| "איך אתה רואה את התעוררות עוד שנתיים?, ואיך את התעורות? |
| Written by יואב ייבין |
|
מחשבות בעקבות ראיון עם הוועד המנהל..........(:
*טקסט זה נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד(כן, כן זה הרבה יותר נוח לי) אך הוא מכוון לשני המינים באותה המידה. הפגנת החרדים האחרונה שהתקיימה בירושלים עוררה בי השראה. העובדה שבזמן כה קצר קמים עשרות אלפי אנשים בהתארגנות ומוחים על החשוב להם, מדהימה בעיניי. גם קונצרט הזעקה לעולם, הקורא לשחרורו של גלעד שליט עורר בי השראה. הליכה של עשרות אלפים ברחבי הארץ אחרי כאבה של משפחה וכאבה של מדינה. וכשראיתי את ההתארגנויות הללו על מטרותיהם הטובות יותר או פחות, תהיתי מה מביא אנשים לקום, לשכוח את המריבות הקטנות ולהתאחד לטובת עניין כזה או אחר, עם כזאת עוצמה וכזה כוח? מה הם רואים שאני מפספס? ואני חושב שהתשובה הטובה ביותר, היא העובדה שאנשים הולכים אחרי משהו גדול יותר, איזה ערך או מטרה גדולה מהם ומהעולם הקטן שלהם, בין אם זה הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ובין עם זה כאבה של משפחה אחת בישראל. ואם כבר בערך עסקינן, אז בימים האחרונים חשבתי על כך שהתעוררות היא בדיוק הדבר הגדול הזה, אותו ערך שעליו אני מדבר, אותה נקודה (צהובה כזאת עם קצת שחור מסביבה...) גדולה מהחיים שסחפה אחריה את כולנו. ולפיכך מצאתי שיש לנו בהתעוררות אחריות גדולה וכבדה שלא מתבטאת רק במבחן הבחירות הבא, אלא אחריות על התקוממותם בעתיד של סטודנטים וצעירים בירושלים וברחבי הארץ על כל דבר שיהיה מתוקף חשיבותו. ומתוקף האחריות הזאת אנחנו חייבים להוות דוגמא בנושאים שונים גם כן, יש לנו תפקיד, הוא חשוב והוא עקרוני. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות חשבון נפש ולשאול את השאלה: האם אנחנו באמת עומדים באחריות הגדולה שלקחנו על עצמנו? התשובה לדעתי ברוב הנושאים היא כן- אנחנו מבינים, עושים, נוכחים ועובדים. אפשר לומר שמאז שהתעוררות נמצאת בתמונה ירושלים יותר חיה ובועטת. אך עם זאת יש שני נושאים שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו ולרוץ איתם קדימה. 1. מעורבות בנושאים לאומיים. 2. אחדות עם הציבור הדתי לאומי . למה נושאים לאומיים? כי רק אנחנו יכולים, כי אנחנו בשלב הנכון בחיים, כי חשוב לנו, כי אנחנו העתיד של המדינה במקום שדורות העבר כשלו, כי רק הסטודנטים והצעירים בארץ יוכלו להעמיד קול הולם אל מול הכוח העצום של הציבור החרדי הקיצוני. למה אחדות עם הציבור הדתי לאומי בארץ? בגלל שיש לנו מטרה משותפת- לחזק, לשפר ולקדם את העיר שלנו ואת המדינה. כי אנחנו ירושלמים, ומי מביננו שעוד לא הבין שבעיר הזאת חיים יחד - זה ייחודה, זה תוכנה וזו מהותה - מפספס את הרכבת. אני מאמין שאם נלך בכיוון הזה ונבין את חשיבותו, ונבין את גודל השעה - נהיה דוגמא לאחרים. כי מה שהצעירים בציבור הירושלמי מחפשים כדי לגור פה ולחיות פה, זה לא רק מסיבה כזאת או אחרת או אירועי תרבות ואמנות, כאשר כל אלו מדהימים וטובים, כאשר כל אלו בתפקידם החשוב מהווים את "מכונת ההנשמה" של העיר שלנו. אבל הציבור מחפש משמעות- מחפש משהו גדול ללכת אחריו, מחפש ערך. אני מאמין שכשהעיר תוכל להסתדר בלי "מכונת ההנשמה" שלנו ותחזור "לנשום" לבד, נצטרך לתת לה כיוון ולראות אותה כולנו...... בעוד שנתיים. אהבת? הוספ\י את הדף לאחד השירותים: |
