תוכנית ברקוביץ לפיתוח כלכלי - 2018-2028

 כיום, ירושלים מדורגת במקום התשיעי והאחרון במדרג האיתנות הפיננסית של הערים הגדולות בישראל[1] אליו הגיעה גם עם השכר הממוצע הנמוך ביותר ושיעור האבטלה הגבוה ביותר – 5.1%. זאת, גם נוכח העובדה שירושלים מפגרת בענפים כלכליים רבים ביחס לממוצע הארצי [2].  על כן, ומאחר ואוכלוסיית ירושלים גדלה בקצב מהיר ממספר המשרות המוצעות בה, לא ניתן לחכות עוד לכוחות השוק: נדרשת עבודה אקטיבית להגדלת מספר המשרות בעיר, ובעיקר  משרות שהשכר הממוצע בהן הוא מעל הממוצע במשק. [3]

לכן, המשימה הראשונה שלי היא להפוך את ירושלים לעיר חזקה יותר כלכלית. לעיר שבה השכר הממוצע גבוה יותר, לעיר שבה יותר אפשרויות תעסוקה איכותיות, לעיר עם אבטלה נמוכה ביותר, שיעור השתתפות גבוה יותר בכוח העבודה והזדמנויות שוות לכולם. לעוגן מרכזי בכלכלת ישראל.

ירושלים, בראשותי, תצא לעצמאות כלכלית. ירושלים תגדיל לא רק את היצע משרותיה אלא גם את הכנסותיה מארנונה מסחרית. זאת, בהיקפים העולים על מענקי הבירה השנתיים. בכך, ירושלים תאפשר לתושביה איכות חיים גבוהה בתחומי החינוך, הניקיון, התחבורה, הדיור, התרבות והמרחב הציבורי. 

 יותר תקציבים לירושלים – מתוך עצמאות כלכלית, בחוסן ובשגשוג.

 ואלו היעדים:

  • יצירת 70,000 משרות חדשות, בדגש על תחומי הממשל, ההייטק, התקשורת, הפיננסים, השירותים המקצועיים, וכן בתחום התיירות;
  • להעלות את השכר הממוצע העירוני לשכירים בעיר בלפחות-10% ולצמצם בכך במידה ניכרת את הפער ביחס לממוצע הארצי;
  • להעלות את פדיון העסקים הקטנים והבינוניים בעיר ב-8%.
  • להגדיל את שטחי התעסוקה בעיר בכ-25%, במהלך ראשון.
  • לצמצם את הפערים החברתיים בהשתתפות בשוק העבודה בעניינם של גברים חרדים ונשים ערביות, ולהגדיל בכך את ההכנסה העירונית השנתית בלמעלה מחצי מיליארד ₪ בשנה.                                       

70  אלף משרות חדשות[4]

ממשל

7000  משרות חדשות במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות – אנו נמשיך להאבק להבאת משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות לפעול מירושלים, כפי שהם מחוייבים על פי חוק, ובכך לייצר למעלה מ-7000  משרות ממשלתיות חדשות בעיר[5]. השכר הממוצע בעניינן של משרות אלו הוא גבוה מאד. השכר הממוצע למשרות במגזר הציבורי הכללי הוא 17.2 אלף ואילו השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עומד על 22.9 אלף ₪. על כן, משרות אלו יביאו לעלייה לא רק בהיקף המשרות העירוני אלא גם לעלייה בשכר הממוצע העירוני, וממילא גם לעלייה בהכנסות של משקי הבית בעיר.

הייטק

 22,000 משרות חדשות בתעשיית ההייטק[6] – הייטק הוא קטר הצמיחה של המשק הישראלי, ועל כן ירושלים לא יכולה לצעוד מאחור בעניינה של תעשייה זו. על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אחוז המועסקים בהייטק בעיר עומד על כ-18,000 איש, 5.5% בלבד מכלל שיעור התעסוקה בעיר, פחות מהממוצע הארצי שעומד כיום על 8%. בעשור הקרוב נפעל להגדלה של שיעור המשרות בתחום ההייטק במטרה ולהגיע לשיעור של 10% מהמועסקים בעיר. כ- 40,000 משרות, בתוספת של כ- 22,000 משרות חדשות.

