מזרח העיר

מזרח ירושלים- חזון לשויון

 

לָמָּה יְרוּשָׁלַיִם תָּמִיד שְׁתַּיִם, שֶׁל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל אֶמְצָע
בְּלִי לַחְבֹּט אֶת רֹאשִׁי לְמַעְלָה וּבְלִי לִפְצֹעַ אֶת רַגְלַי לְמַטָּה.

ירושלים תמיד שתים, אמר המשורר יהודה עמיחי, והמציאות העירונית כיום מוכיחה את צדקתו. הפערים בין מזרח ומערב העיר קיימים בכל תחום, ולאחר חמישים שנה תחת עיריית ירושלים, שכונות מזרח העיר עדיין חוות הזנחה מתמשכת. לכן, כתנועה עירונית ירושלמית, אנו מאמינים שלעיריית ירושלים, כריבון המוניציפלי, יש חובה לשרת את כל תושביה באופן שווה, ללא קשר לשכונת מגוריהם, לשפתם, לזהותם הלאומית או למעמדם האזרחי.

התעוררות תחתור להשוות את רמת השירותים הניתנים בכל שכונות העיר. שיפור מצבה של מזרח ירושלים הוא משימה בסדר גודל לאומי לעשורים הבאים. משימה זו דורשת משאבים רבים לפיתוח, אשר חלקם הארי מוקצה מגורמים לאומיים, וכן משאבים עירוניים. התעוררות תהווה חלק פעיל ומעורב ביישום התכנית הממשלתית לפיתוח מזרח העיר. כתנועה שפעלה למימוש האחריות והסמכות העירונית על מזרח העיר עוד בטרם החלטת הממשלה הנוכחית, נוביל את התמיכה במהלכים אלו במועצת העיר ומול הממשלה תוך כדי חתירה מתמדת לשיפור השירותים העירוניים הניתנים לכל התושבים והשכונות שנמצאים תחת שטח השיפוט המוניציפלי של העיר. כחלק מתפיסתנו, השואפת לחזק את האיתנות הפיננסית והעצמאות הכלכלית של ירושלים, נפעל ליצור מקורות מימון ברי-קיימא לפעילות העירייה בשכונות בעתיד, בין השאר על ידי הגדרת אזורי תעסוקה והעמקת גביית הארנונה.

כתנועה אשר צמחה מהשטח ומוכוונת לשטח, נסייע בחיזוק ופיתוח מנהיגות עירונית בשכונות מזרח העיר אשר מציבה במרכז את איכות חיי התושבים. נפעל ליצירת שיתוף פעולה פורה תושבי מזרח העיר על מנת לקדם את איכות חיי התושבים ואת האינטרסים המקומיים. אנו מעודדים אחריות חברתית ומעורבות בהובלת העיר השייכת לכל תושביה ובתוך אלו גם תושביה הערבים.

נפעל להנגיש את פעילות התנועה לציבור הערבי בעיר, על ידי יצירת ערוצי קשר ישירים בשפה הערבית. על מנת להבטיח את קידום רעיונות אלו לאורך זמן, נבצע בקרה מתמשכת ותכופה: על ידי סיורים, פגישות עם תושבים, ועוד.

במצע זה, אנו מבקשים להתחיל בשלב הראשון וההכרחי בדרך לבניית אמון בין תושבי מזרח העיר לבין המנהיגות העירונית.

 

במסמך זה נפרט את כוונותינו בתחומים הבאים:

