חינוך ונוער

מצע התעוררות בנושא חינוך

חינוך הוא האחריות הגדולה ביותר שנושאת הנהגה כלפי העתיד. בהווה חינוך טוב משפיע על איכות חייהם של ילדים ומבוגרים כאחד. כמו כן, חינוך הוא מפתח לקידומם של נושאים נוספים כגון סובלנות, פלורליזם, ניקיון, מעורבות חברתית, פיתוח כלכלי וכדומה. לפיכך מהווה תחום החינוך נושא מרכזי על סדר יומה של תנועת התעוררות בירושלים ושל עירייה בראשותה.
מדיניות החינוך של תנועת התעוררות מבוססת על העקרונות והיעדים הבאים:

• חינוך מיטבי בכלל המגזרים בעיר, לרבות החברה החרדית ומזרח העיר.
• הגדלת ההשקעה הממשלתית בתלמיד הירושלמי.
• העצמת והשבחת מערך ההוראה העירוני על ידי הגדלת סמכויות דרג השטח.
• שקיפות, שיתוף ציבור ושיח בין גורמים הם מפתח לחינוך עירוני מוצלח.
• דגש על זהות ירושלמית ושיח בינמגזרי במערכת החינוך בעיר.
• הוליזם פדגוגי: תפיסה וחיבור של מכלול חיי הילד החל בבית וההורים, צוות החינוך וכוח העזר, המערך הבלתי פורמלי, מנח"י, הקהילה והעיר.
• שיתוף פעולה בין מערכת החינוך ומוסדות האקדמיה, תרבות, הייטק וממשל בעיר.
• השקעה מוגדלת וחדשנית בתשתית חינוכית.

חופש בחירה בצד חיזוק החינוך הציבורי

התעוררות מאמינה בזכותם של הורים וילדים לבחור את החינוך המתאים ביותר בעבורם וביכולת של בתי ספר למשוך אליהם תלמידים מתאימים. לפיכך מדיניות התעוררות תהיה לשמור את חופש הבחירה במוסדות לימוד, ללא תלות בסוג מוסד או באיזור גיאוגרפי.
על מנת לאזן את האתגר שמציבה מדיניות זו בפני בתי הספר הפריפריאלים ובמערכת החינוך הציבורית בכלל תתבצע השקעה מועדפת בהם בשתי צורות:
1. תוספת משאבים כגון שעות הוראה, סייעות והשתתפות בפרויקטים מיוחדים.
2. מתן ליווי לבתי הספר הציבוריים בתחומי השיווק, היעוץ הארגוני, המיתוג, ניהול המשאב האנושי וכו'.

העצמת נשות ואנשי החינוך בירושלים

1. ירושלמים נתברכה בשפע של נשות ואנשי חינוך ברוכות כישרון ומונעי ערכים המובילים את מערכת החינוך העירונית ואת תלמידיה. בצד הטענה המפורסמת של דו"ח מקינזי לפיה "איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה" אנו מאמינים כי גם ההפך הוא נכון, וכי איכותם של מורים אינה יכולה לעלות על איכותה של מערכת החינוך שבתוכה הם פועלים. אנחנו נשאף לייצר מערכת חינוך עירונית מעצימה ומאפשרת שבה יכולו מורים לזכות בתנאי הוראה טובים, מרחב פעולה וחופש יוזמה וכזו המעודדת כישרונות ניהוליים ומושכת אנשי חינוך ערכיים אל מערכת החינוך הירושלמי.יוקמו קהילות מורים בין בתי ספר, שיהוו מרחב לשיתוף פעולה, איגום משאבים, הפריה הדדית, התמודדות עם קשיים, חשיפה תרבותית ועוד.
2. מורים חדשים יקבלו ליווי מובנה ברמה העירונית, "מנטורינג", ומסגרת מאפשרת לשיח מחוץ לבית הספר על מנת ללוות אותם בתהליך ההתאקלמות במערכת החינוך.
3. ישופר המענה הבירוקרטי למורים דרך הכשרת עובדי מנח"י לקבלת פניות מורים בנושא משכורות ותנאים באופן ישיר ולא באמצעות מנהלי בתי הספר כפי שנעשה כיום.
4. תקציבים ייעודיים יופנו ליוזמות ייחודיות של מורים בבתי ספר, בדגש על יוזמות בתחום הניקיון, הסובלנות והחדשנות.
5. תיבנה תוכנית מסודרת לקליטת כח עזר בבתי הספר: חיילים, ש"ש, גמלאים וכו'. מנח"י יסייע בהכשרת כוחות העזר וכן יקצה שעות לאיש צוות מבית הספר שיוביל את שילובם המיטבי בכח ההוראה.

