פיתוח כלכלי

פיתוח כלכלי

כלכלת ירושלים, כעיר הגדולה ביותר בישראל, עומדת במרכז חזונה של התעוררות. כלכלה חזקה ודינמית מהווה מפתח רב עוצמה לשמירה על מעמדה של ירושלים, לשמירה על חוסנה החברתי-פלורליסטי ולעתידה כעיר ציונית, צומחת ומשגשגת. התעוררות תציב לנגד עיניה ארבעה יעדי פעולה מרכזיים בתחום הפיתוח הכלכלי :

  1. גידול בתעשיית ההייטק ובהשקעה בפיתוח יזמות כבר במערכת החינוך;
  2. קידום העסקים הפרטיים; הרחבת נוכחות יחידות ממשל בעיר;
  3. הגדלת שטחי תעסוקה;
  4. פיתוח תחום התיירות באפיקים חדשים.

הצעדתה של ירושלים קדימה בכל אחד מאפיקי הפעולה הללו יבטיח לירושלים עתיד כלכלי טוב וחזק יותר.

 

ירושלים- כלכלה של יזמות וחדשנות

תחום הטכנולוגיה וההייטק הינו אוניברסלי, חוצה מגזרים ואוכלוסיות ובעל ערך מוסף גבוה במערך פיתוחה הכלכלי של העיר. בירושלים קיימים מוקדים טכנולוגיים מובילים ברמה בינלאומית כגון האוניברסיטה העברית (מדעי המחשב, מדעי החיים, מינהל עסקים ועוד) ; מרכזים רפואיים  מחקריים; דירוג עולמי גבוה (בקבוצת מקום 21-25 בעולם) כאקו סיסטם לפיתוח יזמות וכלכלה יצירתית,;  עוגנים כחברות כמו אינטל, מובילאיי ועוד.

 

התעוררות תפעל להזנקת תחום ההייטק בעיר. כיום פועלות בעיר כ-650 חברות טכנולוגיה, מתוכן כ-550 חברות סטרטאפ בתחומי ההייטק והביוטק. התעוררות תפעל לגידולן של החברות ולהעלאת אחוז החברות הבינוניות והגדולות בעיר. זאת, בשלושה ערוצים מקבילים:

 

העלאת אחוז ההון אנושי הטכנולוגי בעיר מכלל האוכלוסייה העירונית;

תהליך זה יהווה בסיס לשינוי עמוק במצבה הסוציו אקונומי של העיר; לשינוי בקלסטר התעסוקה העירוני; טריגר להבאת חברות גדולות לפעילות בעיר; ליצירת הזדמנויות לאוכלוסיות מוחלשות ולמיתוג חדשני של העיר.

 

דחיפה ופיתוח של סצינת היזמות הירושלמית;

בשנים האחרונות צמחה בירושלים קהילה טכנולוגית מרשימה. מאות סטרטאפים חדשים נפתחו בה וחברות רבות בצעו קפיצת מדרגה. התהליך זכה להכרה בינלאומית ויצר מומנטום ייחודי ודוגמא להצלחה בסביבה עירונית חברתית מורכבת ומגוונת. 'המודל הירושלמי' מעיד על הוכחת התכנות להמשך ומהווה בסיס לצמיחה כלכלית מתמשכת.

 

פעולה מכוונת וארוכת טווח להבאת חברות בינלאומיות לירושלים.

ירושלים זקוקה לעוגני תעסוקה גדולים, חדשניים ומובילים – עוגנים שיצרו בה הזדמנויות חדשות, במסות גדולות של אלפי משרות חדשות. ירושלים מציעה הטבות ויתרונות כלכליים שאין לאף עיר אחרת בישראל. פעולה משולבת של איתור, שיווק פרואקטיבי וייעוץ מקצועי יכול להביא לירושלים חבורת בינלאומיות גדולות שישנו בה את מפת התעסוקה.

שלוש זרועות אלויביאו להגדלה משמעותית בהכנסה הממוצעת לנפש;למשיכה ושימור אוכלוסייהחזקה; למיצוב ירושלים בתודעה הציבורית במובילה בחדשנות כלכלית.

 

כל זאת, על פי עיקרי מצע שלהלן.

 

תשתית רחבה להשכלהטכנולוגית וחינוך ליזמות–התעוררות תפעל לבנייה ארוכת טווח של הון אנושי בתחומים טכנולוגיים כגון: מדעים, תיכנות, יזמות וחדשנות, רובוטיקה, עיצוב וניהול מוצר, ניהול מערכי מיחשוב ארגוניים ועוד.  התיגבור יכלול תוכניות מיוחדות משלב בית הספר היסודי וכן תוכניותהסבה מיוחדות למיגוון אוכלוסיות מהסקטורים השונים בעיר.