  • שירות לתושב- הנגשת שירותי העירייה לתושבי מזרח העיר.
  • אכיפת חוק- פריסת כוחות משטרה ואכיפה בשכונות כשירות חיוני לתושבים
  • תכנון- קידום תכניות ישימות לשכונות כצעד הכרחי לפיתוח השכונות ושמירה על סדר ציבורי.
  • פיתוח כלכלי- שיפור המצב הכלכלי במזרח העיר, על ידי הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה העירוני, ועידוד הקמת עסקי מסחר ותיירות.
  • חינוך- השקעה בתשתיות, ברמת הלימוד, בהנגשת השפה העברית, בנגישות להשכלה גבוהה, בחינוך הבלתי פורמלי ובהיצע פעילות הפנאי.
  • תברואה ונקיון- שיפור תשתיות הביוב, הניקוז ואיסוף האשפה, עדכון תפיסת הפעלת שרות הנקיון בהתאם לתנאים בשכונות, חינוך לנקיון ומעורבות תושבים
  • תחבורה- שיפור תשתיות הכבישים וסלילת כבישים חדשים, חיזוק התחבורה הציבורית והתאמתה לתוואי השכונות, שיפור אכיפת החניה.
  • שכונות מעבר לגדר- החלת כל התכניות העירוניות על השכונות מעבר לגדר

 

התייחסות להחלטת ממשלה 3790 ולהחלטות אחרות

פערי התשתיות בלבד בין מזרח העיר למערבה נאמדים בכשלושה מיליארד שקלים.. החלטה 3790 של ממשלת ישראל אשר התקבלה ב13.05.18, מקצה משאבים ממשלתיים רבים לטובת מזרח העיר, בתחומים רבים, ועם תמומש תהווה התחלה רצינית להתמודד עם פערים אלו. לעיריית ירושלים יש כעת הזדמנות היסטורית לשיפור מצב מזרח העיר ולסגירת הפער ההיסטורי שנפער בינה בין מערב העיר. לפי ההחלטה, מימוש התקציבים מותנה בתכנון ומימוש של עיריית ירושלים. בחלק ניכר מהסעיפים, עיריית ירושלים נדרשת להקצות כספים מתקציבה השוטף כתנאי להקצאת התקציב הממשלתי: סכומים מוערכים בכ101 מיליון ₪ בפריסה של 5 שנים, ללא עלות התכנון וההפעלה השוטפת, שבאחריות העירייה.

גורל התכנית רחבת ההיקף הזו מותנה בהנהגת העיר וברוח ראשהּ. כמי שאמונה על טובת כל תושבי העיר עיריית ירושלים היא הגורם שעליו חלה האחריות לנווט ולדחוף את מימוש ההחלטה. מדיניות התעוררות תכלול הקצאה מלאה של התקציבים הנדרשים, תכנון ומימוש אופטימלי של התוכנית וייצוג התושבים אל מול משרדי הממשלה.

 

  1. שירות לתושב

שירות מקצועי, ידידותי ויעיל הינו מרכיב בחובות הבסיסיות של עירייה לכלל תושביה. על אף שיפור מתמיד בנושא בשנים האחרונות, כיום השירות לתושבי מזרח ירושלים לוקה בחסר בשל העדר הנגשה לשונית של חלק מהשירותים. נפעל להנגיש מחלקות ושירותי העירייה לדוברי השפה הערבית על מנת לשפר את התקשורת עם תושבי מזרח העיר. ברוח זו, נפעל לקידום המהלכים הבאים:

  • הגדלת מספר פקידי הקבלה הדוברים ערבית, וכן הכשרת פקידים דוברי עברית בקורס בסיסי בשפה ערבית למטרות מקצועיות.
  • קידום שירות בשכונות עצמן למתן שירותים בסיסיים מבלי להזדקק לנסיעה למבנה העירייה עצמו. הנגישות לשירות העירייה כיום לוקה בחסר עקב קשיי תחבורה, בייחוד משכונות אשר מעבר לגדר, ובשל פערי השפה. יצירת נק' שירות מותאם בשכונות, הכולל שירותים אזרחיים נוספים במודל One-Stop-Shop, יהווה מענה הולם.
  • תרגום כלל פרסומי טפסי העירייה והכלים הדיגיטליים באופן מקיף ומקצועי לשפה הערבית והנגשתם לציבור.
  • הנגשת שירותי משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות בשכונות: כיום יש חוסר משמעותי בלשכות רווחה, טיפות חלב וסניפי דואר.