מידע ותקשורת

8000 משרות חדשות בתחומי מידע ותקשורת  – כיום יש בירושלים 12 אלף משרות בתחומים אלו, המהווים כ-3.6% מהמועסקים בעיר. הממוצע הארצי עומד על כ-5%, ויש לצמצם פער זה ולהביא לתוספת של 8000 משרות חדשות. 

פיננסים

10,000 משרות חדשות בתחום הפיננסים – ענף השירותים הפיננסים הוא ענף בעל רמות שכר גבוהות[7] וודאות תעסוקתית מובהקת. כמו כן, כל אקוסיסטם כלכלי יציב מחייב אחוז משמעותי של משרות בתחום הבנקאות, הביטוח, שוק ההון, ראיית חשבון וכדומה. כיום רק כ-2% מהיקף המועסקים בעיר עוסקים בתחום זה, בהיקף של כ-7000 משרות. הממוצע הארצי הוא 3.3% ואילו בתל אביב, כדוגמא, עומד שיעור המועסקים בתחום זה על 9.3%. יש להביא לגידול בירושלים גם בענף זה, בהוספת 10,000 משרות חדשות.

שירותים מקצועיים

 13,000 משרות חדשות בתחום השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים (להלן- "השירותים המקצועיים")- אחוז המשרות בתחום השירותים המקצועיים  בעיר עומד כיום על שיעור של כ- 5.7% וכ-19,000 משרות, שעה שהממוצע הארצי הוא 7.2%, ואילו בתל אביב הוא עומד על 15.4% ובחיפה על שיעור של 10.7% . משרות אלו חשובות מאד לכלכלת העיר והן מתייחסות למגוון השירותים- כעריכת דין, אדריכלות והנדסה, שירותי יעוץ וניהול, מחקר מדעי, עיצוב ופרסום.  התחום כולל את מרבית המגזר הפרטי בעיר, כעסקים קטנים רבים ופרילנסרים. על כן, יש ליצור בעשור הקרוב צמיחה גם בסקטור הזה, בהצבת יעד של כ- 8% מהמועסקים בעיר, כ-32,000 משרות סך הכל, בהוספת 13,000  משרות חדשות. חלק מהמשרות יווצרו כתוצאה מביקושים בעקבות צמיחה בתעשיית ההייטק ובעקבות מעבר יחידות הממשל לעיר[8], לרבות בתחומי הייעוץ והאסטרטגיה, הפרסום, המשפטים ועוד.

תיירות

10,000 משרות בתחום התיירות – לפי סקרי תיירות נכנסת של משרד התיירות, ירושלים מדורגת כבר שנים כעיר המתוירת ביותר בישראל. לפי נתוני הסקר של המחצית הראשונה של 2017, 78.9% מכלל התיירים שמגיעים לישראל מבקרים בה, וכמחצית מהתיירים לנים בה. הפוטנציאל התיירותי של ירושלים צפוי אך לעלות ותוכניות הבינוי למלונאות בעיר ערוכים לקליטה מאסיבית של תיירים[9]. יש לקדם את התוכניות לפיתוח התיירות בעיר שיביאו גם ליצירתן של אלפי משרות בעשור הקרוב, בתחומים מגוונים, ותוך מתן הזדמנות לתעסוקה ראויה לאחוז גדול של בלתי מועסקים כיום בעיר.                             

יותר חברות גדולות בירושלים[10]

  • מינהלת השיווק הבינלאומית לירושלים –אקסיס מונדי[11]

יישום המודל התל אביבי של "עיר עולם"- חברה עירונית הכפופה ללשכת ראש העיר ומתמקדת בהנגשת עיר לעולם, כמנוע לצמיחה כלכלית בינלאומית. זאת, תוך שיתוף פעולה עם גופים עירוניים, לאומיים ופרטיים, להפיכת ירושלים למרכז גלובלי דינמי ומשגשג של חדשנות ויזמות, על ידי משיכת חברות בינלאומיות ויזמים[12]. במסגרת זו ינקטו מהלכי שיווק יזומים ואקטיבים לאיתור חברות בינלאומיות לפעילות בירושלים, תוך  ניצול – סוף סוף! של ההטבות הכלכליות יוצאות הדופן שיש לירושלים (מס חברות מופחת; מסלול "שכר גבוה"; מענק מעבר; נוהל סיוע יזמי; מענק חברות ביו טק ועוד); היצע רחב של שטחי תעסוקה; ניתוב ישיר של מסלולי הכשרה טכנולוגית עירוניים לתחומי ההתמחות; תיירות מובילה; אקו –סיסטם עירוני חזק לכלכלה יצירתית; חיזוק מעמדה של ירושלים בתקשורת הגלובלית כעיר מובילה והגדלת מספר המשלחות העסקיות בעיר.