מבנים ותשתיות

ירושלים נמצאת בגרעון משמעותי בכיתות לימוד, בייחוד במגזר החרדי ובמזרח העיר. בנוסף חלקים ניכרים מתשתית החינוך הקיימת ישנים ובלתי מעודכנים. בתחום זה נדרשת השקעה מאסיבית שמקורות המימון שלה צריכים להגיע רובם ככולם ממשלת ישראל, ואנו נעמוד על כך שמשאבים אלו אכן יופנו לעיר.
1. המשך ההשקעה בצמצום וסגירת גרעון כיתות הלימוד העירוני.
2. בניית תוכנית ארוכת טווח לשיפור תשתיות ולקידום תשתית טכנולוגית מתקדמת במוסדות חינוך.
3. תקצוב ייעודי עבור מרחבי "למידה אחרת" בבתי הספר.
4. פיקוח והקצאה הוגנים ושיוויוניים של מבנים לכלל המגזרים, כולל במזרח העיר, ולכלל שלבי הגיל, תוך דגש על התאמה לצרכים, מרחב מספק, קירבה לאוכלוסיה הרלוונטית ובטיחות.
5. שימוש רב-תכליתי במבני חינוך עירוניים בשעות הערב.

שקיפות,תיאום ושיח בין הגורמים הרלוונטיים

שקיפות מידע ותהליכים, שיתוף פעולה וראייה הוליסטית של גורמי החינוך של הילד מהווים כולם מפתח למערכת חינוך וחווית חינוך אישית מוצלחות. התעוררות תפעל על מנת להנגיש מידע הנוגע למערכת החינוך העירונית (ובכלל, ראה פרק שקיפות במצע) ולעודד שיתוף פעולה בין תלמידים, הורים, מוסדות חינוך, קהילות, מערכת עירונית וגופי חינוך א-פורמלי.
1. קידום תפיסה הוליסטית המתייחסת לצורך בסינרגיה בין הגורמים השונים המשפיעים על חינוכו של התלמיד.
2. קיום מפגשים ושולחנות עגולים בין הורים, צוותים חינוכיים, מנח"י, משרד החינוך ומערך החינוך הא-פורמלי (תנועות נוער וכדומה).
3. הידוק הקשרים ומעבר המידע בין הורים ומוסדות חינוך.
4. שיפור השקיפות בעת הרישום לבתי ספר בנוגע למערכת השיבוץ למוסדות הממלכתיים, כולל פירוט הקריטריונים להעדפת תלמידים והגרלות פתוחות לציבור.
5. מעקב גם אחר הקבלה לבתי הספר הפרטיים, תוך דגש על מניעת גזענות או אפליה לא רלוונטית.
6. הקמת מערכת עירונית ובה מידע רב ונגיש על מוסדות החינוך בעיר, בשפות שונות ("התמונה החינוכית" ברמה העירונית), וכן פירוט על התוכנית השנתית ואנשי הצוות הצפויים מוקדם ככל האפשר..

"חינוך ירושלמי" – דגשים בתוכנית הלימודים לתלמידי ירושלים בכל שלבי הגיל

הזהות הירושלמית, ההכרות עם העיר ותחושת החיבור אליה צריכים להיות נדבך מרכזי בחינוך שמקבלים ילדי ירושלים. אנו שואפים למערכת חינוך הנתרמת מיתרונותיה היחסיים של ירושלים כעיר היסטורית, עיר ממשל ועיר בעלת עושר וגיוון תרבותיים יוצאי דופן.