 

  1. אכיפת חוק:

מדיניות משטרת ישראל עברה שינוי מהפכני בשנים האחרונות. לאחר שנים בהן סגרה המשטרה נקודות שיטור במזרח העיר מחשש ליצירת חיכוכים ועימותים עם תושבי מזרח העיר. כתוצאה רמות הפשיעה והאלימות בשכונות אלו גאו ומכאן גם התפתחו תאי הסתה וטרור. בשנים האחרונות התקבלה החלטה אסטרטגית להתחיל בפרישה מחודשת של תחנות משטרה בשכונות מזרח העיר. נפעל בשיתוף הממשלה על מנת להגדיל את מספר תחנות המשטרה בשכונות מזרח העיר. פרישת כוחות שיטור בשכונות אלו היא חלק מרמת השירותים הבסיסית שיש להעניק לתושבי מזרח העיר בכדי לשמור על הסדר והביטחון של תושבי מזרח העיר ומערבה כאחד ובכדי להעמיק את רמת האמון של התושבים במשטרה ובמוסדות השלטון. בנוסף, התעוררות תפעל למשש את האחריות העירונית על החוק, על ידי חיזוק מערך הפקחים.

 

  1. תכנון

אחד החסמים העיקריים במזרח העיר הוא נושא התכנון. התקדמות בכל אחד מהנושאים השונים על סדר היום החל מדיור, תחבורה, תברואה, חינוך ונקיון, ועד אכיפת החוק, דורש קידום תכניות מתאר מאושרות ועדכניות, והסדרה וחלוקה של חלקות הקרקע. נפעל להסדרת חלוקת הקרקעות במזרח העיר ואישור תכניות מתאר עדכניות וישימות בהקדם, בהתאם למספר קווי מתאר:

  • שיתוף הציבור המקומי בהליכי התכנון.
  • התאמת התכנון לגידול הטבעי הצפוי באוכלוסייה.
  • יעוד שטחים למבני ציבור בשיתוף הציבור, על מנת לענות על החסרים הקיימים בכיתות, גני ילדים, מעונות יום, שרותי בריאות ועוד, וכן בהתאם לתחזיות לצרכים עתידיים.
  • הגדלה של שיעורי הבנייה המורשים בהתאם למקובל בשכונות מערב העיר, על מנת לאפשר ניצול שטח מיטבי.
  • כל תכנון עתידי חייב לקחת בחשבון את המצב בשטח. לאחר אישור תכניות ברות יישום העונות על צרכי האוכלוסייה ובניית אמון עם הציבור, יש להגביר את אכיפת חוקי התכנון והבנייה, כדי לשמור על האינטרס של הציבור בשכונות.
  • הקמת מערך תכנון ייחודי, אשר נועד להתאים את התכניות לאפשרות היישום והביצוע בשטח.

 

 

  1. פיתוח כלכלי

שיפור חוסנה הכלכלי של העיר ירושלים עומד במרכז תכניותיה של תנועת התעוררות: הדבר משמעותי לרווחתם הישירה של התושבים, וכן לשיפור שירות העירייה ואיזונה התקציבי על ידי ההגדלה מגביית הארנונה. האוכלוסייה הערבית בירושלים היא אוכלוסייה נחשלת כלכלית. 72% מהמשפחות במזרח ירושלים היו תחת קו העוני בשנת 2016.[1] שיעור המועסקים מתוך גילי העבודה (15-67) הוא 39%- לעומת 44% בקרב הערבים בישראל, ו-66% בקרב היהודים בישראל. רק כ-15%מהנשים הערביות בירושלים בגילאי העבודה מועסקות. גם אלו שמועסקים, עובדים ברובם בבנייה או בעבודות לא-מקצועיות, ומרוויחים שכר נמוך.[2]

שיפור האיתנות הכלכלית של תושבי מזרח העיר חייב להיות חלק בכל תכנית כלכלית לעיר. באמצעות טיפול בחסמים שמונעים פיתוח כלכלי במזרח העיר, השתלבות בפעילות הכלכלית במערב העיר, יצירתן של הזדמנויות תעסוקה חדשות, סיוע בהשמה איכותית ועידוד היוזמה הפרטית. כל זאת בשילוב ובשיתוף עם האוכלוסייה המקומית.