 

הקמת מינהלתירושלים לשיווק וקשרים בינלאומים– המהלך האסטרטגי של בניית כלכלה המבוססת באופן משמעותי על חברות הייטק בינוניות וגדולות מצריך דגש לא רק על פיתוח יזמות מקומית או על יצירת הון אנושי טכנולוגי מוביל, אלא גם על הבאת חברות בינלאומיות לפעול בירושלים. הבאת חברות כאמור מחייבת תפירת חבילות עיסקיות ומקצועיות מותאמות במדויק לצורכיהן של חברות אלו. ובעיקר- עבודת שיווק פרואקטיבית יוזמת, חוצת עולם. המינהלתתפעל ל-

 

  • מיתוג העיר כעיר תוססת, המשלבת באופן יחודי תשתית הסטורית עם חדשנות עיסקית-טכנולוגית, אוכלוסיה יזמית ומגוונת והנהגה בעלת חזון כלכלי חברתי.
  • שיווק מקצועי וממוקד של הטבות העיר במטרה לבנית נוכחות של חברות וגופים משמעותיים בעיר.
  • בניית קשרים בינלאומיים ושיתופי פעולה תוך מינוף מעמדה המיוחד של העיר;
  • עידוד מוטיבציות ואינטרסים בקרב חברות בינלאומיות לטובת הקמת חברות ומרכזי מחקר ופיתוח בעיר.

 

מינוף מוקדים קיימים בעיר לפעולה משולבת ומכוונת לפיתוחה הכלכלי: יצירת תכניות משותפות ותקשורת הדדית שייצרו הזדמנויות שיתופי פעולה ותיאום ברמה העירונית (אוניברסיטה ומיכללות, חברות משקיעים ועובדים באקו-סיסטם הטכנולוגי, תעשייה, אומנות, ממשלה, בנק ישראל, הדסה ועוד).

 

מיקוד בסקטור/ים טכנולוגייםבתחומי תעשייה שבהם נוצרה וקיימת כבר התמחות ואליהם יופנו משאבים ויכולת העמקה.  בסקטורים אלו (כגון: רכב אוטונומי, Computer Vision, ,AIHealth Care, BioTech ו- Medical Devices)  קיימת התמחות מובהקת ומובילות בינלאומית הנובעת מרמת האוניברסיטה העברית ודירוגה הבינלאומי וכן נוכח קיומן של גופים טכנולוגיים שונים. התמחות זו תשומר ותפותח בין היתר ע"י יישום פיילוטים בעיר במערכות ומוסדות הפועלים בה (תחבורה, בתי חולים, גופים ממשלתיים ועוד), עידוד וחינוך טכנולוגי מתאים.

 

הקמת בניני משרדים אטרקטיביים ומתחמי משרדים משותפים שיפעלו בחללים בלתי מנוצלים לחיזוק והקמת קהילות מקצועיות ומקומות תעסוקה בשכונות.מרכזים אלה יוקמו באזורים המאפשרים נגישות ושיתוף בין אוכלוסיות מגוונות בעיר יחד עם חיבור ישיר לחברות טכנולוגיות ונותני שירותים רלוונטיים. תהליך זה יתבסס בראשיתו על אזורים בעלי ביקוש גבוה לתעסוקה מסוג זה ויתרחב בהתאם לפיתוח ולדרישה.

 

מיפוי עובדי הייטק שעובדים בחברות מחוץ לעיר לעידוד הקמת שלוחות בעיר שיאפשרו חלופות תעסוקה אטרקטיבית בעיר, ישמרו הון אנושי קיים, ימנעו מעבר עובדיםלמרכז וייצרו במקביל בסיס לפעילות משמעותית של חברות אלו בעיר.

 

חיזוק ארגונים בחברה האזרחית והעיסקיתבעיר– ע"י תקציבים ומשאבים נוספים לארגונים בחברה האזרחית מכל המגזרים אשר הוכיחו עצמם בפעולה ובתרומה להתפתחות האקו-סיסטם הטכנולוגי וכמתווכי פעולה וקשר אפקטיביים בינו  לגופים העירוניים, וע"י חיזוק משקיעים הבוחרים למקד את פעילותם בעיר (כגון Ben Wiener, גון מדווד,JVP  ואחרים).

 

קידום מאיצים למגזר השלישי ולארגוני אחריות חברתית שקיימים בעיר (כגון שלווה, יד שרה עזר מציון ונוספים) – לחיזוק היזמות בהם ולשילוב טכנולוגיה במענה המוצע על ידם תו"כ יצירת מודלים עסקיים, עצמאיים וברי קיימא.

 

 

ירושלים – עיר הממשל

 

התעוררות תפעל לחיזוקה של ירושלים כעיר ממשל, במימוש מלוא הפוטנציאל "הבירתי" של ירושלים כבירת ישראל. זאת, להגדלת התפוקה הכלכלית העירונית; להעלאת רמת הכנסה של משקי הבית בעיר ולהגדלת מנגנוני השיתוף האיכותיים של ידע ומידע, בחיבורי הון אנושי  מוביל ובהקמת מוסדות איכותיים. כל זאת, יביא גם לחיזוק דימויה של ירושלים, להגדלת היקף השפעתה ועוצמת הפעילות המתרחשת בה. חיזוק עיר הממשל, על יתרונותיה ככזו, ישפיע על מעמדה בזירה הלאומית וכן על מיצובה בעולם. כעיר בינלאומית מן המעלה הראשונה. לכל אלו קשר הדוק ואינהנרטי לחוסנה הכלכלי של העיר.

