עולים

מצע עליה וקליטה

ירושלים היא העיר שקולטת הכי הרבה עליה ב10 שנים האחרונות. בשנים אלו, הגיעו לירושלים יותר מ30,000 עולים חדשים, רובם בארצות הברית וצרפת. העולים לירושלים מהווים נכס ערכי, אסטרטגי וכלכלי לעיר. ברמה הערכית, ירושלים כעיר בירתו של העם היהודי צריכה לדעת להכיל בתוכה גם את העולים מהתפוצות. כמו כן, מבחינה אסטרטגית ודמוגרפית, אוכלוסיית העולים שמגיעה לעיר באה ממניעים ציונים ועם מבט עולם מכיל יותר, מה שמאפשר לחזק את האוכלוסייה הציונית והפלורליסטית בעיר. ברמה הכלכלית, העולים לירושלים מגיעים עם יכולת לפתוח את דלתות הכלכלה המקומית לשווקים עולמיים, דרך הבנה בשפות ובתרבויות של ארץ מוצאם. מכל הסיבות האלו, התעוררות בירושלים רואה חשיבות רבה בקליטה מוצלחת לעולים המגיעים לעיר, כדי שלאחר תקופת הקליטה, הם יוכלו לעזור להוביל את העיר לגבהים חדשים.

פרק זה יעסוק במדיניות כוללת לגבי כל אוכלוסיית העולים, עם הבנה שתידרש גם התייחסות פרטנית לכל קהילה וקהילה על בסיס הצרכים הייחודיים של אותה הקהילה. בירושלים קהילות העולים המרכזיות הן: דוברי צרפתית, דוברי אנגלית, דוברי רוסית, יוצאי אתיופיה, ודוברי ספרדית.

בשנים האחרונות, עיריית תל אביב השקיעה משאבים בקליטת עולים ובשנים מסויימות, מספר העולים לתל אביב עלה על מספר העולים לירושלים. כמו כן, ירושלים נתפסת אצל עולים רבים כתחנה ראשונה בה הם נשארים למשך השירות הצבאי שלהם ולמשך לימוד באולפן בעברית. דווקא בשנים אלו ההשקעה בקליטת אותם עולים גדולה על התפוקה שהם נותנים לעיר, ולמרות שזאת השקעה שמוצדקת מבחינה ערכית, היא יכולה להיות גם מוצדקת מבחינה כלכלית אם נדע להשאיר את אותם העולים בעיר לטווח הארוך.

מטרות

  • קליטה מוצלחת לעולים לירושלים מכלל הארצות המוצא
  • השארת העולים בעיר ירושלים גם לאחר תקופת "ירושלים כתחנה ראשונה"
  • הנגשת השירותים העירוניים לאוכלוסיית העולים
  • יצירת מציאות למינוף היכולות והיתרונות של העולים וליצירת הצלחה עבורם
  • אינטגרציה של העולים בקהילה הירושלמית

נושאים מרכזיים

הנגשת המידע מהעירייה לעולים בשפות שלהם

אחת הבעיות המרכזיות לקליטה מוצלחת של עולים היא המחסום בשפה. למרות פתרונות שפותחו עם הזמן, כולל יכולת לבקש מתרגם בזמן קבלת שירות מהעירייה, רבים מהעולים לא יודעים על אותם פתרונות.

אנו מתכוונים לערוך סקר עומק שיבחון איזה חומרים מהעירייה נמצאים בשימוש רב אצל עולים מכל קהילה וקהילה, ולתרגם את החומרים האלו לשפת האם של העולים. כך, העולה יוכל בשנים הראשונות שלו בארץ לקבל את כל המידע מהעירייה בשפה האם שלו.

הסקר יוכל למקד את התעדוף של התרגומים הנדרשים וכך לאפשר בניית תכנית ריאלית וישימה להנגשת המידע העירוני לתושב דובר השפות.

אנו גם נמשיך לקדם את המנגנונים הקיימים שפותחו בשנים האחרונות כולל – תרגום האתר של העיריה לשפות, פתיחת דף פייסבוק ייעודי לכל שפה וקידומו בקהילות כמרכז מידע, אפשרות לתרגום בזמן מתן שירות, ליווי אישי בנושאים מסוימים לעולה בשפת האם שלו, ועוד.

