| ההנהגה החרדית וארץ ישראל |
| Written by יגאל לביא | ||||||||||||||||||||||||
|
השבוע חזינו בעימות חריף של החרדים עם שלטון החוק. אני שם לרגע בצד את המחלוקת האם יש כאן גזענות או לא. מה שמעניין אותי כרגע זו התגובה המקיפה להחלטת בג"צ, שאיחדה את כל הפלגים החרדים והוציאה יותר ממאה אלף חרדים לרחובות. כשהסתכלתי על השלטים, לא הבנתי מה בעצם הטענה שלהם. לא היה שם אפילו איזכור אחד לטענת הגזענות וגם לא לרחמנות על הורים לילדים שצריכים לשבת בכלא, או כל דבר דומה שיכולתי להבין. מה שכן היה אלו שלטים בגנות שלטון החוק, והבהרה על כך שהחרדים לא יסכימו לשמוע לדבר שנוגד את דעת התורה. מה שהפריע לחרדים במיוחד, זו הפסיקה של בג"צ מול פסיקת הפוסקים החרדיים. שני הפסיקות התנגשו אחת בשנייה, זו הפעם הראשונה שהחרדים הרגישו שהמדינה יוצאת נגד התורה באופן מפורש. ההנהגה החרדית הבהירה: "בג"ץ לא פגע בגוף, אלא בנפש", ח"כ גפני הכריז "לא נכבד פסקי דין שנוגדים דעת תורה". ועכשיו, לאחר שהבנו את ההתנגדות החרדית, תרשו לי לעשות מעבר מהיר בדפי ההיסטוריה ל...פרשת השבוע שלנו. בפרשה שלנו, פרשת חוקת, מתרחש תהליך תמוה מאוד, תהליך שנוגד כל היגיון. בני ישראל מתלוננים לאחר מות מרים שאין להם מים לשתות, כזכור, עד היום ליוותה אותם באר מרים, באר של מים שהתקיימה בזכותה של מרים אחות משה. כעת, משהלכה מרים הלכה גם הבאר. בני ישראל פונים למשה בריטואל הקבוע: "למה הוצאת אותנו ממצרים? עכשיו נמות כולנו במדבר", משה, בריטואל הקבוע, פונה להשם, השם מבקש ממנו לדבר עם הסלע, הסלע יוציא מים ובא שלום על ישראל. אולם משה איננו מנסה אפילו לדבר עם הסלע, אלא מיד מכה בו, פעמיים. ומיד אחר כך מופיע העונש, חד וחלק, משה לא יזכה להיכנס לארץ ישראל. אבל איפה הפרופורציה? נכון, משה לא עשה בדיוק את מה שהשם ביקש ממנו, אולם העונש הוא כבד מאוד. משה רבינו, שליווה את עם ישראל עשרות שנים, עבר איתם עשרות משברים והיה ללא ספק המנהיג הרוחני הגדול ביותר של עם ישראל, לא יזכה להכניס אותם לארץ ישראל? בשביל זה, צריך להבין את השוני בהנהגה הנדרשת כשאנחנו נמצאים בארץ ישראל לבין ההנהגה במדבר. כשאנחנו נמצאים בגלות, במדבר, נדרשת מאיתנו הנהגה רוחנית, הנהגה תורנית, איננו צריכים להתעסק בצבא או בכלכלה. הכי חשוב זה לשמור על הרוח. רוח ישראל שנמצאת בסכנה כשהיא בגלות. אבל, מהרגע שאנחנו נכנסים לארץ ישראל, אנחנו חייבים הנהגה אחרת, הנהגה שיודעת להתמודד עם עניינים גשמיים וארציים, ולא רק עם דעת התורה. משה רבינו נכשל בכך, הוא המנהיג הרוחני הגדול ביותר שהיה לנו, אולם כשזה מגיע לעניינים גשמיים הוא מאבד את האמונה התמימה ולא מקשיב לקול השם. "יען לא האמנתם בי" (במדבר, פרק כ, פסוק יב). מי שחושב שרק באמצעים רוחניים נגיע לארץ ישראל טועה טעות מרה, אנחנו חייבים להתעסק בעניינים הגשמיים, להקים בתי משפט, מערכת חוקים ולציית לשלטון החוק על מנת להישאר עם חזק בארץ ישראל. ובזה החרדים לא מאמינים, את זה החרדים לא מוכנים לשמוע. מבחינתם הארץ הקטנה שלנו לא משרתת את האינטרסים של השם, הם בטוחים שרק באמצעים רוחניים הם יצליחו להגיע למצב שעם ישראל יושב בארצו. אבל זה רק עניין של זמן, עד שכולם יבינו שעם ישראל בארץ ישראל זה רוחניות וגשמיות שלובות יחדיו, גם חינוך טוב וגם ציות לשלטון החוק, גם לימוד תורה וגם פרנסה ועבודה יצרנית. ולפני סיום אני רוצה לשבח את האוכלוסייה החרדית, שהוכיחה לנו השבוע שהיא יכולה להוציא מאות אלפי אנשים לרחוב, בלי לגרור אחרי זה, לא אנשים פצועים ולא רמזורים שרופים. בזה הוכחתם, לי לפחות, שההפגנות האלימות, הם באמת עניין של קומץ מתוכם ואני מאחל לכולנו שנגיע לימים של שלום ואחדות של כל קצוות העם. שבת שלום.
אהבת? הוספ\י את הדף לאחד השירותים:
Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2
|
||||||||||||||||||||||||