יותר שטחי תעסוקה בירושלים

1,000,000 מ"ר שטחי תעסוקה חדשים – המהלך הראשון.

שטחי תעסוקה הם המפתח לאיתנותה הכלכלית של עיר בישראל. כיום, בירושלים כ-3300000 מ"ר שטחי תעסוקה[13]. ואולם, יחס בין מ"ר תעסוקה לתושב בירושלים עומד על כ- 3.7  לעומת יחס של  17.8 [14] בתל אביב, למשל. כמעט פי 5. כדי לצמוח כלכלית, ירושלים, העיר הגדולה ביותר בישראל, חייבת הרבה יותר שטחי תעסוקה. 

לכן, כראש העיר, וכמהלך ראשון, אביא לבינוי בשיעור של כ-25% מהיקף השטחים הזמינים תכנונית לשטחי תעסוקה בעיר, בהיקף של כ-1,000,000 מ"ר, ולמימוש של 2 מיליון מ"ר נוספים כמהלך שני, מתוך למעלה מ- 4,500,000 מ"ר המיועדים לתעסוקה בתכנון עתידי[15]. המטרה היא  הגעה ליעד של  6 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה בתחומי ירושלים עד לשנת 2028.

יותר שטחי תעסוקה——

  •  יפחיתו עלויות נדל"ן;
  • יאפשרו קליטה של חברות חדשות בירושלים;
  • התרחבותן של חברות קיימות;
  • ולפיכך גם  יותר משרות;
  • ויותר הכנסות עירוניות.

 כבר בהגדלת היקף שטחי התעסוקה בעיר בכ- 1,000,000 מ"ר[16], נאפשר לתחום התעשייה בעיר להתרחב לעד כ-25,000  מקומות עבודה חדשים[17].

יותר ארנונה מסחרית– יותר עצמאות ואיתנות כלכלית. העברת משרדי הממשלה לעיר ובינוי מהיר של 25% מהשטחים היעודיים לתעסוקה תביא לגידול הכנסות העירייה מארנונה מסחרית בסך של 663,500,00 מיליון ₪ בשנה[18]. כמעט פי 3 ממענק הבירה הממשלתי השנתי בשנים 2013-2016; 94% ממענק הבירה השנתי הייחודי לשנת 2017. ירושלים יכולה לעמוד איתנה על רגליה, חזקה כלכלית, ועם הרבה יותר משרות איכותיות ומגוונות ותעשייה מובילה.

איך בונים יותר? איך בונים מהר?

  • מענקי בנייה– הגיע הזמן להעניק מענקי תמריצים ליזמים לבינוי שטחי תעסוקה, בשיעור של כ-10% מגובה ההשקעה. זאת, כפי שנעשה בעניינם של בתי מלון בעיר, באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התיירות, למענק בגובה של עד 33% מגובה ההשקעה המוכרת באשר אזורי הפיתוח בארץ[19].
  • מדיניות של עדיפות בירוקרטית בוועדת התכנון והבנייה לשטחי תעסוקה– ייעול הבירוקרטיה חוסכת עלויות אשראי ליזמים, חסכון שהינו משמעותי מאד בהיקפי בינוי נרחבים.
  • מדיניות עירוב שימושים – ככלל, ככל שהתכנון מאפשר יותר עירוב שימושים, הופכת הבנייה של שטחי התעסוקה לכלכלית ומשתלמת יותר. לכן אוביל מדיניות לעירוב שימושים של מגורים ומלונאות בהיקפים מסוימים באזורים המתאימים.
  • הנפקת אג"ח מוניציפאליות – אגרת חוב המונפקת על ידי הרשות המקומית, אג"ח כללית או ייעודית. זהו כלי פיננסי בו נעשה שימוש בעיקר במודלים של שלטון מקומי מבוזר בעולם, וגם בישראל (רעננה, רמלה, יהוד)[20], ומאפשר לרשות המקומית גמישות ויכולת גבוהה ביותר מימון בפרויקטים גדולים, ובעיקר בבינוי והקמת תשתיות. 
  • מקדמים תשתיות תחבורה – אדחף לביצועו המהיר של כביש 22, אשר יחבר בין המחלף החדש בכניסה לרמת שלמה, ובין הר חוצבים. כביש זה יעניק אפשרות נוספת לגישה להר חוצבים מכיוון יגאל ידין. כך יוקלו עומסי התנועה למתחם התעסוקה באופן ניכר בשעות העומס. זאת, יחד עם חיבור גבעת שאול ותלפיות לרכבת הקלה וקו הרכבת המהיר ירושלים- תל אביב. ביצוען המהיר של תוכניות תחבורה אלו יעניקו דחיפה משמעותית לבינוי שטחי תעסוקה בשטחים האמורים.