הכרות בין העולים לבין המנגנונים העירוניים

העיריה כבר נותנת המון שירותים לעולים. שירותים אלו כוללים רכזי קליטה במנהלים הקהילתיים, עזרה בבחירת בתי ספר לילד העולים, סיוע במציאת עבודה, תכניות תעסוקה, עזרה ליזמים, ועוד.

לצערנו, רבים מהעולים לא נהנים מהשירותים האלו, למרות שהם צריכים אותם, מאחר ואינם יודעים על קיומם.

המענה שאנו מציעים פועל בשתי דרכים:

א. מתן מענה הוליסטי לעולים הפונים לעירייה. פעולה לשם יצירת מפגש נעים, חלק, מזמין ומיודע של העולה עם הרשות המקומית דרך ריכוז הסמכויות והידע במוקדים שנגישים לעולה. במילים אחרות, יצירת מציאות בירוקרטית בה יכול התייר לבצע את כל הפעולות ולקבל את כל המידע במקום אחד נוח וידידותי.

ב. פנייה יזומה אל העולים. פנייה באמצעות המנהלים הקהילתיים בהם ישנה אוכלוסית עולים גבוה אל העולים במטרה להפוך את שירותי העירייה לזמינים בעבורם. מוקד הפעולה הוא אירועים תקופתיים המפגישים את נציגי העירייה וגופים רלוונטיים עם עולים חדשים, את העולים עם המנהלים הקהילתיים ואת העולים עם עצמם.

 

תעסוקת עולים

עיריית ירושלים כבר משקיעה משאבים על מנת לאפשר לעולים למצוא עבודה בעיר.

פרויקט מוצלח שהוקם לפני מספר שנים הוא שיתוף פעולה עם ארגון גבהים שעוזר לעולים בעלי רקע אקדמי למצוא עבודה. יותר מ80% מבוגרי התכנית בירושלים מוצאים עבודה בעיר ירושלים עצמה וכך מתאפשר להם להישאר בעיר. חשוב לא רק לשמור על אותה התכנית אך גם להרחיב אותה כדי להגדיל את מספר המשתתפים. אנו רוצים לחבר בין אולפן עציון, שהוא אולפן המהווה תחנה ראשונה לעולים אקדמאים רבים בארץ, לבין ארגון גבהים, בו יתאפשר לעולים לעבור את תכנית גבהים בזמן שהותם באולפן, ובכך לסיים את תקופת לימוד השפה עם תעסוקה.

לצד הצלחה זו, חשוב גם לא לשכוח את התעסוקה של אנשי השכבות החלשות יותר, שאינם תמיד בעלי השכלה, ומתקשים למצוא כאן עבודה גם בגלל מחסום השפה. בשיתוף פעולה עם רשות התעסוקה בירושלים, אנו רוצים למצוא תקציב לגיוס רכזי תעסוקה נוספים שיהיו דוברי שפות של העולים, ויתמחו במציאת עבודה לעולים. כיום, יש 29 רכזי תעסוקה הפרושים בכל העיר. רכזי התעסוקה בשפות יהיו ברמה העירונית ויוכלו הרכזים המקומיים להפנות אליהם אנשים דוברי שפות.

 

עידוד יזמות של עולים חדשים

אנו רוצים להקים חממת יזמות טכנולוגית מותאם לעולים חדשים, בשפה שלהם, בעיר ירושלים. מלבד יצירת תעסוקה לעולים היתרון הניכר ביותר של יוזמה כזו הוא במינוף היתרונות הבינלאומיים שהעולים מביאים עימם והיתרון שהם מעניקים ליוזמות הפונות אל השוק הגלובלי.

בירושלים התפתחו בשנים האחרונות חממות טכנולוגיות ואקסלרטורים, חלקם בסיוע עירוני. ארגון גבהים, ארגון שכבר משתף פעולה עם עיריית ירושלים בתחום התעסוקה, הקים תכניות אקסלרטורים לעולים בערים שונות בארץ, ברמה גבוה ביותר.