 

  • הסרת חסמים להשתלבות בשוק התעסוקה במערב העיר:
    • קידום יוזמות להכשרה לשונית (עברית, אנגלית) ומקצועית כדי להגדיל את ההזדמנויות העסקיות העומדות בפניהם.
    • הקמת מעונות יום וגני ילדים בשכונות בשיעור של 50%מהגנים והמעונות החדשים בעיר– יאפשר יציאה לשוק העבודה לנשים המעוניינות בכך, ויגדיל את היצע המשרות בתוך השכונות.[3]
    • תימרוץ לשילוב עובדים מכלל חלקי העיר בחברות גדולות (בעיקר בתחום הטכנולוגיה) הפועלות בעיר.
  • שיפור הנגישות לתחבורה של מזרח העיר (ראה גם מצע תחבורה וסעיף 7 להלן).
  • הסדרת פעילות הרוכלים בסביבות העיר העתיקה..
  • הקמת מרכזי מסחר בשכונות, וכן בנק' ההשקה בין השכונות הערביות והיהודיות. פתיחת מרכזי מסחר בנקודות אלו עשויה למשוך לקוחות והון ממערב העיר, שכיום נרתע להיכנס למרכזי השכונות הערביות.
  • עידוד הקמת עסקים קטנים: עידוד יוזמות מסחריות של תושבי מזרח העיר. הקלת הליכי האישור הנדרשים כדי לאפשר צמיחתן של יוזמות באופן עצמאי.
  • הקמת אזורי תעשייה קלה בשולי השכונות.
  • הגדלת היצע המשרדים במזרח העיר ומתחמי פעילות ליזמים וחברות טכנולוגיות.
  • סיוע לתושבים ערבים בהקמת עסקים ופתיחת משרדים במתחמים במערב העיר.
  • עידוד תושבים ממערב העיר להגיע לבתי עסק בעיר העתיקה ובשכונות מזרח העיר, תוך שיתוף פעולה עם הסוחרים ותשומת לב לרגישות הביטחונית.
  • סיוע בהתאגדות סוחרים בBIDים.
  • עידוד מגזר התיירות במזרח העיר כמנוע לצמיחה כלכלית: שכונות מזרח העיר, בדגש על השכונות הסמוכות לעיר העתיקה ולהר הזיתים, אינן מממשות כיום את הפוטנציאל שלהן כיעד תיירותי. קידום התיירות במקום עשוי לשמש מאיץ להתפתחות כלכלית ומסחרית בשכונות. כיום יש מספר חסמים המונעים התקדמות בנושא. על מנת לקדם זאת, התעוררות תפעל במספר מישורים:
  • קידום מדיניות תכנון המאפשרת פתיחת מתחמי תיירות, הן לינה והן מסחר, בשכונות. זאת תוך התחשבות בצרכים המקומיים ועל בסיס בתי הארחה קטנים, חנויות ומסעדות פרטיות, על מנת לא להפר את מרקם החיים בשכונות.
  • שיפור הנגישות התחבורתית בין מזרח ומערב העיר ובכלל זה קידום הקו החום של הרכבת הקלה מאום לייסון לא.ת. עטרות
  • עידוד יוזמות מקומיות בנושאי התיירות וסיפוק הכשרה וליווי של תושבים במזרח העיר המעוניינים להיכנס לנושא.
  • שיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים, ארגוני עובדים וחברה אזרחית, כדי להגביר את האכיפה על דיני עבודה בקרב מעסיקים. זאת על מנת להבטיח את זכויות תושביה הערביים של ירושלים, המהווים קבוצה פגיעה. (ראו גם פרק תיירות במצע התנועה)

 

  1. חינוך ונוער

ירושלים היא עיר הילדים- רוב תושביה מתחת לגיל 18. השקעה בנוער היא תמיד השקעה בעתיד, אך במקרה של ירושלים ובוודאי מזרח ירושלים- זו השקעה בהווה.

בטיחות-

  • שיפור בטיחות הילדים על ידי ניתוח מבנים ודרכים מסוכנות בדרך לבתי הספר.