 

העברת משרדי ממשל לירושלים

השירות הציבורי הינו תחום התעסוקה המרכזי בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל ומקום מושבם של מוסדות ממלכתיים וציבוריים רבים, זאת מכוח חוק יסוד: הממשלה והחלטות ממשלה שנתקבלו בעניין, כבר בשנת 2007.ריכוז פעילותה של הממשלה בעיר הבירה הוא אמצעי מרכזי לחיזוק מעמדה, לא רק בחשיבות הלאומית המוקנית לה אלא גם בהשפעה החיובית הכלכלית שיש למגזר הציבורי על ערי הבירה בהן הוא פועל. אולם, למרות שמשרדי ממשלה וגופים ציבוריים חייבים לפעול בירושלים, ישנן כיום  165 יחידות ממשל שצריכות לפעול מתוך ירושלים אך אינן פועלות בה – המשמעות היא שאלפי משרות בסקטור הציבורי נגרעות מירושלים. בכך, נלקחים מכלכלת העיר, כל שנה, כ-200 מיליון ₪, מצריכת שירותים ומוצרים וכ-50 מיליון ₪ מארנונה שנתית. כמו כן, למעלה מ- 10,000 משרות איכותיות ביותר, מובילות, מגוונות ואטרקטיביות ביותר נלקחות משוק התעסוקה הירושלמי, בכל יום שיחידות ממשל עוברות על החוק ומפרות את החלטות הממשלה בכך שאינן פועלות מירושלים.

 

כמו כן, ברי כי הכנסותיהם של עובדי המדינה במשרות בכירות – אלו האמורות לאפיין את המערכת הממשלתית שצריכה לפעול מהעיר- יביאו לגידול ישיר בהוצאות משק הבית. בעוד שהשכר הממוצע במשק הינו כ- 9700 ₪, השכר הממוצע של עובדי מדינהעומד קרוב ל-17,000 ₪. על כן, גם לפיכך מעבר משרדי הממשל לירושלים יחזק באופן משמעותי את חוסנה הכלכלי של העיר.

 

הנה כי כן, לכך תהיה השפעה עצומה גם במעגלים רחבים יותר, בפיתוח המגזר הפרטי בעיר. זאת, בעידוד גופי מגזר פרטי שונים לפתוח שלוחות בעיר, סניפים חדשים, ולמקם בה פונקציות מטה והנהלה.

 

לכן, התעוררות תפעל ציבורית,  תקשורתית ומשפטית – בכל הכוח ובכל החזיתות- לקיום החלטות הממשלה, עד להעברתן של כל היחידות הממשלתיות לפעילות בתוך העיר.

 

עיר-ממשל; קשרי גומלין

התעוררות תפעל להפיכת ירושלים לעיר מובילה בשירותים תומכי ממשל. זאת, בתחומי חברות לובינג, המחקר והייעוץ אסטרטגי ובכך תגדיל את היצע המשרות האיכותיות בעיר ותגדיל את מעגל ההכנסה העירונית, התחומי התיירות, המלונאות וההסעדה.

 

התעוררות תפעל לסינרגיה חיובית בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי, השלישי והחברתי. זאת, תוך חיזוק ומימון עירוני של גופים ויוזמות הפועלים ליצירת מערך קשרים הדוק ועקבי בין גורמי הממשל לזירה העירונית. ולנצל את הקרבה הגאוגרפית של גורמי הממשל לטובת ירושלים.זאת, באופן שיצור זמינות של שיתוף בידע ומידע- משאבים, חיבורים, מחקרים- בין גורמים בזירה העירונית לגורמי ממשל; בין יוזמות עירוניות לתפיסות מערכתיות; בין ה"מוחות" ירושלמים לקובעי מדיניות כלל ארציים. לקיומה של השפעה תדירה, מפרה ויצירתית. כך, בקשר עם המוסדות האקדמים הפועלים בעיר, עם יוזמותכלכליות – חברתיות ומהלכים חברתיים –ערכיים המתגבשים בה. התעוררות תפעל לעידוד מנגנונים קרובים והדוקים של שיתוף ידע ומידע, גם בתחומי מחקר ופיתוח, מנגנונים אשר יבססו סטנדרטים של מצויינות בתחומי פיתוח ויזמות עסקית, ויעודדו גם בכך את הצמיחה הכלכלית.

 

הזירה הבינלאומית

התעוררות תפעל לחיזוק דימויה הבינלאומישל ירושלים כעיר ממשל. להפיכת ירושלים לזירה החמה ביותר של שיח ממשל, חברה ופוליטיקה. ירושלים תארח כנסים בינלאומיים יוקרתיים בתחומי ממשל מובילים- תקשורת, בריאות, חינוך, צבא ועוד;  ירושלים תדחף ותקדם יזמויותופיילוטים של חברות ירושלמיות בתחומי ממשל –חברה -אורבניות בעלי פוטנציאל לבשורה בקנה מידה עולמי. ירושלים תהווה מקום לחיבורים יזומים, מקצועיים וענייניים, בתחומי הכלכלה המובילים בעיר, במגזר השלישי ובאקדמיה מול מדינות זרות.