אנו רוצים לחבר בין ארגון גבהים, לאקסלרטורים קיימים, על מנת להשתמש במשאבים קיימים להקמת אקסלרטור ייחודי המותאם לאוכלוסיית העולים בעיר, בתמיכת העיריה.

לצד החממה ליזמות טכנולוגית שתוקם, עיריית ירושלים צריכה להמשיך ולהעמיק את הקשר עם ארגונים המעודדים יזמות עסקית בצורה של עסקים קטנים שעוזרים גם לעולים. לדוגמא, לארגון מט"י יש תכניות הכשרה מיוחדות לעולים וגם הלוואות בתנאים ייחודיים לעולים בשת"פ עם משרד הקליטה. על עיריית ירושלים להשקיע בפיתוח הארגונים האלו על מנת לעזור ליזמים עולים להצליח גם לייצר בירושלים עסקים קטנים. עסקים קטנים אלו יהיו כמובן טובים לכלל הירושלמים, אך גם יאפשרו לעולים אחרים לקבל שירות מעסק שמבין את התרבות, המנטליות והצרכים של העולה.

 

תרבות כמנוף לבניית זהות ירושלמית

           מעולים לירושלמים

בעבור עולים רבים ירושלים היא רק תחנה ראשונה בעוד שלעיר חשוב לשמור על עולים אלו לטווח הארוך.

מחקרים מראים שתרבות וספורט הם שני דברים שיודעים לגרום לאינטגרציה מוצלחת של מהגרים למדינה חדשה. במקרה של עולים חדשים, תרבות וספורט יכולים ליצור אצל העולים החדשים מחויבות לעיר בה הם מגיעים, ירושלים. בתהליך איטי, יבנה אצל העולה מרכיב זהות "ירושלמי" שיחבר אותו לעיר ויקשה עליו לעזוב.

אנו רוצים ליצור וואצ'ר שיקבל כל עולה חדש לירושלים מעל גיל 18 עם הגעתו לירושלים שדרכם יוכלו לקנות כרטיסים למספר אירועי תרבות או ספורט על מנת לטעום את התרבות המקומית ויצור חיבור לסצנה המקומית. הדבר יעשה בשת"פ עם מוסדות התרבות שירצו לאפשר לעולים טעימה זאת על מנת להוויח לקוחות חדשים. רשות הקליטה תהיה אחראית על חלוקת השי. כך יקבלו העולים טעימה ראשונה של התרבות הירושלמית וייצרו זהות ירושלמית שיוכל לגרום להם להישאר בעיר.

בנוסף, ישנו הכרח בקידום והפקה של אירועי תרבות דוברי אנגלית (או שפות אחרות) שיאפשרו היצע הולם לאוכלוסית העולים, נדבר שנדרש גם בעבור קידום התיירות בירושלים.

 

פסטיבל סרטים ישראלים עם כתוביות בשפות שונות

בשיתוף פעולה עם מוסדות תרבות, אנו גם רוצים לייצר פסטיבל בו יוקרנו סרטים ישראלים עם כתוביות בשפות השונות של קהילות העולים בעיר.

הפסטיבל יעודד עולים להכיר תרבות ישראלית ובכך להיקלט יותר טוב בארץ.

 

תרבות ארץ המוצא כאן בירושלים

התעוררות בירושלים גם מאמינה שעיריית ירושלים צריכה לעבוד עם מפיקים שעלו לארץ ורוצים להפיק פסטיבלים המדגישים את תרבות המוצא שלהם. דרך אירועים אלו הם יוכלו להעשיר את החוויה התרבותית של כלל הירושלמים, וגם לתת תחושת בית לעולים כשהם ייפגשו בתוך ירושלים את התרבות שלהם.

 

הפקת ימי עיון לבחירת בתי ספר לילדים ולמידע על מערכת החינוך

אחד מהתפקידים המרכזיים של רשות הקליטה היום כלפי העולים היא עזרה בהבנת מערכת החינוך ובחירת בית ספר לילדי העולים. רוב העבודה כיום נעשית בליווי פרטני. אנו מאמינים שצריך להוסיף גם שכבה של ימי עיון בהם הקווים הכלליים של מערכת החינוך יוצגו לעולים, במנהלים קהילתיים, כשלב טרום ליווי אישי.