תשתיות-

  • במזרח ירושלים יש חוסר חמור בכיתות לימוד, ורבות מהכיתות הקיימות אינן ראויות ללימוד. מערכת החינוך הישראלית נמצאת בתחרות מתמדת עם מערכות חינוך פרטיות או כאלו שנתונות לפיקוח הרשות הפלסטינית כתוצאה מהסכמי אוסלו. בשנים האחרונות אנו עדים לביקוש הולך וגובר ללימודים במערכת החינוך הישראלית המצויה במחסור בכיתות לימוד. אל תוך מחסור זה נכנסים בתי ספר מתחרים. בכדי לחולל אינטגרציה של מזרח העיר במערב העיר ובכדי לפקח על התכנים הנלמדים במוסדות החינוך הללו ישנה חשיבות לסגירת פער המחסור בכיתות לימוד. לכך, יש צורך בבנייה או השמשה של 1938 כיתות כדי לאפשר לכלל ילדי מזרח העיר לקחת חלק במערכת הציבורית. קצב הבינוי כיום נמוך משמעותית מהנדרש, ואף מצרכי הריבוי הטבעי. תשתיות בתי הספר והציוד בהם הוא לרוב ברמה נמוכה.
  • הגדלת את קצב הבנייה באופן ניכר, על ידי הקצאת המשאבים לפיתוח, ונפעל בשיתוף עם התושבים להקצאת הקרקעות הנדרשות למבנים אלו – הן משטחים ציבוריים, והן משטחי התושבים, היכן שהדבר הכרחי.
  • שיפור מראה ותשתיות בתי הספר הקיימים, תוך דגש על פינות משחק, מגרשי ספורט, חנייה, פינות ישיבה, ונגישות לבעלי מוגבלויות.
  • יצירת מרכזי טכנולוגיה לתלמידים ממזרח העיר, והגדלת הנגישות למחשבים במזרח העיר.
  • שיפור הגישה לבתי הספר, ולחיזוק מערך ההסעות בין השכונות לבתי הספר, תוך שמירת בטיחותם של הילדים.
  • פיתוח תכניות מותאמות לצמצום הנשירה ממערכת החינוך, הגבוהה ביותר בארץ.

השכלה גבוהה והכשרה מקצועית

  • הגדלת היצע בתי הספר המקצועיים וההכשרות, הן כפתרון לנושרים מבתי ספר, והן ככלי להעצמה כלכלית.
  • חיזוק רמת הלימוד במתמטיקה, מדעים, אנגלית ועברית גם עבור תלמידים שאינם לומדים לבגרות הישראלית.
  • יצירת מנגנונים שיסייעו לסטודנטים להשתלב במוסדות האקדמיים בירושלים, בין השאר על ידי ליווי, ומנגנוני מלגות מותאמים. זאת על מנת להקל על השתלבות תושבי מזרח העיר בחברה, ובייחוד בשוק העבודה בעיר במשרות איכותיות.

שפות

  • עברית- שיפור רמת העברית המלומדת בבתי הספר ולקידום לימודי עברית בלימודי ערב לתושבי העיר. הנושא אף עלה בוועדת הנוער העירונית כנושא החשוב ביותר לבני נוער במזרח העיר.
  • ערבית- הגדלת לימודי הערבית לתושבי מערכת החינוך העירונית היהודים, מתוך הכרה ביכולת לנהל שיחה בין שני הצדדים כמפתח לחיי שכנות טובה בירושלים.

תעסוקה

  • שילוב אקדמאיים מקרב מזרח העיר במערך ההוראה- הן במזרח העיר והן במערבה.
  • השמה- הכוונה למקצועות מבוקשים, וכן ליצירת תכניות שיאפשרו שילוב טוב יותר של ערבים אקדמאים מהעיר במשרות איכותיות במגזר הציבורי ובתעשייה עתירת הידע, תוך התייחסות למגבלות הקיימות כיום: שפה, נסיון תעסוקתי, תארים מחו"ל והעדר קשרים.