 

 

עושים עסקים בירושלים!

%65 מכלכלת ישראל מתבססת על עסקים הקטנים והבינונים.ירושלים יכולה להרוויח רבות מקידומם, הן מבחינת כמות התעסוקה שהם מייצרים, הן מבחינת טיב התעסוקה והן מבחינת הקשר של עסקים מסוג זה עם הקהילה והחברה.התעוררות פעלה רבות ותמשיך לפעול לקידום עסקים קטנים ובינוניים על ידי שיפור השירות העירוני הניתן להם, מתן תמיכות, תמריצים ותשתיות, עידוד וטיפוח יזמות ועידוד התאגדות של בעלי העסקים. כל זאת, באפיקים הבאים:

 

מיתוג מחדש של ירושלים כעיר כדאית לעסקים- "עושים עסקים בירושלים". מיתוגה של ירושלים כעיר עם פוטנציאל עסקי גדול ע"י שיווק היתרונות היחסים שלה (עיר יצירתית עם הון אנושי מגוון, עיר עם תיירות גדולה, מספר התושבים גדול, עיר ממשל ועיר של מגזר שלישי), אשר מקדמת עסקים ומסייעת להם להצליח. עיר שנכון וכדאי להשקיע בה.

 

הגדלת כוח הקניה מעסקים ירושלמים בעולם- הקמת אתר למסחר בין לאומי; יצירת קשרים עם ערים תאומות; שיתופי פעולה שונים עם קהילות אוהדות;עידוד עסקים להקמת אתרים עצמאים שיונגשו למסחר עולמי באמצעות הכשרות; הצגת העיר בירידים וכנסים רלוונטיים של תיירות, אמנות, דת ותרבות ותחומי מסחר אחרים.

 

עידוד והעדפה של עסקים ירושלמים– הרחבת החלטת מועצת העיר להעדפה ירושלמית גם בתאגידים העירונים.הרחבה ההחלטה להעדפת ירושלמים גם למוסדות עוגן.הנגשת מכרזים עירוניים לעסקים;חיבור בין עסקים קטנים כדי לעודד הגשות למכרזים ואת היכולת לעמוד בתנאים; לטייב הכשרה ומתן יעוץ לקראת מכרזים עירוניים.

 

 

הקמת קרן לעסקים קטנים בירושלים לזמן משבר ביטחוני– הרגישות הביטחונית בעיר מחייבת תוכנית מגירה סדורה לתמיכה בעסקים למתן פיצוים במידת הצורך בכדי למנוע קריסה כלכלית בעיר בזמנים אלה.

 

חיזוק עסקים בתעשיההמסורתית ע"י הנגשת טכנולוגיה מתקדמת  –קידום התעשיות המסורתיות ותמיכה בהם ע"י עידוד חדשנות ומימוש תוכניותלשתוף פעולה עם תעשיית ההייטק והיזמות המתפתחת בעיר. בדרך זו יחלחלו חדשנות, דרכי פעולה וטכנולוגיות חדשות למגזרים הזקוקים לכך, יתפתחו שירותים ותעשיות משלימים באופן מתואם  ויוגברו הסולידריות והמעורבות בפיתוח הכלכלי של מגזרים המודרים כיום מהתפתחות זו.

הפחתת הנטל הכלכלי על העסקים– קידום הקלה משמעותית בארנונה העסקית והוזלת אגרות עירוניות ליצירת תחרות וכדאיות כלכלית לפתיחת עסקים בירושלים.

 

הפחתת הנטל הבירוקרטי על העסקים– קיצור הליכי הרישוי לעסקים והקמת המרכז האחיד לשירות עסקים (הרחבת מודל ה- one stop shope לכלל נותני השירותים העירונים והחיצונים לעירייה). ייבחנו רפורמות ורענון תהליכים, טכנולוגיות עיר חכמה ואמצעים דיגיטליים אחרים כחלק מהאמצעים להשגת מטרה זו.

 

הקמת קרנות ותמריצים לעסקים חדשים מתחום הכלכלה היצירתית (תיירות, אומנות, חיי לילה וקולינאריה)- קרן ממשלתית/ עירונית שתעניק תמריצים לעסקים חדשים בירושלים בתחומים של כלכלה יצירתית בדומה למודל הקיים היום למגזר ההייטק בהרל"י.

 

הגברת הפעילות העסקית בשכונות– המשך קידום הפרוייקט לשדרוג המרכזים המסחריים לשכונות נוספות, טיפול בתשתיות השכונתיות באזורי המסחר השכונתיים (ניקיון, שדרוג פיזי), מינוי רכזי עסקים במנהלים הקהילתיים, קידום אירועי תרבות בשכונה בשיתוף העסקים, ובניית פלטפורמות לחיזוק הקהילה העסקית בשכונה.