צמצום פערים חברתיים-כלכליים

  • מסלולי הכשרה טכנולוגיים בעיר להגדלת היקף ההון האנושיהגדלה של מסלולי ההכשרה הטכנולוגיים היא אמצעי חשוב לצמצום פערים חברתיים בעיר בקרב האוכלוסיות החלשות. הם מאפשרים מוביליות חברתית, יציאה ממעגלי עוני והעלאת הרווחה ואיכות החיים במישורים רבים. כמו כן, הגדלת היקף בעלי ההכשרות הטכנולוגיות בעיר גם תהווה יתרון משמעותי עבור חברות שיבחנו את ירושלים כמקום פעילותן הבא.
  • פיתוח תחום התיירות (ראה לעיל, משרות) –כאמור לעיל, פיתוח תחום זה יאפשר מגוון גדול של הזדמנויות באלפי משרות מגוונות, המאפשרות התמודדות עם פערי שפה, מנטליות ותרבות.
  • אולם, פיתוח מסלולי ההכשרה הטכנולוגים וקידום תוכניות התיירות אינם עומדים לבדם והם נזקקים לכלים משלימים:
  • אייצר תמריץ כלכלי לעסקים קטנים המעסיקים חרדים וערבים, בשיתוף מרכזי התעסוקה הממשלתיים.
  • אציב דגש על העסקתן של נשים ערביות, בבניית תוכניות הכשרה, מרכזי הכוון תעסוקה המיועדים להן, לסיוע בהתגברות על חסמי שפה ומנטליות. כיום, עומד שיעור העסקתן של נשים ערביות בירושלים על 22%, לעומת הממוצע הארצי העומד על 35%. על פי נתוני מכון ירושלים למחקרי מדיניות,  צמצום הפער, במובן זה, יביא לגידול של 457 מיליון בשנה לכלכלה העירונית[21].
  • אחזק את מגמת העלייה בתעסוקת גברים חרדים בעיר. בירושלים חלה בשנים האחרונות עליה של כ-15% בתעסוקת חרדים אך מגמה זו הואטה לאחרונה. יש להמשיך ולחזקה תוך דגש על ההיבטים הבאים: פתיחת מסגרות חינוכיות נוספות בירושלים המשלבות לימודי יסוד; הענקת תמיכות למעסיקי חרדים בתחומי העיסוק בעלי מוביליות כלכלית וחברתית; קידום אלטרנטיבות ללימודי האנגלית במסגרות המינהלים ההקהילתיים; פתיחת צהרונים בשכונות החרדיות- כדי לאפשר תעסוקה מלאה- ולא חלקית- של נשים חרדיות המעוניינות בכך, ובתחומי עיסוק שהם מעבר לתקרת הזכוכית.י

חיזוק העסקים הקטנים והשכונתיים

 העלאת פידיון העסקים הקטנים וחיזוק העסקים בשכונות.

  • "יוממות" – ככל שיותר משרדי ממשלה וחברות חדשות יפעלו בעיר כך תגדל תופעת היוממות בירושלים – יותר אנשים ישהו בה יום-יום, יעבדו בה, ילמדו בה ויבלו בה. בהתאם תתגדל השפעת מכפיל התעסוקה על כלכלת העיר – זה פשוט – יותר אנשים יוציאו בעיר יותר כסף[22].
  • תיירות – השקעה גדולה בפיתוח תיירות, בהגדלת היצע החדרים, תביא לעלייה באחוזי המתיירים בעיר וכתוצאה מכך לגידול גם בפידיון העסקים הקטנים. לצד זאת, יש לפעול להארכת משך השהייה בעיר של תיירים ולביזור של מוקדי השהייה, כדי להקל על התשתיות ולאפשר ליותר עסקים עירוניים להנות מגידול בהכנסות.
  • שכונות – אפעל להגברת הפעילות העסקית בשכונות. זאת, בהרחבת הפרוייקט לשדרוג המרכזים המסחריים לשכונות נוספות, בינוי חללי משרדים משותפים בתוך השכונות (המשרד ליד הבית!), טיפול בתשתיות השכונתיות באזורי המסחר השכונתיים (ניקיון, שדרוג פיזי), מינוי רכזי עסקים במנהלים הקהילתיים, קידום אירועי תרבות בשכונה בשיתוף העסקים, ובניית פלטפורמות לחיזוק הקהילה העסקית בשכונה.