ספורט ופנאי

  • הקמת מתחמי ספורט שכונתיים בדומה לנעשה בשייח' ג'ראח ולבריכה המתוכננת בבית חנינא
  • הגדלת השימוש של הנוער הערבי בירושלים במתקני הספורט הקיימים במערב העיר.
  • עידוד הקמת קבוצות נוער וילדים בענפי הספורט השונים במזרח העיר.
  • שימוש בספורט כגורם מגשר בין ילדיה הערבים והיהודים של ירושלים, על ידי עידוד פרויקטים משותפים המתבססים על ספורט.

חינוך לא פורמלי

  • סיוע בהקמה ומיסוד של תנועות נוער נוספות במזרח העיר- בין אם על ידי תנועות ארציות כמו הצופים הערביים או הנוער העובד והלומד, ובין אם על ידי חיזוק יוזמות מקומיות.
  • חיזוק פעילות החינוך הבלתי פורמלי המתבצעת על ידי העירייה: נוער מוביל נוער, מועצת תלמידים, מד"צים וכדומה.

 

  1. תברואה ונקיון

רמת הניקיון, התברואה והנראות בסביבת המגורים הן מהשירותים הבסיסיים ביותר שעל העירייה לספק לתושביה. תנועת התעוררות שמה את נושא זה בראש סדר העדיפויות התנועתי במישור הכלל עירוני, ותפעל לקידום הנושא במזרח העיר, הסובל מלכלוך רב, ומהעדר תשתיות ראויות לניקוז וביוב. שיפור מצב התברואה, תחזוק מרחבים ציבוריים ושרותי נקיון ישפיעו באופן ישיר על איכות חיי התושבים. הרחבת השירות בעקבות התקציבים שהועברו בעקבות החלטת הממשלה הן צעד חיובי, אך אינו מספק.

לפי החלטת הממשלה, בתום הסיוע הראשוני, על העירייה לשמור על רמת שירותים זהה מתוך תקציבה. לכן תגבור כח האדם לא יספיק. יש לייצר מערך נקיון יעיל ובר קיימא העונה על הצרכים הייחודים של שכונות מזרח העיר. שיתוף פעולה עם התושבים בתחומים אלה יאפשר להתאים את השירות שתספק העירייה לצרכים הייחודיים של כל שכונה, לפתור בעיות אשר מונעות כיום נתינת שירות נאות, ובכך לחזק את המעורבות ותחושת האחריות של התושבים כלפי הסביבה בה הם גרים, והעיר בכלל.

  • בהמשך לפעילותו של חבר המועצה מטעם התעוררות יואב בקשי-ייבין בקדנציה החולפת, התעוררות תפעל לשיפור את ערוצי הגישה של תושבי מזרח העיר לעירייה. כיום מפגעים רבים אינם מטופלים עקב בעיות הקשורות לגישה בערבית למוקד העירייה, וקושי בזיהוי שמות הרחובות. תנועת התעוררות תפעל לשפר את השירות של העירייה בנושא, וכן לבנות קשר בין תושבי מזרח העיר לתנועה, על מנת לפקח על עבודת העירייה.
  • חיבור ותחזוקת תשתיות ניקוז והביוב בשכונות השונות– שיעור גבוה מבתי מזרח העיר אינם מחוברים לתשתית ביוב, והניקוז בשכונות מהווה מפגע משמעותי. יש לחבר כמה שיותר בתים לרשת ביוב תקינה, לשפר תשתית הניקוז העירונית במזרח העיר, לצמצם את כמות הבתים והשכונות במזרח העיר שאינם מחוברים לרשת ביוב תקינה ולאגור את הביוב הזורם בנחל קדרון למכון טיהור, על מנת למנוע זיהום של הנחל ושל השכונות לאורכו, וכן פגיעה באתרים בעלי ערך היסטורי.
  • הגדלת הכמות ושידרוג רמתם של מיכלי האשפה הממוקמים במזרח העיר, תוך שיתוף פעולה עם התושבים למיקום נכון ולשימורם.
  • שיפור שירותי הניקיון העירוניים: נעדכן את תפיסת ההפעלה של שירותי הניקיון בשכונות השונות בהתאם לתנאים הייחודיים בהן: טופוגרפית, תרבותית ותכנונית. התנועה תקדם אמצעים אלטרנטיביים לפינוי זבל באזורים שאינם נגישים למשאיות, באופן דומה לנעשה בעיר העתיקה; תגבור כח האדם באזורים בהם התוואי מחייב נקיון ידני; הגברת ימי האיסוף בהתאם לקצב מילוי הפחים.
  • הגברת את הפיקוח ושיפור השירות הניתן בשכונות אשר מעבר לגדר, שסובלות כיום מתנאים תברואתיים שמסכנים את תושביהם ואת כלל תושבי ירושלים בהפצת מחלות.
  • חינוך לשמירה על נקיון: נכניס תכנים של שמירה על ניקיון בבתי הספר העירוניים ובחינוך הבלתי פורמלי, וניצור קמפיינים ציבוריים בשפה הערבית לקידום המודעות לנקיון בשיתוף התושבים.
  • קידום תהליך לשיפור פני השכונות על ידי הקמה של פארקים, גינות קהילתיות ואזורי משחק לילדים, בהתאם לצרכים המקומיים ובשיתוף פעולה מלא עם התושבים, ותוך שילובם בתכנית המתאר הכוללת להתפתחותן של אותן שכונות.
  • מעורבות תושבים בשימור ופיתוח הסביבה: נשתף פעולה עם המנהיגות בשכונות כדי לרתום תושבים גם במזרח העיר לפעילות משותפת לשיפור פני המרחב הציבורי. אנו מאמינים שבצד ההשקעה העירונית, אין תחליף למעורבות החברתית והאישית בתחום.