 

חיזוק תחום התקשורתבירושלים–דרישה להעברת ערוצי התקשורת לירושלים, העדפת משרדים מקומיים מתחום התקשורת ועידוד חברות יח"צ גדולות לעבור לירושלים או להקים שלוחה בעיר.

 

תיירות בירושלים- לא מה שתכננתם

תיירות היא מנוע צמיחה חשוב לכלכלה המקומית המועיל לעיר גם מבחינה תרבותית והמוניטין שלה והיא אף יכולה לתרום לקידום יציבות בטחונית. כעיר היסטורית קדושה וכנקודת מפגש בין מזרח ומערב יש לירושלים פוטנציאל תיירות חוץ ופנים עצום שכיום ממומש רק בחלקו מסיבות הכוללות בין היתר את היצע תשתיות התיירות בעיר והמצב הביטחוני. להגדלת מספר התיירים המגיעים לעיר  ומספר הלילות שהם שוהים בה יש ערך רב, אך צמיחה כזו צריכה להיות במימדים התואמים את יכולותיה של העיר באופן שלא יפגע במרקם החיים של תושבי העיר. פרק זה עוסק בתחומי ויעדי הפעילות המרכזיים בתחום התיירות.

 

 

פיתוח בצד שמירה על מרקם חיים מקומי (הרבה תיירים, רק לא יותר מדי)

מטרת העל של תחום התיירות בירושלים צריכה להיות גידול של עשרות ומאות אחוזים במספר המבקרים בירושלים בעשור הקרוב. עם זאת, גידול כזה חייב להיות מבוקר ומותאם על מנת להבטיח כי עלייה בתיירות לירושלים לא תבוא על חשבון חיי היומיום שלתושבי העיר. מינוף מוצלח של פוטנציאל תיירות כמנוע להתחדשות וצמיחה עירונית כדוגמת המתרחש בברצלונה או בודפשט צריך להיות מודל יעד לירושלים שתהיה נשכרת  באופן ישיר ועקיף מעלייה כזו בהיקף התיירות נכנסת. תוך צמצום ככל האפשר של הפגיעה  באורח החיים ובצביון המקומי.

מינוף מוקדי המשיכה הקיימים של ירושלים חייב להתבצע באופן שמגן עליהם מפני אובדן האותנטיות שמלכתחילה הפכה אותם למוקד משיכה. שוק מחנה יהודה הוא דוגמא בולטת לאתר בו תהליכי הג'נטריפיקציה והתיירות מתקרבים לשלב בו הם עשויים לכרות את הענף עליו הם יושבים. גם עין-כרם היא דוגמא למקום המקיים מתח מורכב בין הקסם המקומי והתיירות שנמשכת אליו ומאיימת לפגוע בו. על אף  הרצון הרב להגדיל את מספר התיירים בעיר העתיקה, איננו רוצים כי היא תהפוך לונציה- עיר בה מתקיימים מעט מאוד חיים שאינם תלויים בתיירות. אפיקי הפעולה בתחום זה כוללים:

 

פיתוח תשתיות התיירות בדגש על הגדלת מספר מקומות הלינה בעיר.הצבת יעד של הגדלת היצע החדרים ב-150% במערב העיר והכפלה שלהם במזרחה בתוך עשור (כ-18,000 חדרי מלון ואכסניה וכן כ-6,000 דירות להשכרה קצרת טווח עד 2028). זאת על ידיהסבת ייעודי קרקע ממגורים למלונאות, הקלה במיסים ואגרות, סיוע במימון, ליווי למיזמי תיירות ותמיכתה ההשקעות הפרטיות בהשקעות תשתית ושיווק.

 

הארכת משך השהות בירושלים ופיזור תנועת התיירים. כיום מתמקדים מרבית המבקריםבמרבית הזמן באגן העיר העתיקה– דבר שיוצר עומס במוקדי התיירות מחד ומיצוי מהיר אך חד מימדי של הביקור בירושלים. יש צורך בתכנון מרחבי ושיווק שמטרתם לפזר את המבקרים בעיר בין מוקדי משיכה נוספים (כגון ציר יפו, מרכז העיר, נחלאות והשוק, המושבה הגרמנית, מוסררה ואזור התפר, השכונות הערביות הפנימיות והשכונות החרדיות וכן קריית המוזיאונים ואף מתחם הכניסה לעיר המתחדש), ועל ידי כך להגדיל את מספר הלינות בעיר מבלי להגביר את העומס על האטרקציות הראשיות שלה.

צמצום תופעת מבקרי היום בעיר.כמות מבקרי היום שאינם לנים בירושלים נמצאת בעלייה אך ערכם הכלכלי והתדמיתי בעבור העיר אינו גבוהמה גם  שהם תורמים לעומס והצפיפות באתרים המרכזיים. פיתוח היצע רחב של פעילות תיירותית בצד הפחתת עלויות הלינה בעיר יכול לבלום את התופעה, אך ייתכן והמשך המגמה הנוכחית יוביל להכרח בהגבלות רגולטוריות על מבקרי יום (כגון אגרת ביקור בעיר העתיקה).