1. עידוד פעילויות משותפות של תלמידים מהמגזרים השונים,מפגשים של בתי ספר והקמתם של מוסדות חינוך רב מגזריים.
2. טיפוח הכרות עם המרחב הירושלמי דרך תוכניות ייעודיות המבוססות על הגיאוגרפיה הירושלמית, ההיסטוריה שלה, אתריה, החיבור הייחודי שלה למסורת והמוסדות שבה
3. חיבור תלמידי ירושלים למוסדות התרבות בעיר. תחוזק תוכנית "היתרון הירושלמי" המסבסדת ביקורים במוסדות תרבות ירושלמיים. בנוסף תינתן כניסה חינם למוסדות תרבות ירושלמיים לגני ילדים בביקור קבוצתי. כמו כן, נעודד ביקורי תלמידים ירושלמיים במוסדות תרבות גם מחוץ למערכת הבית ספרית, באמצעות מנוי חופשי לתקופה קצרה, כרטיסים מוזלים וכדו'.
4. תלמידי ירושלים, כתלמידי עיר הבירה, יכירו את מוסדות השלטון בתוכנית של ביקורים במוסדות השלטון ובמשרדי הממשלה השונים, שתשולב בלימודיהם.
5. תלמידי ירושלים יהנו מהיותה עיר הייטק עם כלכלה מתפתחת. מוסדות ההייטק יאמצו בתי ספר וילוו אותם בתוכניות יזמות, בחינוך כלכלי ובחינוך לחדשנות.
6. נקיון ואיכות הסביבה – בתי הספר יהוו השליחים לחינוך לניקיון ולשמירה על איכות הסביבה בדרכים מגוונות וחוויתיות. נקנה את המודעות לחשיבות של סביבה איכותית נקייה ויפה.
7. נעודד מודעות לבריאות ולתזונה, ונפקח על איכות התזונה הנמכרת או המוגשת במוסדות חינוך.
8. יורחבו פעולות למניעת אלימות, כגון עיר ללא אלימות, תוך שיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים בבית הספר ובקהילה.

גיל רך (לידה עד גן חובה)

1. נעודד בניית מסגרות עירוניות (תמ"ת) לגילאי לידהעד שלוש, מפוקחות ומספיקות לכלל הציבור המעוניין בכך, וכן הכנסה של מסגרות קיימות תחת פיקוח.
2. צהרונים – יחוזקו צוותים מקצועיים בפיקוח מנח"י כהמשך חינוכי לשעות הבוקר (יוח"א – יום לימודים ארוך – במקום ציל"ה, בדגש על צוות קבוע ועל תכנים משמעותיים וידועים מראש). באופן דומה מסגרת הקייטנות תחוזק כהמשך לשנת הלימודים מבחינת אנשי הצוות והתכנים.
3. יינתן דגש על השיוויון בתמיכת העירייה בחינוך לגיל הרך במגזרים השונים.
4. יוקמו בשכונות מרכזי פעילות לגיל הרך שיציעו מגוון עשיר של חשיפה ופעילות. מרכזים קיימים יונגשו ויפותחו.

חינוך בלתי פורמאלי

התעוררות פעלה ופועלת רבות לחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי בירושלים בדגש על תנועות הנוער שם יש להמשיך את המומנטום החיובי בהגדלת מספר החניכים. את החינוך הבלתי פורמלי יש לראות כמשלים לחינוך הפורמלי וכתחום שמסוגל לתת מענה חינוכי וערכי חשוב לתלמידי העיר.

1. חיזוק התיאום בין גופי החינוך הפורמלי והא-פורמלי. יוגדר בעל תפקיד האחראי לקשר בין הגורמים השונים שעובדים בחינוך הבלתי פורמלי והפורמלי בשכונה.יוקמו פורומים משותפים של שיתוף בין ההורים לבעלי התפקידים הבלתי פורמלי (ר' סעיף שקיפות ותיאום לעיל).
2. חלוקת המשאבים תתבצע בשקיפות מירבית, בהתאם לצרכים הנקודתיים בשכונה, לאחר מיפוי שייעשה בשיתוף גופים שונים הפועלים בה. כל תקציב שיינתן יוגדר היטב מבחינת ייעוד ואחראי. יתבצע מעקב שוטף על מימוש התקציב ומדידה של התפוקות לצורך טיובו.
3. יחוזק החינוך הבלתי פורמלי במזרח העיר ובמגזר החרדי בהתאם לצרכים הייחודיים באוכלוסיות אלו.
4. תינתן העדפה תקצובית לפעילויות בלתי פורמליות שעוסקות בייחודיות של ירושלים, כגון בנושא הסובלנות בין המגזרים.
5. יוכשרו גורמים מן החינוך הבלתי פורמלית למתן מענה במצבי חירום, בשיתוף עם הרווחה, המשטרה ומוסדות החינוך הפורמליים.
6. יושקעו משאבים בעבודה עם נוער נורמטיבי ובפעילות מונעת, וכן במועדוני נוער שכונתיים.
7. יתקיימו הכשרות לצוותים מלווים של הנוער בנושא: עישון/ אלכוהול/ חינוך מיני/ פורנו/אובדנות/ אלימות. לא רק צוותי נוער בסיכון.
8. לצד קשת המענים הקיימת בחינוך הפורמלי עבור בעלי צרכים ייחודיים (בעלי קשיים בתחום הרגשי/ חברתי, נוער נושר, בעלי מוגבלויות פיזיות), יוקמו או יחוזקו מענים משלימים בחינוך הבלתי פורמלי.