 

  1. תחבורה

ירושלים מצליחה למצב עצמה כחלוצה ברמה הארצית בתחום התחבורה. על רקע זה, הפער הנוכחי בין רמת שירותי ותשתיות התחבורה במזרח העיר לבין אלו הקיימים במערבה, בולט במיוחד. אנו רואים בשיפור תשתיות ושירותי התחבורה כאחת מהנקודות המרכזיות אשר עשויות לשפר את איכות חייהם של תושביה באופן ישיר, וכן לשפר את שילוב שכונות מזרח העיר ותושביה בשוק העבודה הירושלמי. לדעתנו, תחבורה ציבורית טובה היא כזו הקשובה לצרכי הציבור. לאור זאת, יש לצמצם את הפער ולשפר את שרותי ותשתיות התחבורה בשכונות מזרח העיר, תוך שיתוף פעולה עם התושבים.

  • מעורבות תושבים:

כיום מספר התלונות הרשמיות על השירות במזרח העיר הוא נמוך מאוד,  בשל חוסר שיתוף פעולה של התושבים. התעוררות תפעל לעידוד  התושבים להתלונן על מפגעי תשתית וליקויים בתחבורה הציבורית, ולסייע במיפוי הצרכים המקומיים. זאת כדי לאפשר אכיפה על איכות השירות, ותכנון תחבורה עתידית רלוונטית.

  • תשתיות:
  • רמת הכבישים בשכונות מזרח העיר לוקה בחסר, בלשון המעטה. לסוגיה זו שני פנים. ראשית, ברמת התכנון. שנית, ברמת הביצוע.
  • ברמת התכנון, שכונות מזרח העיר ברובן נעדרות תכניות מתאר ישימות, ורבים מהרחובות בשכונות הם למעשה דרכי גישה פרטיים, כבישים ללא מוצא, או כאלו שנבנו באופן פרטי ללא אישור. כתוצאה מכך יש פקקים רבים בכבישים הראשיים, כבישים רבים הם בשיפועים וברוחב שאינו מאפשר סטנדרט ראוי, ויש קושי רב בגישה עבור תושבי אזורים שונים. התעוררות תפעל להשלמת תכנון העורקים החשובים של השכונות בהקדם האפשרי בהתאם למצב בשטח, ולהתחיל בביצוע.
  • ברמת הביצוע, כבישים רבים סובלים מהזנחה ומסטנדרט סלילה נמוך, מהעדר תאורה, מהעדר מדרכות או אף נתיבי מילוט להולכי רגל, ומהעדר אמצעים לוויסות התנועה. פער זה משליך על שירותים רבים, כמו פינוי אשפה, תחבורה ציבורית ועוד, המתקשים להגיע ליעדם. התעוררות תקדם חידוש ותחזוקה של הכבישים הראשיים במזרח העיר, ולבניית מדרכות היכן שמתאפשר, על מנת לשמור על בטחון הולכי הרגל, בדומה לשיפוץ שנעשה בצור באהר ובשיח' ג'ראח לאחרונה.