 

בקרת שוק הדירות להשכרה לטווח קצר (Airbnb). תחום דירות ההשכרה (Airbnb) בירושלים נמצא בנסיקה והוא דרך יעילה להגדיל את היצע הלינה בעיר וכן להציע חווית תיירות קרובה יותר לשטח לעומת בתי מלון. עם זאת, זוהי תופעה שלהתפתחותה  השלכות על שוק הדיור המקומי ולפגיעה בתושבים:לפיכך יש צורך לווסת את  הסבת דירות המגורים לדירות תיירים באמצעות כלים רגולטורים ובמקביל, לעודד הסבת דירות מגורים המשמשות כיום כמשרדים באזורי העיר הפנימית לדירות תיירות עם הגדלת היצע שטחי המשרדים בעיר. בנוסף, השכרה נקודתית של דירות סטודנטים יכולה לספק מענה לצורך במיטות בעיר בעונות שיא בהן על פי רוב יש חופשה מהלימודים.

 

פיתוח תשתיות ושירותי תיירות במזרח העיר. ראה להלן.

 

שיווק והסיפור התיירותי של ירושלים: זו לא חופשה, זו חוויה רוחנית

האופן שבו מוצגת ירושלים לתייר והציפיות עמן הוא מגיע לעיר חייבים לעבור התאמה כדי  להרחיב את כמות התיירים הנענים להצעה לבקר בעיר. על העיר להציע למבקר את עברה ההיסטורי המונומנטלי מצד אחד אך לא פחות מכך את ההווה והמרקם האנושי שלה. על ירושלים להימנע  מקידום אטרקציות מלאכותיות הזרות לרוחה ומהות המשיכה אליה, דוגמת אירוע "פורמולה 1" המקדם מפגש שטחי עם העיר. הקהלים השונים, פנים וחוץ, מערב ומזרח, הפוקדים את ירושלים מחייבים קיום אסטרטגיות שיווק שונות אך המכנה המשותף שלהם הוא שביקור בירושלים אינו רק עניין או הנאה אלא חוויה בעלת עוצמות רגשיות.

 

תיירות חוץ מערבית:הקונפליקטים של העיר הם מה שהופך אותה למעניינת. ירושלים מעניינת מבחינה היסטורית אך גם מבחינה תרבותית בשל המפגש בה בין עיר היסטורית קדושה לעיר מודרנית שעומדת על התפר בין העולם המערבי והערבי עם מרקם רחב של אוכלוסיות שפות ושונות תרבותית.

 

תיירות פנים: חידוש שלוש הרגלים. העניין ההולך וגובר בחברה הישראלית ברוחניות והתחדשות יהודית מציב את ירושלים בעמדת יתרון גדולה, במיוחד בתקופת החגים בה היצע ואיכות אירועי התרבות בעיר הם ללא תחרות. מינוף שיווקי של היתרון הזה יכול להחזיר את מסורת העלייה לרגל לירושלים בשלוש הרגלים (לנושא התרבות האלטרנטיבית הירושלמית ראו דיון נפרד).

 

תיירות כנסים. המאמצים של הרל"י בשנים האחרונות בתחום הכנסים הנערכים בעיר נושאים פרי ניכר ודומה כי שני האפיקים הפוריים ביותר הם כנסים רפואיים וכנסים תיאולוגיים. יש מקום להרחבה גם לכנסים בתחומים כמו טכנולוגיה ומימשל כפי שהוכח בשנה האחרונה.

 

תיירות חוץ לא מערבית: הוזלת עלויות. השקעה בשיווק לקהל צלייני ככל הנראה אינה עומדת בקריטריונים של עלות\תועלת ועיקר המאמץ בהקשר קהל יעד זה צריך להיות בהפחתת עלויות המהוות את החסם העיקרי בפני צמיחת הפלח הזה.

 

פיתוח תיירות במזרח העיר

קידום תשתיות ותעשיית התיירות במזרח ירושלים יכול לספק מענה פורה לתיירות עממית דלת-תקציב או כזו המחפשת חוויה שאינה מערבית, תוך הגדלה חשובה של היצע התעסוקה עבור תושבי מזרח העיר. ירושלים מפסידה כיום תיירים המגיעים ומתאכסנים בבית לחם ובערים פלסטיניות אחרות בשל היכולת שלהן להציע עלות שהות נמוכה באופן משמעותי. מערב ירושלים לא תוכל להתחרות עם בית לחם בשל הבדלים בעלות התשומות, אך ייתכן ומזרח ירושלים תוכל להתמודד על פלח המבקרים מוגבלי-התקציב אם יפותחו בה תשתיות תיירות מתאימות והיא תוכל להציע נגישות מהירה וגבוהה לאגן הקדוש, לעיר המערבית, למרכז הארץ ולשטחי הגדה.

