניסיון העבר, להבין האם יש הצדקה להתעקשותה של התנועה אליה אני שייך, שלא לנקוט עמדה בסוגיה הביטחונית – לא ברמת הסכסוך הלאומית וכמובן לא ברמת סיר הלחץ הירושלמי הקטן שלנו;. התעקשות להתעלם כליל מכל הנ"ל, ולהתעסק אך ורק בירושלים המערבית ובבעיותיה הבוערות. בימיו הראשונים של הרצל בהנהגה החלה לפעפע התרחשות מתחת לפני השטח, שם נבטה המחלוקת המוכרת לנו היטב עד היום בין החרדים לבין הציונים על עצם השתייכותם של החרדים לתנועה הציונית, וכמובן, בין הציונים לבין עצמם. אז קראו לזה "שאלת התרבות". הייתה זו מחלוקת בין הציונים ברוסיה לבין החרדים. מחלוקת על טיבה של התרבות היהודית במדינה יהודית: איך תיראה התרבות? האם תהיה תרבות יהודית? האם יכולה להתקיים תרבות יהודית שאיננה מבוססת רק על תורה ומצוות? מה יהיה טיב הקשר ויחסי הגומלין בין אותה התרבות למדינה? ועוד כהנה וכהנה שאלות עמוקות ,חשובות ומרתקות על אופייה היהודי של מדינת היהודים. הרצל מצדו, כאיש בעל מטרה אחת ברורה – איחוד כל יהודי התפוצות לכדי גוף פוליטי אחד, חזק ובעל השפעה על מנת להקים ללאום היהודי מדינה – עשה כל שביכולתו כדי למנוע משאלת התרבות לעלות בקונגרס. הרצל הבין כי המטרות, האתגרים, הקשיים והמשימות שעל סדר היום דחופות ובהולות יותר מאשר אופייה של המדינה (לכשתהיה מדינה), כי כרגע עצם הקמתה של מדינה יהודית איננו מובן מאליו, ודאי לא לאומות העולם ואף לא לעם היהודי כולו . הרצל הבין שהתעסקות ב"שאלת התרבות" תפלג את העם היהודי בתפוצות עוד לפני שזה התחבר כדי להקים מדינה. "דעתי שלי, ואני סבור כי דעתם של כל חברי הוועד הפועל בשאלה זו, היא אפוא, שנוציא מן הקונגרס את כל מכלול השאלות האלה (דת ומדינה) מעתה ועד לתקופה שאפשר לחזותה מראש. " הרצל, יותר מכל ציוני אחר, היה איש מעש ופרקטיקה, לא איש רוח. מתוך כל אלה רצה קודם כל מדינה, ואחר כך שיריבו היהודים כמו שהם יודעים על טיבה של המדינה, תרבותה, אופייה והתנהלותה, אך ראשית כל רצוי שתהיה להם מדינה לריב בה! מיותר לציין כי לו עצמו היה חזון ברור בקשר לאופייה של אותה מדינה, התנהלותה, תרבותה ועוד כהנה וכהנה דברים – אך הוא הבין כי יש לשים את כל אלו בצד כרגע. ומה עניין שאלת התרבות והרצל לנושא בו פתחתי? כאמור, אנחנו נמצאים תמיד בתקופות קשות, תמיד במשברים כאלו ואחרים ותחת עלטה כבדה, במיוחד פה בירושלים. נדמה לי, שכפי שהיה בתקופת הקונגרס (אז היה צורך בקונצנזוס מה שיותר רחב כדי להניע תהליכים) כך היום בקרב הציבור החילוני והציוני-דתי, בישראל בכלל ובירושלים בפרט. וכפי שאז היה עלינו לדחות את העיסוק בשאלת התרבות מפני הקמת מדינה, היום עלינו להימנע מהתעסקות בשאלה הבטחונית כדי לעורר עיר. אין בדבריי משום חוסר כבוד או פסילה לתנועות כמו מר"צ. בטוחני שקיימת חשיבות גם בהבעת עמדה בסוגיות כגון אלו, כפי שהייתה חשיבות בימי הרצל, אך יש דחיפות גדולה יותר כיום בתנועה שתוביל קונצנזוס ציוני בעיר הבירה של ישראל; כזו שתוביל תהליכים גדולים, , שתאחד ותעיר את הרוב הדומם, ושתילחם על הישארותה של ירושלים בראש ובראשונה ציונית וסובלנית. אני סבור שרק תנועה שלא נוקטת עמדה בסוגיה הביטחונית תוכל להוביל תהליכים הרי גורל לעיר. רק תנועה כזו תעיר את הציבור כולו ולמעשה ותשאיר את בירת ישראל ציונית.
אהבת? הוספ\י את הדף לאחד השירותים:
Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||