 

  • שירותים:
  • אכיפת חנייה: הסדרת החניה בשכונות, ואכיפת חניה שלא כחוק כדי לשמור על הבטיחות ורציפות התנועה.
  • תחבורה ציבורית: העלאת רמת התחבורה הציבורית במזרח העיר, ולשיפור האמינות שלה בשיתוף עם משרד התחבורה. בין השאר על ידי:
  1. רכבת קלה- בחינת תכנית אב לתחבורה על פי ההשפעה שלה על מזרח העיר, ונקדם קווי רכבת קלה במזרח העיר על מנת לקדם את הנגישות של התושבים לשירותי העיר.
  • מהפכת הרב-קו פסחה על תושבי מזרח העיר. כתוצאה מכך, תושבי מזרח העיר המגיעים למערב ירושלים או נדרשים להחליף אוטובוס בתח"מ מזרח, נאלצים לשלם פעמיים. נקדם את החלטת הממשלה בנושא להחיל את הרב-קו גם על חברות התחבורה במזרח העיר.
  • לאור איכות תשתיות הכבישים הירודות, אוטובוסים רבים לא מסוגלים להגיע לחלק מהיעדים בשכונות, וכן סובלים מבלאי גבוה. נבחן רכישה או מתן זיכיונות לשימוש ברכבים ייעודיים למטרה זו, כמו למשל טיוליות המתאימות לשטח, או מוניות שירות העשויות לעבור ברחובות צרים יותר. זאת על מנת לשפר את המענה לתושבים וכן להפחית את הבלאי.
  • הצבת תחנות אוטובוס מוצלות בשכונות מזרח העיר במקומות בהם הדבר מתאפשר, להסדרת שילוט סטטי של הקווים המשרתים כל תחנה, ובהמשך שילוב לוחות המידע האלקטרוני גם בשכונות אלו. כדי לאפשר הטמעה ושימור של התחנות, נבצע את התהליך של מיקום, עיצוב ותחזוקת התחנות בהובלת התושבים– מתוך תפיסה של התחנות כמקום מפגש קהילתי.
  • קידום החלטת הממשלה לבצע ניסוי בהקמת קווי מוניות שירות שיחברו בין שכונות מזרח העיר למערבה.
  • תחבורה משלימה:
  • שילוב של כלי תחבורה משלימים כמו דרגנועים, רכבלים ורכבים מותאמים על מנת לשפר את הנגישות של תושבי השכונות, לאור תלילות השכונות והכבישים בהם, ולאור הקושי התכנוני ביצירת תשתית כבישים.

 

  1. שכונות מעבר לגדר ההפרדה

בשכונות ירושלים שמעבר לגדר ההפרדה חיים כיום כ-140,000 איש המהווים כ-16% מתושבי ירושלים. שכונות אלו הן חלק מהעיר והן סובלות מרמת בטחון אישי נמוכה, מהעדר שלטון חוק, מצפיפות גדולה, חוסר בתשתיות ורמת שירותים ירודה.

  • השכונות שמעבר לגדר ההפרדה תכללנה בכל תכנית לשיפור תשתיות, מתן שירותים או צמצום פערים שמיושמת במזרח ירושלים.
  • יצירת תכניות ייעודיות לשכונות אלו.
  • הגברת הפעילות של הרשויות הלאומיות בשכונות אלו.
  • הגברת אכיפת החוק בשכונות.

 

[1]למ"ס, 2016

[2]שטרן, 2015

[3]החלטת הממשלה מתנה תקציב כפול למעונות בירושלים באם העירייה תקצה לפחות 50%מהמעונות למזרח העיר. מדובר באינטרס של כל העיר.