 

  • יישום מדיניות תכנון המאפשר פיתוח של מתחמי תיירות: מלונות, שירותים ומסחר.
  • שיפור הנגישות התחבורתית אל וממזרח העיר.
  • עידוד יוזמות מקומיות והשקעות חוץ בתיירות באזור.
  • עידוד פעילות של גופי הכשרה והשמה בתחום התיירות במזרח העיר.

 

תרבות מקומית ואלטרנטיבית

התרבות המקומית הירושלמית חשובה לירושלים במה שהיא מציעה לתיריים ובמה שהיא מציעה לתושבי ירושלים כאחת.. פעילות תרבותית עצמית החל מרמת אמנות הרחוב ועד להשתתפות בפסטיבלים מאורגנים היא גם מוקד משיכה לתיירים ולתושבים צעירים. טיפוח התרבות המקומית העצמאית צריך להיות מוקד חשוב של פעילות פיתוח תיירותי (ראו גם פרק תרבות במצע).

צמיחה מלמטה, יוזמות מקומיות ולא אירועים גרנדיוזיים. אנו מאמינים כי המדיניות הטובה ביותר לעידוד תרבות ואמנות מקומית היא כזו שיוצרת אפשרות עם מינימום התערבות. תנאי התמיכה בתרבות צריכים להיות כאלו המאפשרים יוזמה עצמאית ויצירתית בתחומי התרבות והתיירות. המשאבים העירוניים צריכים להיות מוטים הרחק מאירועי סרק גדולים ואל עבר יוזמות מקומיות.

סימון הדרך. ניסיון העבר בירושלים מלמד כי אירועי תרבות מאורגנים מורים את הדרך ליוזמות ופעילות עצמאית של אמנים ועסקים. ההשקעה התרבותית צריכה לפיכך לסמן מרחבים בעלי פוטנציאל לא ממוצה ולהשתמש בכלי התרבותי על מנת להפיח בהם חיים.

 

ניקיון אתרי התיירות: יחד עם שאר העיר

רמת הניקיון והתחזוקה של אתרי התיירות בעיר זוכה לביקורת רבה מצד תיירים ואנשי מקצוע בתחום והיא מהווה פגיעה בתיירות לירושלים. על אף החשיבות הרבה שיש להשקעה בניקיון אתרי התיירות, ניקיון הסביבה של תושבי העיר אינו פחות חשוב, ועל כן המאמץ לשיפור רמת הניקיון באתרי התיירות חייב להיות חלק מהמאמץ הכולל לשפר את רמת הניקיון והתחזוקה  בעיר.

 

תעסוקת חרדים

שיעור האוכלוסייה החרדית בישראל צפוי להגיע בשנת 2034 ל-34%.מדובר בגידול דמוגרפי עקבי, שיש לו כמובן גם השפעה כלכלית על אוכלוסייה זו ועל המדינה בכלל. לפיכך תופסת סוגיית התעסוקה של החרדים בעשור האחרון מקום מרכזי הן בשיח הציבורי והן בקרב מעצבי מדיניות- לא כל שכן בירושלים. בירושלים חלה בשנים האחרונות עליה של כ-15% בתעסוקת חרדים אך מגמה זו הואטה לאחרונה.התעוררות עוסקת בתחום שילוב החרדים בחברה הכללית מזה שנים, ובקדנציה הקרובה התעוררות תפעל בעיקר לשילוב רחב יותר של חרדים בפיתוחה הכלכלי של העיר בשת"פ עם מובילים במגזר ותוך כיבוד אמונותיו ומנהגיו. זאת, תוך דגש על ההיבטים הבאים:

 

  • פתיחת מסגרות חינוכיות נוספות בירושלים המשלבות לימודי יסוד– ניצניה של מגמה זו כבר נראים בעיר ויש לחזקה ולהעצימה.

 

  • הענקת תמיכות למעסיקי חרדים בתחומי העיסוק בעלי מוביליות כלכלית וחברתית;

 

  • קידום אלטרנטיבות ללימודי האנגלית – לצורך התמודדות עם העדר שיעורי אנגלית במוסדות החינוך המקובלים של המגזר החרדי נפעל ליצירת מערך חוגי אנגלית עירוני במסגרות מינהלים הקהילתיים, כפעילות אחר צהריים מסובסדת.

 

  • פתיחת צהרונים בשכונות החרדיות- כדי לאפשר תעסוקה מלאה- ולא חלקית- של נשים חרדיותהמעונינות בכך , ובתחומי עיסוק שהם מעבר לתקרת הזכוכית.

 

 

  • בית ספר להכשרות- הקמת קמפוס יעודי להכשרות מקצועיות קצרות יחסית עבור הציבור החרדי, בתחומי טק מגוונים. קידום מסות של ציבור בעל הכשרה מקצועית בתחום מסוים גם יהווה יתרון משמעותי עבור חברות שיבחנו את ירושלים כמקום פעילותן הבא (ראו לעיל -תגבור ההשכלה הטכנולוגית וחינוך ליזמות).