חינוך חרדי בירושלים – מנח"ח

מנהלת החינוך החרדית נותנת בשנים האחרונות מענה הולך וגובר לקהל חרדי המבקש לשלוח את ילדיו לבית ספר הכוללים לימודי ליב"ה ומאפשרים להם עמדה טובה להשתלבות בחברה הכללית. התעוררות תקדם ותתמוך את המהלך ותתן מענה לצרכי השטח ככל שמגמה זו תתרחב, תוך מיצוי תקציבי משרד האוצר הצבועים למטרה זו.
1. בהתאם לביקוש מתוך המגזר, ילוו ויחוזקו תהליכי פתיחת בתי ספר חרדים עם לימודי ליבה מגן ועד י"ב.
2. קידום תוכניות העשרה כגון מוזיקה, קיימות, זהירות בדרכים, תוכנית כישורי חיים ועוד.
3. בניית מו"פ (מרכז השתלמות) למורים חרדים בירושלים, לצד שילובם בהשתלמויות ובמפגשים עם מורים מהציבור הכללי.
4. יקויימו הכשרות ויוקצו תקציבים לצורך הכנסה של יועצים ופסיכולוגים מתוך המגזר לתוך מערכת החינוך החרדית.
5. שכלול הקיים ומתן מענה לצרכים של נוער חרדי בסיכון, כגון הקמה של סיירות לנוער חרדי, תנועות נוער חרדיות, הכשרה של אנשי צוות מתוך המגזר.

מזרח העיר

מערך החינוך במזרח העיר מצריך השקעה וקידום שיפצו על שנים של הזנחה הן בתחום תשתיות והן בתחום תוכניות הלימוד. כחלק ממדיניות התנועה בנוגע למזרח העיר (ראו פרק נפרד במצע) יעשו כל המאמצים על מנת לצמצם את הפערים בתחום זה ולהציע לתושבי מזרח העיר מענה ראוי ושירותי חינוך הולמים.

1. בנייה מואצת של כיתות לימוד ומוסדות חינוך (ראו סעיף תשתיות ומבנים).
2. מתן דגש על לימוד עברית מגיל יסודי ותוכניות לימוד לבגרות ישראלית.
3. תחוזק העבודה המשותפת של מנח"י ושל מנהלי בתי הספר במזרח העיר, באמצעות: הכשרות, פיקוח, ליווי ותיקצוב מותנה. בין השאר, תגביל מנח"י קבלת תיקצוב ממקורות זרים, תחזק במידת האפשר את לימודי הליבה ותוכניות מקבילות, תעודד הצטיינות, תמנע הסתה ותאכוף מנהל תקין למניעת שחיתויות.
4. מורים יתקבלו על פי סטנדרטים ברורים. יקויימו תוכניות הכשרת מורים ייעודיות בהתאם לצורך, וכן הסבה מסודרת של מורים למקצועות הנדרשים.
5. יוקצו משאבים למניעת נשירה, בדגש על נערות ועל נשירה במעבר מיסודי לחטיבת ביניים.
6. אנשי החינוך יוכשרו לסייע במצוקות אישיות הקיימות בבתי התלמידים (ניצול מיני, אלימות וכו'), וכן יעבדו בתיאום עם גורמי הרווחה לפי הצורך.