[1] DUN'S100, (מחקר דן אנד ברדסטריט) דירוג ערים, 2017 – מבין הערים הגדולות, שמספר תושביהן עולה על 200 אלף. הפרמטרים שנבחנו לצורך הדירוג הם שיעור עודף / גרעון בתקציב הרגיל; שיעור גביית ארנונה; דירוג סוציו-אקונומי;יחס תושבים לעסקים; יחס מענקים לסך תקציב רגיל.

[2] הלמ"ס, שנתון 2017 ,לוח-12.13- מועסקים לפי ענף כלכלי, צורת ישוב מגורים. הנתונים מתייחסים למקום העיסוק של המועסק; שנתון 2018, לוח 12.13, מועסקים לפי ענק כלכלי ואזור מגורים; "על נתונייך ירושלים" 2018, שנתון סטטיסטי מאת מכון ירושלים למחקרי מדיניות, פרק 5, עמ' 72. 

[3] הנתונים מבוססים על הערכה של 400,000 מועסקים בירושלים בעוד עשור ביחס לכ- 320,000 היום, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  

[4] ראו ה"ש 2, נתונים לפרק זה.

[5] על פי מחקר ירושלים למחקרי מדיניות, "התועלת הכלכלית מהעברת יחידות ממשלתיות לירושלים", מאת נדן פלדמן, אפריל 2018 (להלן- "מחקר מכון ירושלים, התועלת הכלכלית מהעברת יחידות ממשלתיות לירושלים") קיימות כיום כ-6360 משרות שיש להעבירן לירושלים. לצורך תוכנית זו הוערך מספר גבוה יותר, בשים לב לקצב גידול גם בתחום זה בעשור הקרוב.

[6] תחום ההיי-טק מורכב ממספר תתי תחומים המשתייכים לענפים כלכליים שונים, ראו סיווג 2011 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

[7] שכר ממוצע של 18,879 ₪, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נתוני מגמה לפי ענף כלכלי, פברואר 2018.

[8] מחקר ירושלים למחקרי מדיניות, "התועלת הכלכלית מהעברת יחידות ממשלתיות לירושלים",  מכפיל התעסוקה של 0.5, אומדן של כ- 100 מיליון ₪ וכ-3180 משרות חדשות. 

[9] הצבת יעד של הגדלת היצע החדרים ביותר מ-100% במערב העיר והכפלה שלהם במזרחה בתוך עשור (כ-18,000  חדרי מלון ואכסניה וכן כ-6,000 דירות להשכרה קצרת טווח עד 2028). זאת על ידי הסבת ייעודי קרקע ממגורים למלונאות, הקלה במיסים ואגרות, סיוע במימון, ליווי למיזמי תיירות ותמיכתה ההשקעות הפרטיות בהשקעות תשתית ושיווק. 

 

[10] חברות גדולות שיפעלו מהעיר יאפשרו הגדלה מהירה של כמות המשרות, ובניגוד לחברות הקטנות, הם יהוו מענה לקליטה לתעסוקתית לצעירים שאך סיימו את לימודיהם בעיר, והם חסרי ניסיון מקצועי.

[11] axis mundi , לטינית: ציר העולם.

[12] בביסוס אסטרטגיית עיר הממשל- סביב חברות מחקר ומודיעין; דגש על חברות Computer Vision ו-IOT.

[13] מתוך "כלכלה עירונית- עיריית ירושלים", מידע מאת מינהל תכנון, https://www.jerusalem.muni.il/Municipality/Strategic/Work/Documents/a4.pdf

[14] על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל, 31.12.2016; נתון שטחי התעסוקה בתל אביב חושב על פי נתוני מינהלת קידום העסקים, חישוב לפי  גביית הארנונה לשנת 2014, וכן ראו:

 https://www.telaviv.gov.il/Forms/סוגיות%20מרכזיות.pd התוכנית האסטרטגית לעיר תל אביב, "פרופיל העיר- סוגיות מרכזיות", עמ' 134, המעמיד את היקף שטחי התעסוקה בעיר אף על נתון גבוה יותר -9.7 מיליון מ"ר.