 

פיתוח שטחי תעסוקה

התעוררות תפעל להגדיל בצורה משמעותית את כמות שטחי התעסוקה בירושלים, כדי ששטחים לא יהוו מחסום להגדלת כמות מקומות התעסוקה בעיר, וכדי להגדיל את הכנסות העירייה מארנונה עסקית.התעוררות תפעל לשדרוג איכות שטחי התעסוקה, ולקידום תהליכים תומכים בשדרוג המרחב הציבורי, כדי להפוך את שטחי התעסוקה לאטרקטיביים למשיכת חברות.התעוררות תפעל באופן ספציפי להגדלת שטחי המשרדים האיכותיים בעיר, ואת חללי המשרדים המשותפים, מתוך הבנה שמשרדים יאפשרו צמיחה של תעשיות עתירות ידע ובעלי מקצועות חופשיים ובעלי עסקים בעלי כושר השתכרות גבוה. התעוררות תפעל לחזק את תופעת המשרדים המשותפים מתוך ההבנה שהדבר מייצר סביבה מתאימה יותר מבחינה עסקית  לעסקים קטנים, למיזמים וסטארט-אפים בראשית דרכם ולעסקים הפועלים באופן ווירטואלי, והוא מתאים לאופי הקהילתי והיצירתי בירושלמים.

 

הר חוצבים

התעוררות תפעל לחזק את הר חוצבים, ולהמשיך לפתח אותו כאזור תעסוקת ההייטק המוביל בירושלים. התעוררות תקדם פתרונות תנועה (כביש 22) ותחבורה לאזור, שדרוג המרחב הציבורי, פיתוח מקומות מפגש ובתי קפה, פתרונות חנייה לגובה, עידוד נטוורקינג בקרב הקהילה העסקית בהר, וחדשנות טכנולוגית במרחב כאזור ייצוגי לאקוסיסטם הטכנולוגי בעיר.

 

מרכז העיר

התעוררות תמשיך להוביל חזון הוליסטי אורבני תוסס ויצירתי למרכז העיר ירושלים – לקידום העברת מוסדות בעלי משקל כמו בצלאל וקמפוס מנורה לאומנויות, חברות חדשות ומשרדים וחללי עבודה משותפים, לקידום קווי רכבת קלה נוספים, לקידום תחנה לרכבת מהירה מתל אביב במרחב , להמשך שדרוג רמת הניקיון והאחזקה, התחדשות עירונית וסביבתית, שדרוג תשתית ירוקה ועצים במרכז העיר, חידוש כיכרות ופעילות ליצירת הייפ במרחב הציבורי, קידום פלטפורמות לחיזוק עסקים קטנים ויצירת שגרת תרבות, פיתוח תיירותי מואץ.

 

גבעת שאול

התעוררות תפעל לקדם את אזור תעסוקה גבעת שאול. התעוררות תפעל להביא לשדרוג המרחב הציבורי באמצעות חברת עדן והשותפות עם המשרד לענייני ירושלים. התעוררות תפעל לקדם את קו הרכבת הקלה לאזור, פתרונות שאטלים, פתרונות  חנייה מתקדמים, ויצירת שטחים ציבוריים מזמינים.

 

תלפיות

התעוררות תפעל לשדרג את אזור התעשייה תלפיות לאזור work&shop. התעוררות תפעל לחזק את קהילת היוצרים והאמנים במרחב, להניע בינוי משרדים איכותיים באזור, לשדרג את המרחבים הציבוריים, להנגיש את העסקים הקטנים, ולקדם את קו הרכבת הקלה בפייר קניג, כל זאת תוך פגיעה מינימלית בעסקים הקיימים ובעובדים בהם אף שידרוגם ככל האפשר..

 

גבעת רם

התעוררות תפעל לקדם את כפר ההייטק בגבעת רם ואת אזור ההייטק גט"י רם ע"י הגדלתו  והרחבת  שטחי הבנייה בו,  ע"י פיתוח מודלים דומים באזור מכללה להנדסה ועוד.

 

מלחה

התעוררות תפעל לפתח את אזור התעסוקה מלחה, אולם לא באמצעות הוספת שטחי מסחר המשך פיתוח אזור התעסוקה מלחה יהיהביצירת שטחי משרדים, קליניקות וכדומה.שטחי מסחר חדשים יופנו לרחובות העיר ולא לתוך קניונים.

 

רובע הכניסה לעיר

רובע זה אשר הולך ונוצר באזור שבין בנייני האומה- התחנה המרכזית-גשר המיתרים-יד לבנים הינו רובע העסקים והבילוי משולב מגורים ובתי מלון העתידי של העיר והוא יהווה עם הפעלתו מוקד כלכלי וחברתי רב עוצמה ברמה הלאומית והעירונית.

התעוררות תלווה באופן צמוד את פיתוח הרובע כדי שיעמוד ביעדי הקמתו וכי איכלוסו בעסקים ובמוסדות יתרום באופן חיובי לתפיסה הכלכלית של עיר מבוססת תעשיות מתקדמות ושירותים איכותיים.