[15] נספח ה' להסכם הגג לירושלים, אוגוסט 2018, "מתחמי תעסוקה – מועדים משוערים לשיווק" וכן מתוך "כלכלה עירונית- עיריית ירושלים", מידע מאת מינהל תכנון, https://www.jerusalem.muni.il/Municipality/Strategic/Work/Documents/a4.pdf. בין השאר, בין כלל השטחים הניתנים לתכנון ובינוי עבור תעסוקה: תלפיות- 1,317,0000 מ"ר; בית הכרם, קירוי בגין- 215,800 מ"ר; גבעת רם- 79,600 מ"ר; גט"י פסגת זאב- 264,715 מ"ר; גבעת שאול- 600,000 מ"ר; גבעת שאול ד'- 116,000; הרחבת הר חוצבים וגן חוצבים- 178,247 מ"ר; רוממה- 75,000 מ"ר; הרחבת גן טכנולוגי  מלחה- 29,200 מ"ר; תוכנית מתאר מערב העיר- 1,200,000 מ"ר; משולש עטרות- 400,000 מ"ר; קרית יובל ורכס לבן- 85,870 מ"ר; צומת הגבעה הצרפתית – 40,000 מ"ר; פרויקט הכניסה לעיר –460 אלף מ"ר (מתוך 1.5 מיליון מ"ר)

 

[16] ובכך יגדל היחס בין שטח תעסוקה לתושב מכ-3.7 לתושב למ"ר ל-4.87 לתושב למ"ר.

[17] בתחום התעשייה, שירותים העסקיים והפיננסים קיים גידול עקבי בגודל השטח לעובד וזאת בשל השיפור הנדרש ברווחת העובד ובסביבת העבודה, יש להעריך שטח של 30 מ"ר ברוטו לכל עובד בענפים אלו. מתוך נתוני תכנית מתאר מקומית ראשון – לציון, לשנת 2030, פרק 6 -תעסוקה ומסחר, עמ' 255. יוער כי החישוב נערך על צד המינימום, וככל שמדובר בענפי תעסוקה אחרים, הרי ששטח הברוטו לעובד יכול להשתנות ואף לרדת, ובכך לייעל את התוכנית כלכלית. 

[18] מחקר ירושלים למחקרי מדיניות, "התועלת הכלכלית מהעברת יחידות ממשלתיות לירושלים"; אל מול יעד המהלך ראשון, לבינוי של כ-1,000,000 מ"ר שטחי תעסוקה, נלקחו בחישוב כ- 750 אלף מ"ר לתשלום ארנונה מסחרית; הערכה לפיה לכל הפחות 450 אלף מ"ר מתוך היקף זה יסווגו תחת תעריף תעשייה ועל פי ממוצע של 100 ₪ למ"ר (משתנה בהתאם לסיווג אזורי א-ג, 83 ₪ -138 ₪); 250 אלף מ"ר יסווגו תחת תעריף של משרדים ומסחר, כ- 333 ₪ למ"ר, נתוני תעריף הארנונה של עיריית ירושלים-

https://www.jerusalem.muni.il/Residents/MunicipalityServices/PropertyTax/Pages/ArnonaRates.aspx

[19] http://www.jda.gov.il/template/?Pid=73, הרשות לפיתוח ירושלים, מענקים לבנייה/ הרחבה של בתי מלון.

[20] ראו סקירה מקיפה אודות מכשיר פיננסי זה, והמלצה ליישמו בישראל, מאת מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות, "איגרות חוב מוניציפאליות בישראל?", מאת נחום ביגר וסטיבן פלאוט, ירושלים, ינואר 1997.

 

[21] מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, "הפוטנציאל הכלכלי והחברתי של יציאת נשים ערביות בירושלים לעבודה", פברואר 2018, ימית נפתלי ויובל שיפטן.

[22] ראו מחקר מכון ירושלים, ה"ש 2.

שתף

תוכנית ברקוביץ

תוכנית ברקוביץ להורדה

לקבלת התוכנית במייל השאר פרטים

לקבלת התוכנית בדואר השאר פרטים

סגירת תפריט